האם ההלכה מעודדת או מסתייגת מתרומת כליה מחיים?

כ״ד בתמוז ה׳תשפ״א (יול 4, 2021) | שו"ת, תרומת אברים

אקדים, כליה, היא אבר האחראי על סילוק ההפרשות מן הגוף, כשפעולת הכליות נפסקת על האדם מרחפת סכנת חיים, ללא חיבור למכונת הדיאליזה החולה ימות, תרומת כליה תציל את חייו, התורם, הנודב, יוכל להמשיך ולחיות עם כליה אחת משך כל חייו כשמערכת ההפרשות פועלת באופן סדיר וללא מגבלות משמעותיות, לעניינינו, נראה שמצווה רבה היא, ומן הטעמים הבאים, הראשון, לא תעמוד על דם רעך. שתי שיטות עיקריות נאמרו בהלכה זו, יש הסוברים שמצוות "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" שונה משאר המצוות, משום שהיא עוסקת בהצלת חיי אדם. ועל כן היא מחייבת אותנו להיכנס לסכנת חיים ממשית כדי להציל את החבר ממוות ודאי. מקור דין זה מובא בתלמוד הירושלמי המספר על החכם ריש לקיש שהסתכן כדי להציל את רב אמי (תרומות פ"ח דף מ"ז), ובטעם הדבר, "מפני שהלה ודאי והוא ספק" (ב"י חו"מ סי' תכ"ו). ויש החולקים וסוברים שמצוות "לא תעמוד על דם רעך", שווה לשאר המצוות שבתורה, וכשם שאין מצווה לסכן את הנפש כדי לקיים מצוות אחרות, כך אין אדם צריך לסכן את נפשו כדי להציל את חבירו (מובא בסמ"ע חו"מ סי' תכ"ו סעי' א' שהביא את דברי ההגהות מיימוניות, וכתב: "כיון שפוסקים הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור לא הביאו בפסקיהם [את דינם של ההגהות מיימוניות], משום הכי  השמיטוהו המחבר והרמ"א). ובפתחי תשובה הביא בשם ספר אגודת אזוב "שכתב טעם נכון מה דהרי"ף והרמב"ן והרא"ש והטור לא הביאו דברי הירושלמי, משום דס"ל דתלמודא דידן פליג על הירושלמי בהא" (שם ס"ק ב'). השני, סכנה מועטה. הסברה שאדם צריך להסתכן מעט כדי להציל את חבירו, מבוססת על הברייתא בסנהדרין שם למדנו שאדם צריך להיות מוכן להסתכן מעט כדי להציל את חבירו, כגון לקפוץ לנהר כדי להציל טובע, ולקום כנגד חיות רעות או ליסטים כדי להציל את המותקף (סנהדרין ע"ע ע"ב, ופתחי תשובה חו"מ תכו ס"ק ב', ובמ"ב סי' שכ"ט ס"ק י"ט). (הרחיב ובאר הרב אונטרמן ב"צומת התורה והמדינה", ח"ג ע' 319, ועיין במאמרו של הרב זילברשטיין באסיא ח"ז ע' 4). לאור הדברים כתב הרב עובדיה יוסף "מכיוון שנמסר לו מפי רופאים מומחים ויראי שמים שדרגת הסיכון בהוצאת הכליה לאדם התורם, היא מועטת מאד, וכתשעים ותשעה אחוזים מהתורמים חוזרים לבריאותם התקינה. ולכן: "כל מה שהסכימו הפוסקים שאסור להכניס עצמו בספק סכנה, זהו רק בספק השקול, משא"כ בנדון שלנו שבודאי שמצוה היא לתרום כדי להציל את חבירו ממות בטוח".(שו"ת "יחווה דעת" ח"ג סי' פ"ד) וכך גם הורה הרב אויערבך"ודאי מותר לבצע ניתוח ולהוציא כליה מאדם בריא כדי להשתילה אצל החולה, וגם יש בזה מצוה רבה של הצלת נפשות"(שולחן שלמה ערכי רפואה א', מ"ד). הרב יוסף שלום אלישיב כתב "לא די שמותר, אלא אף מצוה רבה יש בזה" (מתוך מכתב אל הרב הבר), וכן הרב קנייבסקי "מחוייב אינו, אבל מצוה גדולה לעשות כן, זו עצה הוגנת, הקב"ה נתן באדם שתי כליות, כי אם אחת תתקלקל תהיה את השנייה, כך היא הסברא, אבל כל זמן שאין ריעותא שכליותיו אינם תקינות – יכול לתרום אחת לחבירו" (דרך שיחה פרשת וירא)

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד