עמדת ההלכה היהודית

על פי ההלכה היהודית, איסוף דם חבל הטבור בעת הלידה על מנת לבצע שימור של תאי גזע טבוריים לצורך עתידי הוא פעולה שאין בה כל איסור או ביטוי לחולשה של אמונה. אדרבה, יש בכך צד של מצווה להצלת חיים עתידית.

"הוולד נוצר מטיבורו ומשלח שורשו והילך" (מדבריו של אבא שאול המובאים בברייתא במסכת סוטה)

יסוד החיים (תאי הגזע) מחבל הטבור הוא:

על מנת לאפשר לכלל הציבור להשתמש בשירות איסוף דם חבל הטבור, אנו עומדים בקשר עם הדוק עם מכון פוע"ההמייעץ, מפקח ומכוון זוגות בנושאי גינקולוגיה, פוריות ורפואה על פי ההלכה. כבוד הרב יוסף איתן וכבוד הרב בנימין ביטון רבנים במכון נשאלו ונדרשו לסוגיה זו ותשובותיהם מובאות להלן. כבוד הרבנים נדרשו הן להיבט האמוני והן לפן ההלכתי שבסוגיה.

תחילה להיבט האמוני:

האם טרחה זו, לאסוף את דם חבל הטבור מכל תינוק כדי שישמש "קרן הקיימת לו", אין בה משום הבעת חוסר אמונה בביטחון בהקב"ה ובהשגחתו? האם עולה הדבר בקנה אחד עם ההדרכה "תמים תהיה עם אלוקיך"?

תשובת הרבנים:

ובכן, נראה כי אין הדבר כך. כבר נאמר במסכת מגילה (י"ג,ב): "אין הקב"ה מכה את ישראל אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה".
הרפואה כיום מאפשרת לאסוף דם טבורי, לשמר אותו ולהשתמש בו לריפוי בעתיד. כבר כתב הרב משה פיינשטיין באגרות משה ביחס לביטוח: "כיוון שה' יתברך נתן בדורות האחרונים שיהיה עסק הנקרא ביטוח חיים בעולם, שהוא שארית לזקנותו וירושה בדרך טבעית. הוא דבר טוב וראוי גם לאנשים כשרים, יראי ה' הבוטחים רק בה' יתברך שהוא הנותן עצה למקני ניכסין". מסביר הרב יוסף איתן שליט"א, רב משיב במכון פוע"ה, כי אם קניית ביטוח חיים הוא דבר טוב וראוי, א"כ נראה קל וחומר שיש להתייחס לפחות באופן דומה לשימור דם שיכול להציל אדם, אם ח"ו יצטרכו: "ובל נשכח שלאותו תינוק התאים יתאימו ב-100% ולאחד משאר בני המשפחה מדובר בסיכוי של 1:4. בהחלט יש לראות זאת כפעולה העולה בקנה אחד עם חובת ההשתדלות, לצד הביטחון והאמונה בהשגחת הבורא".

ומה בשבת?

בשבת עשויות להתעורר מספר שאלות הלכתיות הכרוכות בפעולת השאיבה:
דיקור: חבל הטבור מנותק מהשליה בעת הדיקור. האם יש בכך איסור חובל של האם?
צביעה: הדם הזורם לתוך השקית מתערבב עם חומר וצובע אותו. האם זו צביעה האסורה בשבת?
קשירה: בסיום התהליך מונעים את יציאת הדם מהשקית ע"י קשירה של צינורית הגומי סביב עצמה. האם קשר זה מותר בשבת?
מדבקות: האם מותר להדביק את המדבקות לשקית בשבת? לא ניתן להקדים את ההדבקה קודם השבת, עקב הסטריליות.
מוקצה: האם הדם שנאסף אסור בטילטול משום מוקצה, שהרי הוא נולד – כפשוטו? 
הכנה משבת לחול: שמא זו הבעיה בהליך איסוף הדם?

