האם יש חשיבות ואופן מסוים שבו יש להניח את הנפטר במקרר הפתולוגיה?

ח׳ באדר א׳ ה׳תשפ״ב (פבר 9, 2022) | שו"ת, כללי

אקדים. הרמב"ם קבע את תחיית המתים כאחד מי"ג העיקרים בהם מחויב כל יהודי להאמין, ובהיעדר אמונה זו הוא מאבד את חלקו בעולם הבא. קיים מנהג עתיק בעם ישראל, המוזכר כבר בתלמוד, להשתדל להביא את המתים בחוץ לארץ לקבורה בארץ ישראל. קבורתו של האדם בארץ ישראל אף נחשבת לכפרה על חטאיו. מכאן גם התפתח המנהג להניח עפר מארץ ישראל על המת בטקסי קבורה של יהודי התפוצות. לדברי הרדב"ז תחיית המתים עתידה להתרחש דווקא בהר הזיתים שבירושלים, "קבלה בידינו שאין תחיית המתים אלא בעמק יהושפטושם ירדו הנשמות לגוף, ונמצא ניצול מגלגול מחילות, ואפילו מתי ארץ ישראל לא יקבלו הנשמות אלא שם (שו"ת הרדב"ז, או"ח, ח"ח, קצ"ז).לעניינינו, אין משמעות לאופן שמונח הנפטר בחדר הקירור. רק לעניין הקבורה הקפידו, כדי להעמיק את אמונת התחייה, שהמתים יקומו ופניהם יהיו מכוונות לכיוון ירושלים. כמו שבתפילה כל עם ישראל בכל ארצות תבל מתפללים לכיוון ירושלים, וכך מדגישים את מרכזיותו של מקום המקדש בתוך חיי עם ישראל. ומן הטעמים הבאים. הראשון, תפילה.  בתלמוד מובא "היה עומד בחוץ לארץ – יכווין את לבו כנגד ארץ ישראל…היה עומד בארץ ישראל – יכווין את לבו כנגד ירושלים…היה עומד בירושלים – יכווין את לבו כנגד בית המקדש…היה עומד בבית המקדש – יכווין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים…נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד… " (ברכות ל' ע"א). ובשולחן ערוך, "היה עומד בחו"ל יחזיר פניו כנגד א"י ויכוון גם לירושלים ולמקדש ולבית קדשי הקדשים. היה עומד בא"י יחזיר פניו כנגד ירושלים ויכוון גם למקדש ולבית קדשי הקדשים, היה עומד בירושלים, יחזיר פניו למקדש ויכוון ג"כ לבית קדשי הקדשים" (או"ח צ"ד, א'). השני, שינה. בתלמוד נאמר, "תניא אבא בנימין אומר על שני דברים הייתי מצטער כל ימיי… ועל מיטתי שתהא נתונה בין צפון דרום" (שם, ה' ע"ב). ופרש"י 'צפון לדרום', "ראשה ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום. ונראה בעיני שהשכינה במזרח או במערב לכפיך נכון להסב דרך תשמיש לרוחות אחרות" (שם). ובתוס' כתבו שדין זה שייך דווקא כשישן עם אשתו ברוחות אלו, מפני שהשכינה מצויה בין מזרח למערב ונחשב כגנאי כלפי השכינה (ד"ה כל הנותן). אולם הרמב"ם כתב דין זה בהלכות בית הבחירה ומשמע שהדין שייך גם כאשר האדם לבדו מדין מורא מקדש (פ"ז הלכה ט'). ובשולחן ערוך "וכן אסור לישן בין מזרח למערב אם אשתו עמו", והוסיף ע"פ הרמב"ם, "ונכון להיזהר אפילו כשאין אשתו עמו" (או"ח סי' ג' ו').  והיינו שיהא ראש המטה לצפון ומרגלותיה לדרום (מ"ב סקי"א). היות ויש בזה דעות לכאן לכאן, בזהר נאמר ההפך דווקא מזרח ומערב. שממילא יכול לנהוג איך שרוצה, כך כתב ה'ערוך השולחן' שאין המנהג להיזהר בזה, ועוד דיש מחלוקת בין הגדולים אם בין צפון לדרום הכוונה ראשה ומרגלותיה או רוחב המיטה. (שם סעיף י"ג) . כך גם דעת הרב עובדיה יוסף, (הלכה ברורה, ג', ז'). וכן הרב אויערבך שמנהג העולם שאינם נזהרים בסידור מיטתם בין צפון לדרום (ועלהו לא יבול, ח"ב עמוד רפ"ה). השלישי. אדם שנפנה. בגמרא מבואר, שהנפנה ביהודה לא יפנה אחוריו למזרח ופניו למערב ולא אחוריו למערב ופניו למזרח אלא לצפון ודרום, מפני שירושלים היא ביהודה ויהודה הוא מן המזרח למערב באורך ארץ ישראל. ובגליל צפון ודרום אסור מזרח ומערב מותר, דגליל היא בצפונה של א"י, וכשיפנה בין צפון ודרום יהיה כנגד ירושלים…. ר"ע אוסר בכל מקום ואפילו בחו"ל לפנות בין מזרח למערב. (ברכות (ס"א ע"ב). והכריעו הראשונים בזה כרבי עקיבא. בשולחן ערוך נאמר, "אם נפנה במקום מגולה שאין בו מחיצות, יכון שיהיו פניו לדרום ואחוריו לצפון או איפכא, אבל בין מזרח למערב אסור (ולהטיל מים, בכל ענין שרי" (שם).ובהמשך, "אם נפנה במקום מגולה שאין בו מחיצות, יכון שיהיו פניו לדרום ואחוריו לצפון או איפכא, אבל בין מזרח למערב אסור" (שם). (ולהטיל מים, בכל ענין שרי, ב"י בשם הרמב"ם)". ואם כן לגבי אסלה בבית הכיסא, כיון שהיא מוקפת מחיצות אפשר לקבוע אותה בכל צד שרוצים. וכך מובא ב'שולחן ערוך הרב' "אין להקפיד כלל בבתי כסאות הבנויים בבתים או בחצרות ואפילו אין מחיצה אחרת חוץ לבית הכיסא רק כותל בית הכיסא עצמו נדון משום מחיצה"(תניינא סימן ג' ז').

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד