אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים. לעינינו, באשר להפעלת מכונות אוטומטיות בשבת יש לדון משלושה היבטים, הראשון, מקח וממכר. במשנה נאמר "לא דנין ולא מקדשין ולא חולצין ולא מיבמין … לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומה ומעשר כל אלו ביום טוב אמרו קל וחומר בשבת" (ביצה פ"ה מ"ב),  במשנה זו נאסרו הפעילויות של בית הדין לדון, לנהל חליצה, וכן פעולותיו של ההקדש, מדוע? הגמרא מבארת, "גזירה שמא יכתוב…. לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין – גזירה משום מקח וממכר" (ביצה ל"ז ע"א). מדוע מקח וממכר נאסר? רש"י מציע שני פירושים, "משום מקח וממכר – דלמקח וממכר דמו, שמוציא מרשותו לרשות הקדש. ומקח וממכר אסור. א. מהפסוק, "ממצוא חפצך ודבר דבר". ב . מקח וממכר אתי לידי כתיבה שטרי מכירה (רש"י ביצה ל"ז ע"א), כלומר, או שאיסור מקח וממכר כלול באזהרת הנביאים "ממצוא חפצך", ממנו למדו חכמים  "חפציך אסורים לבקשם בשבת". לפי האפשרות השנייה, זו גזירה שמא יכתוב. השני. שביתת כלים. נחלקו תנאים אם יש שביתת כלים בשבת או אין שביתת כלים בשבת, כלומר שגם הכלים צריכים לשבות ממלאכה בשבת, ואסור שכלי של ישראל יעשה מלאכה בשבת, אף על פי שתוקן לכך עוד לפני כניסת השבת. לדעת בית שמאי, אסור שמכונה של ישראל תפעל בשבת וכל כיוצא בזה. בית הלל סוברים, וכן הלכה, שאדם אינו מוזהר על שביתת כליו, ולכן כל כלי שתוקן בערב שבת לכך, מותר שיפעל ויעשה מלאכה בשבת. היות ולהלכה אין אדם מצווה על שביתת כליו ביום השבת כבית הלל (שבת י"ח ע"א, או"ח סי' רמ"ו סעי' א', ורנ"ב סעי' ה'), נמצא שאין איסור בזה שהמכונה עובדת בשבת (שו"ת מהרש"ג ח"ב סי' קי"ז, ולדעתו, גם לדעת רעק"א נראה להתיר, מכיוון שבמשא ומתן במכונה אוטומטית אין וודאות שיתבצע קניין בשבת, כי אולי לא יבואו קונים). השלישי, לפני עוור. מהתורה האיסור לסייע ידי עובר עבירה הוא רק ב"תרי עברי דנהרא", שלא קיימת אפשרות לעבור את העבירה באופן אחר, כגון שדבר העברה נמצא בצדו השני של הנהר והוא מביא לו אותו (ע"ז ו' ע"ב), על אף שיש מן הראשונים שפסקו איסור מדרבנן גם באופן שאינו בתרי עברא דנהרא, שהרי חייב להפרישו מעבירה (תו"ס והרא"ש שבת ג' ע"א). עם זאת כתב הש"ך שבמומר שאין חיוב להפרישו מעבירה לא קיים איסור אפילו מדרבנן, ובדגול מרבבה הוסיף שמדובר בכל עובר עבירה במזיד שאינו מצווה להפרישו (יו"ד קנ"א סק"ו, ובדגמ"ר שם), ניתן לצרף לכך את העובדה שבמקום ישנם גם גויים שעשויים להשתמש וכן שהשימוש ייעשה לפני כניסת השבת ולאחריה (הרב אויערבך שולחן שלמה סימן ש"ו, עמוד תק"ו) הרב קנייבסקי זצ"ל הורה לי שבמרכז רפואי ניתן להקל ולא לסגור את המכונות מפני החולים שעשויים להיזקק לכך. השלישי. שכר שבת. אסרו חז"ל לקבל שכר על מלאכה שנעשתה בשבת, אפילו שמותר לעשותה, משום שחששו שמא יבוא לעשות בשבת מקח וממכר האסור מחשש שמא יכתוב. בספר יסודי ישורון הביא דעת "רבים מן הפוסקים" שכתבו להתיר במקום שרוב העיר נוכרים באופן שיפקיר את המכונה בערב שבת, ויכוון שלא לזכות במעות שבתוכה עד מוצאי השבת (מערכת ערב שבת עמוד ל"ח). הרב אויערבך כתב "ואין גם לאסור משום שכר שבת שהרי הדמים הם עבור המצרכים". כוונת הרב אויערבך ש'שכר שבת' שאסרו חז"ל עבור מלאכה שעשה בשבת, אולם "החזר הוצאות" אינו בכלל איסור שכר שבת  (שולחן שלמה שם). יש להוסיף כי מטבעות ששולשו למכונה בשבת נתערבו במטבעות אחרים ואינם ניכרים בפני עצמם – ועל כן מותרים, והיינו משום שאין אפשרות לדעת האם נכנס כסף בשבת, וכן אי-אפשר לזהותו.