התייחסותם של הרבנים לסוגיות אלה:
חובל: נחלקו הראשונים בטעם לאיסור החבלה. "שמונה שרצים האמורים בתורה הצדן והחובל בהן חייב.." (משנה במסכת שבת פרק יד'). לדעת רוב הראשונים, חובל אסור משום נטילת נשמה. לעומתם סובר הרמב"ם שחובל חייב משום דש שעניינו פירוק דבר.

נראה שבענייננו אין משום נטילת נשמה, שכן שאיבת הדם נעשית לאחר ניתוק חבל הטבור והוצאתו ממקומו מן התינוק, כך שלגביו וודאי שאין משום נטילת נשמה.

ביחס לאם, נראה שגם כן אין בעיה, משום שחבל הטבור אינו חלק ממחזור הדם של האם (אע"פ שהשליה מחוברת לרחם בנימי דם דקיקים ההולכים ומתנתקים לאחר הלידה). חבל הטבור מחובר לשליה, שאמנם בהיותה בתוך הרחם היא נחשבת כחלק מגוף האשה, אך בשלב השאיבה חבל הטבור נמצא כבר לגמרי מחוץ לרחם ומחובר רק בקצהו לשליה ולכן לא נראה שנטילת דם ממנו תחשב כנטילת נשמה. בפרט שניתן לבצע את שאיבת הדם כאשר השליה כבר מחוץ לרחם ואז בוודאי שאין בעיה.

גם לשיטת הרמב"ם הרואה את הוצאת הדם ממקומו כעיקר האיסור, ניתן לומר שבנ"ד לא תהיה בעיה, שכן אמנם בחליבה בשבת יש בעיה של דש, אך זאת משום שבשעת החליבה האדם סוחט באופן אקטיבי את העטין לשם הוצאת החלב. במידה והאדם עושה נקב המנקז דרכו את התוכן הפנימי של הדבר אותו הוא רוצה לרוקן, אין בכך משום דש. הגדרה מחודשת זו מופיעה בספרו של רבי אברהם מסוכטשוב – "אגלי טל" והובאה גם על ידי הגרש"ז אויערבאך.

צובע: במקרה שלפנינו מדובר בצביעה שבוודאי אין בה כל צורך. יתרה מזאת, אין בה כל עניין, וזאת גם לפי רש"י האומר כי אין צביעה בדיקור עצמו.

קושר: על בעיה זאת ניתן להתגבר ע"י שימוש בקליפס ובכך להימנע מהקשירה, כשם ששמים על חבל הטבור לשם חסימתו, לפני הפרדתו מהתינוק.

הדבקה: את הדבקת התוויות יש לדחות עד למוצאי שבת. כמו כך את ההתקשרות לחברה.

מוקצה והכנה: במחשבה ראשונית יש מקום להתייחס לדם כמוקצה, שכן נולד הוא כביצה שנולדה והאסורה בשבת. ברם, מצאנו שניתן להקל במקום הפסד באיסורי מוקצה שהם קלים משאר איסורי דרבנן בשבת, ובמיוחד במוקצה מחמת נולד, וכאן יש לומר מסברה, שהואיל וזוהי הזדמנות יחידה ובלתי חוזרת לאיסוף הדם, אין לך דבר האבד גדול מזה, וממילא הוא כהפסד.
כמו כן, נראה שאין להחמיר ולאסור פעולה זו משום הכנה משבת חול:
ראשית, מאחר ומדובר במעשה שאין בו מלאכה של ממש ואין בו טרחה ( מגן אברהם תק"ג, ב).
ועוד שבמקום דבר האבד עסקינן, ועוד שאין כאן הכנה ספציפית ליום מימות השבוע, אלא שימור לעתיד לבוא, וקשה מסברה להצביע על הכנה במקרה כגון זה.

לסיכום:
איסוף דם חבל הטבור בעת הלידה על מנת לשמר את תאי הגזע הטבורים לצורך עתידי הוא פעולה שאין בה כל איסור או ביטוי לחולשה של אמונה. אדרבה, יש בכך צד של מצווה להצלת חיים עתידית.

אנו מודים על תמיכת רבני מכון פוע"ה שענו על סוגיות אלו ומלווים את פעילותה של "טבורית".