אישה מגובסת ברגלה האם היא יכולה לטבול במקווה?

ב׳ באייר ה׳תשפ״א (אפר 14, 2021) | שו"ת, כללי

אקדים, בטבילה יש צורך שכל הגוף יבוא במגע עם המים ללא חציצה (שו"ע יו"ד סי' קצ"ח). תחבושת גבס מהווה חציצה המונעת טבילה כיוון שהוא מקיף וסוגר לחלוטין חלק מן הגוף ובכך מונע ממי המקווה להגיע לחלק העטוף בגבס. לעיניניניו, נראה להתיר, ובפרט, כשהגבס איננו צמוד שהמים יכולים להיכנס, ומן הטעמים הבאים, הראשון, חציצה מדרבנן. מדין תורה די שיבואו המים ברוב גופו של האדם, על כן מיעוט המקפיד לא הוי חציצה. וכשהוא על רוב גופו לא הוי חציצה כשאינו מקפיד משום דהוי כגופו, אבל חכמים גזרו והצריכו שיבואו המים על כל גופו ולא די ברוב גופו, ולכן דווקא מיעוט שאינו מקפיד עליו שרי (עירובין דף ד' ע"ב סוכה דף ו' ע"ב, ז' ע"א). אך באם הוא דבר שאינה מסירה בשום פעם וכמעט סכנה הוא לה בוודאי לא הוי חציצה, ובגדר מיעוט שאינו מקפיד (שו"ת דברי חיים מצאנז חיו"ד, שו"ת יביע אומר ח"ג יו"ד סי' י"ב). השני, לשם רפואה. נחלקו האחרונים האם רטייה שע"ג המכה חוצצת, שהרי עתיד להסירה ואינה טפילה לגוף, משום שהאישה רוצה ברטייה בזמן שיש לה את הפצע ואינה מסירה אותה כל אותו הזמן, כגון תחבושת גבס שעושים על היד שנשברה ומונחת למשך כמה שבועות או חדשים ואין מסירים אותה כל אותו הזמן, ואם כן, היות והגבס נעשה לשם רפואה, ונוח לה בדבר והינו בגדר מיעוטו המקפיד, ובכלל רטייה החוצצת (שו"ת תשובה מאהבה ח"ג סי' קצ"ח), או דווקא ברטייה שהדרך להסירה לפעמים הוי חציצה, אבל מה שעשוי להתקיים זמן רב ורוצה בקיומו משום רפואה, ניחא לה ואינה מקפידה עליו, ואם כן אינו נחשב חציצה (פנים מאירות, ח"ב בי' קמ"ז, הר צבי יו"ד סי' קס"ה). שלישי, משום עיגונה. ההלכה קובעת אם היה שם השם כתוב על בשרה בדיו והתייבש, מה שמהווה חציצה, רשאית לטבול שאם לא כן, תהיה עגונה כל ימיה. למדנו דאם אי אפשר להסיר החציצה (במיעוטו ומקפיד עליו) הוי עיגונה, ובמקום עיגונה לא גזרו רבנן (אור שמח על הרמב"ם פ"ו מהלכות יסודי התורה ה"ו). ואף בשלושים יום נראה להקל (עיין ביבמות דף קיא ע"ב, היבמה שאמרה בתוך שלשים יום לא נבעלתי כופין אותו שיחלוץ לה. לאחר שלשים יום מבקשין הימנו שיחלוץ לה. ובגמ' "עד תלתין יומין מוקים איניש אנפשיה" (עד שלשים יום אדם מעמיד נפשו ולא בועל) וכך נפסק ההלכה (אה"ע סוף סימן קס"ז), וכך הורה גם כן הרב וולדינברג (שו"ת ציץ אליעזר חלק ד' סימן ט')

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד