האם מותר לחסן את האוכלוסייה נגד הקורונה בשבת?

י״ט בטבת ה׳תשפ״א (ינו 3, 2021) | קורונה, שו"ת, שבת

אקדים, מצד אחד העלייה המהירה יחסית בתחלואה הובילה בפעם השלישית לסגר מלא. מצד שני דוהרת רכבת החיסונים — והיא מתקרבת בקצב מהיר יותר מהצפוי, כמות המתחסנים עולה מיום ליום, ועתידה להגיע לכ- 150,000 מתחסנים ביום. המגמה היא להגיע לחיסון "עדר" מהר ככל האפשר ולחסן גם בשבת . לעניינינו, ניתן לחסן גם בשבת ומן הטעמים הבאים. הראשון, מכה מהלכת. מגפה או צרה המתפשטת ממקום למקום ויש בה סכנה לארץ כולה נחשבת מכה מהלכת. על צרה מסוג זה מתענים ותוקעים בשופרות אפילו במקומות הרחוקים (משנה תענית ג', ה'). בגמרא נאמר כשיש שיירות בין ערים, מתענות כל הערים האחרות אפילו שהן רחוקות. "אמרו ליה לשמואל איכא מותנא בי חוזאי גזר תעניתא אמר ליה והא מרחק אמר ליכא מעברא הכא דפסיק ליה". אמרו לשמואל שיש מגיפה במקום ששמו בי חוזאי. וגזר שמואל תענית. אמרו לו, והלא בי חוזאי היא עיר רחוקה. אמר להם, אין מעבר שחוסם אותם (תענית כ"א ע"ב). כלומר, שכאשר יש שיירות שעוברות מעיר לעיר – המגיפה מתלווה לשיירות הנוסעים והיא נקראת "מכה מהלכת". כך נפסק להלכה "היה דבר בארץ ישראל, מתענין שאר גליות עליהם, היה דבר במדינה, ושיירות הולכות ובאות ממנה למדינה אחרת, שתיהן מתענות אף על פי שהן רחוקות זו מזו" (או"ח תקעו ס"ע ב'). הקרובות מתענות אפילו אין אם שיירות ביניהן (מ"ב שם, ס"ק י'). השני, ספק פיקוח נפש. במשנה ביומא  מובא "אמר רבי מתיא בן חרש, החושש בגרונו, מטילין לו סם בתוך פיו בשבת, מפני שהוא ספק נפשות, וכל ספק נפשות דוחה את השבת.."(פ"ח). לדין פקוח נפש הדוחה את השבת נאמרו שני טעמים. [א] "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" (יומא, פ"ה ע"ב). [ב] "וָחַי בָּהֶם, ולא שימות בהם" (שם). הנפקא מינה בין הטעמים, מה הדין חילול שבת לצורך ספק פיקוח נפש, כלומר, הטעם שמותר לחלל שבת "כדי שישמור שבתות הרבה", נאמר רק כשעל ידי חילול השבת ודאי ישמור שבתות הרבה. מה שאין כן הטעם "וָחַי בָּהֶם, ולא שימות בהם", נאמר גם כאשר יש רק ספק פיקוח לנפש. להלכה "כל חולי שהרופאים אומרים שהוא סכנה, אף על פי שהוא על הבשר מבחוץ, מחללין עליו את השבת. ואם רופא אחד אומר צריך, ורופא אחד אומר אינו צריך, מחללין. ויש מי שאומר שאין צריך מומחה, דכל בני אדם חשובים מומחין קצת, וספק נפשות להקל" (או"ח שכ"ח י'). השלישי, חולה לפנינו. הנודע ביהודה קבע שההיתר לניתוחי מתים הוא רק כאשר "יש ספק סכנת נפשות לפנינו כגון חולה או נפילת גל, אבל בנדון דידן אין כאן שום חולה הצריך לזה, רק שרוצים ללמוד חכמה זו אולי יזדמן חולה שיהיה צריך לזה, ודאי דלא דחינן משום חששא קלה זו שום איסור תורה או אפילו איסור דרבנן". החזון איש הביא את דברי הנודע ביהודה, וכתב על דבריו, "ואין החילוק בין איתא קמן לליתא קמן, אלא אם מצוי הדבר דבזמן שמתריעין עלה [אף שאין בשעה זו חולה לפנינו] משום חולי מהלכת, הו"ל כאויבים שצרו בעיר הסמוך לספר (עירובין מ"ה, ע"א). ומיהו בשעת שלום לא חשבינן ליה פיקוח נפש אע"ג דשכיח בזמן מן הזמנים שיצטרכו לזה, כמו שאין עושין כלי זיין בשבת בשעת שלום, דאם כן  בטלת כל המצות, אלא לא מקרי ספק פיקוח נפש בדברים עתידיים שבהוה אין להם כל זכר, ובאמת שאין אנו בקיאים בעתידות, ופעמים שמה שחשבנום להצלה מתהפך לרועץ, והלכך אין דנים בשביל עתידות רחוקות, וגם משום צורך רבים אפשר דלא הותר אלא כשמזיק את הרבים". הרב הרצוג, שהיה הרב הראשי לישראל, נשאל האם יש לחסן אנשים חיסון מונע בשבת מפני מגיפה. האם נדון על פי הר"ן (פ"ב דתענית) שכתב כי אין לחלל שבת בעיר שעדיין לא פשטה בה המגיפה, או שצריך לעשות צעדים מונעים.  וענה "ואני אומר שזה תלוי ברופאים המומחים, שאם הם אומרים שעלול להתפשט וצריך לחסן את האוכלוסייה ע"י זריקות, אפילו אם יש בהן מלאכה דאורייתא מקור דבריו בדין "עכו"ם שצרו על עיירות ישראל, אם באו על עסקי ממון אין מחללין עליהם את השבת, באו על עסקי נפשות, ואפי' סתם, יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללין עליהם את השבת, ובעיר הסמוכה לספר, אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת". והוסיף הרמ"א "ואפילו לא באו עדיין אלא רוצים לבא", אם לא נעשה מערב שבת, מותר בשבת" (שו"ת היכל יצחק סי' ל"א).

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד