אקדים, מִפקד אוכלוסין הוא ספירה של כל האוכלוסייה במקום מסוים (מדינה, בדרך כלל), תוך איסוף מידע על האוכלוסייה לצרכים סטטיסטיים. על היחיד חלה ההלכה כי פיקוח נפש, ובכללו ספק פיקוח נפש, דוחה את המצוות, ואילו בהקשר השלטוני, מתעוררות שתי שאלות. ראשית, מה היא הגדרת פיקוח נפש במישור הציבורי-כללי? שנית, האם קיימת עדיפות תקציבית לתפקידים שלטוניים הנוגעים לפיקוח נפש על פני תפקידים שלטוניים אחרים? הדיון המרכזי בנושא הגדרת פיקוח נפש ברמה הציבורית מצוי ברובו בהלכות שבת, ומיעוטו ביחס להיתר ניתוחי מתים יהודים, אך ניתן להסיק ממנו בזהירות רבה גם מסקנות כלליות יותר, וביניהן גם ביחס לשאלות תקציביות. בבסיס הדברים ניצבות שתי התלבטויות שלובות, הנובעות מאופייה של הפעילות השלטונית, שמקורו בחוסר הוודאות לגבי הצפוי להתרחש בעתיד, מה הן ההגבלות החלות בהגדרת חשש וסיכון מסוים כפיקוח נפש? בנוסף, שאלה היא האם קיים הבדל בהלכות פיקוח נפש בין יחידים רבים בתוך הציבור ובין שני אלו לבין סכנת נפשות לציבור כולו כגוף אחד? הרב משה צבי נריה כתב: "ברבים, בגלל נקודות התורפה המרובות, שטח הספקות גדול יותר והחשש 'שלא יוכל לבוא בשום ענין לידי מיתת ישראל' – הוא הרבה יותר רציני. ולכן אומדנת סכנת-נפשות שם היא הרבה יותר רחבה…" (בתוך מאמרו "להלכות מדינה", בתוך ספרו צניף מלוכה הנ"ל, עמ' 121 – 130, בעמ' 125). בהקשר התקציבי, הדברים מפורשים בתשובת הרא"ש, "שיש אומרים שיכולין לשנות אפילו מתלמוד תורה לצורך שלשים פשיטים להגמון בכל שנה לפי שהוא הצלת נפשות שאם לא יתפשרו עמו יש כמה עניים שאין להם ליתן ויכום ויפשיטום ערומים הדין עמהם כיון שיש בו הצלת נפשות הוא קודם" (כלל ו', סימן ב'). בעידנים קודמים מטרת המפקד הייתה אך ורק למנות את התושבים במקום נתון, אך מפקדי אוכלוסין בעידן המודרני משתמשים בשיטות סטטיסטיות אשר מטרתן לקשר בין מספר האוכלוסין, והיבטים דמוגרפיים שונים כגון, גיל, מין, מצב משפחתי, מצב כלכלי ואמונה דתית.  לעניינינו, נראה להתיר השתתפות ב"מפקד אוכלוסין" על אף שנקבעה ההלכה "אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מיצוה" (יומא כ"ב ע"ב), ומן הטעמים הבאים, הראשון, ספירה על ידי אמצעי. ניתן למנות את ישראל באמצעות דבר אחר, אביזר, שאלון. התורה מתירה למנות באמצעות אביזר ולא באופן ישיר על ידי ספירת ראשים, כדרך שמנו את ישראל במדבר באמצעות "מחצית השקל". בדרך זו גם שיבצו את הכוהנים לעבודת הקורבנות על פי הגרלה על ידי הרמת האצבע וספירתה עד שהגיעו לאותו מספר רצוי עליו הסכימו מראש באותה הגרלה, ושלא  על ידי ספירת הראשים "ולמה מונה המניין שהסכימו עליו האצבעות שהוציאו ולא היה מונה על האנשים עצמם, לפי שאסור למנות ישראל אלא על ידי דבר אחר שנאמר ויפקדם בטלאים" (רמב"ם תמידין ומוספין פרק ד' הל' ג'- ד'), דרך זו מהווה פשרה בין האיסור העקרוני למנות את ישראל, לבין הצורך המעשי למנות אנשים במקרים מסוימים, כך גם נהג שאול המלך כשמנה את העם קודם צאתו למלחמה בעמלק, מפקד למטרה צבאית ובאמצעות "טלאים" (שמואל א' ט"ו ד'). היות ובמהלך "מפקד האוכלוסין" מופצים שאלונים בקרב האוכלוסייה, והתושבים מתבקשים למלאם, נמצא שהספירה נעשית על ידי דבר אחר, השאלון, ולא על ידי ספירת האנשים עצמם, ספירה כזו מותרת ("קונטרס מפקד התושבים", שו"ת ציץ אליעזר חלק ז' סימן ג', הרב שאול ישראלי עמוד הימיני, סימן י"ג עמ' קל"ח-קמ"ז) השני, צורך מצווה. אין איסור להשתתף במפקד הנעשה לצורך מיצוה ובודאי כשהמפקד נערך על ידי שאלון. היות ומפקד אוכלוסין במדינת ישראל יועד לצורך איסוף נתונים כדי לספק לציבור שירותים שונים ביתר יעילות, יש להגדירו כצורך מיצוה (הרב וולדינברג, והרב ישראלי שם). השלישי, ספירה חלקית. כשלא מונים את כלל ישראל כולו מותר, וכיוון שאין מונים את כלל העם היהודי, שהרי חלקו מצוי מחוץ לגבולות המדינה, אין איסור להשתתף במפקד זה, שאין האיסור אלא במקרה שפוקדים את כלל העם (הרב ישראלי שם) הרביעי, פיקוח נפש. כיוון ש"מפקד אוכלוסין", נוגע ל "פיקוח נפש", שהרי למפקד זה השלכות לפיהם תעוצב מפת פריסת בתי החולים והמרפאות ברחבי הארץ, שיקול הנוגע לדיני נפשות, מותר ליטול חלק במפקד זה (עיין במאמרו של הרב יוחאי ברוך רודיק, תחומין, כרך ד' עמ' 327-336),