האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

ד׳ באלול ה׳תשפ״ב (אוג 31, 2022) | שו"ת, כללי, תפילה וברכות

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה לעורר לתשובה ולחרטה וממילא לזיכוך הגוף לפני הפטירה ועליה לעולם הבא. יסוד הדין הוא במסכת שבת ובמסכת שמחות. קיימים מספר נוסחים שנתקנו לעת זו, הנוסח המופיע בשולחן ערוך "מודה אני לפניך ד' א-לוקי וא-לוקי אבותי שרפואתי ומיתתי בידך, על כל החיים וצרכי החיים שנתתי לי. יהי רצון מלפניך שתרפאני רפואה שלימה, ואם ח"ו אמות תהא מיתתי כפרה על כל חטאים ועוונות ופשעים שחטאתי ושעוויתי ושפשעתי לפניך, ותן חלקי בגן עדן וזכני לעולם הבא הצפון לצדיקים, א-ל נא רפא נא לי" (יו"ד סי' של"ח סעי' ב'). ויש להוסיף, אני מאמין באמונה שלימה בד' א-לוקים אמת ושמו אמת ושלוש עשרה העיקרים, וימחול לכולם, ויבקש מחילה מכולם. (עפ"י גשר החיים א', פ"א, ה', ב).  לעניינינו, ראוי שלא להתוודות בשבת אלא אם כן קרובה היא מיתתו ומבקש זאת, ומן הטעמים הבאים. הראשון, שאלת צרכים בשבת. ההלכה קובעת שאסור לשאול צרכיו בשבת (ירושלמי שבת, ט"ו ע"ג, בבלי שבת י"ב ע"א). מסיבה זו אין אומרים בשבת אלא שבע ברכות ולא שמונה עשרה, "לפי שהשבת יום מנוחה הוא וצריך להתענג בו דכתיב וקראת לשבת עונג, ובתפילת שמונה עשרה יש דברים שאדם צריך להם ומיצר עליהם, ולפיכך תקנו רז"ל תפילה שאין בה דבר של צער" (רש"י ספר הפרדס פירוש תפילות). הר"ן כתב שעל ידי בקשת הרחמים יעורר בכי ויצטער (שבת ה' ע"ב מדפי הרי"ף, כעין זה כתב רש"י שבת י"ב ע"א שאין מנחמין בשבת משום דמצטער עם המצטערין). השני, תפילה על החולה. הגמרא מביאה מחלוקת תנאים כיצד מברכים את החולה בשבת, רבי יהודה ורבי יוסי אומרים שמברכו שד' ירחם עליו, חכמים אומרים שאומר, "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא" (שבת י"ב ע"א). ומסביר הרמב"ם "שהחכמים ז"ל הקפידו שלא לומר הדבר היותר קטן מן זה הסוג [=תחינות ובקשות] בשבת, ואמרו שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא ורחמיו מרובין וזה על דרך ההודעה, לא על דרך הבקשה" (שו"ת פאר הדור, סימן ר"ח). על כן כתבו הפוסקים שכשעושים מי שברך לחולה בשבת יאמרו "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא" (או"ח סי' רפ"ז). במשנה ברורה "יכולים וכו' – אמרינן בגמרא בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר" (סי' רפ"ז סק"א). השלישי, להתריע בשבת. במשנה נאמר, "על אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה נכרים או נהר ועל הספינה המיטרפת בים רבי יוסי אומר לעזרה ולא לצעקה" (תענית, י"ט ע"א). בתלמוד מובא "תנו רבנן אחד עיר שהקיפוה נכרים או נהר ואחד ספינה המיטרפת בים ואחד יחיד שנרדף מפני נכרים או מפני לסטין ומפני רוח רעה על כל אלו ניתן להתריע בשבת" (תענית כ"ב ע"ב). וכתבו הראשונים, "שמכאן יש ללמוד לכל חולי שיש בו סכנת היום שמתריעין עליו בשבת שכן מה שהקלו משום רוח רעה זהו בגלל שיש בכך חולי של סכנה ולפיכך ניתן להתפלל על אנשים אלו" (הר"ן דף ח' ע"ב, והביאו הבית יוסף אורח חיים רפ"ח). מכאן דייק הדרכי משה, שמותר להתפלל על חולה מסוכן בשבת ומתוך המשך דבריו משמע שעל חולה שאינו מסוכן אסור להתפלל, וכך מובא בשולחן ערוך "נרדף מפני רוח רעה שאמרו לאו דוקא דה"ה לכל חולה שיש בו סכנת היום זועקים ומתחננין וכן נהגו לומר מצלאים בשבת על חולים המסוכנים סכנת היום (או"ח סי' רפ"ח ד'). ומוסיף הרמ"א "הגה וכן מותר לברך החולה המסוכן בו ביום" (שם, ובערוך השולחן). ויש שאסרו (מהר"י ווייל, וכמוהו הרש"ל אוסרים כל תפילה על החולה). בספר שו"ת אבקת רוכל כתב ר' יוסף קארו, "כי במצב בו החולה נמצא בפנינו אף שהוא חולה מסוכן אין לעשות לו מי שבירך וטעמו הינו דהקהל מצטער יותר כשהחולה בפניו ומתעורר לבכי" (סי' י"א). עם כל זה כתב רבינו יוסף חיים מבגדד" שאם יש לו צער ודאגה בלבו בשבת וע"י שהוא שואל ומבקש על זה מאת השם יתברך יהיה לו מנוח והשקט בלבו מדאגתו ורגיש לבו טוב עליו אין בזה איסור, והוכיח כן מהשולחן ערוך שכתב "שמותר לבכות בשבת כשבכיה זו תשכך דאגתו וצערו והרי היא לו כמו עונג" (או"ח סימן רפ"ח סעיף ב').  (שו"ת תורה לשמה סימן ק"ג). כתב הערוך השולחן (שם) שכל האיסור להתפלל על החולה הוא בחולה שאין בו סכנת היום, שאם יש בו סכנת היום ודאי מותר לזעוק ולהתחנן בשבת.

תכנים נוספים באותו נושא:

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד

אם שבנה נולד פג, האם ראוי להקדים ולקרות שם או להמתין עד לברית המילה?

אקדים, שם פרטי הוא שם המייחד את הפרט בקרב משפחתו, לרוב ניתן שמו הפרטי של האדם על ידי הוריו, קריאת שם לילד היא מן היסודות החיוניים לרקימת קשר בריא בין הורה לילדו. ביהדות מוכרז שם הבן בפומבי במהלך טקס ברית המילה שלו. שם הבת מוכרז ליד ספר התורה ביום בו קוראים בו...

קראו עוד