האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

כ׳ באב ה׳תשפ״ב (אוג 17, 2022) | שו"ת, תפילה וברכות

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי הם איבדו לחלוטין את חוש הטעם והריח או בצורה חלקית. לעניינינו, יש לברך ומן הטעמים הבאים. הראשון. הנאה. בגמרא מובא שעל שמן זית אין מברכים, הסיבה "אוזוקי מזיק ליה" (מזיק הוא לשותה) (ברכות ל"ה ע"ב). שני טעמים בדבר, האחד, מזיק לגוף, ועל מה שמזיק אין מברכים (רש"י). השני, כיוון שאינו נהנה בשתייתו הרי זה כמי ששפך השמן והפסידו, שיכול היה לנצלו למטרות אחרות, וזהו הפירוש שמזיקו, כלומר, מזיק השמן (המאירי). ולפיכך, מאכל שאין בו שילוב של השניים, גם מזיק בשתייתו וגם לא נהנה מעצם השתייה, יש לברך עליו, השני, חנקתו אומצא. במשנה מובא "השותה מים לצמאו מברך שהכל נהיה בדברר" (ברכות מ"ד ע"א). הגמרא דייקה מן המשנה שדווקא השותה מים לצמאו מברך, אך לא מי ש"חנקתיה אומצא" – ששותה מים משום שנתקע מאכל בגרונו. כך פסק השולחן ערוך (או"ח ר"ד סעי' ז'). הביאור הלכה כתב שלאו דווקא מי שחנקתו אומצא, אלא כל מי ששותה בלי הנאה – אינו מברך. האחרונים הוסיפו שהוא הדין במי ששותה מים כשאינו צמא ואינו נהנה מהם, רק כדי למלא בטנו ערב התענית, או לפני בדיקה רפואית, או מיניקה שאינה צמאה כלל ושותה רק כדי שיהיה לה חלב ('וזאת הברכה' פרק י"ב, י"ג, פסקי תשובות ר"ד, ט"ו). השלישי, אכילה, בתלמוד מובאת מחלוקת אם אכילה תלויה בהנאת גרונו או בהנאת מעיו, "בעא רבי אלעזר מר' אסי, אכל חצי זית והקיאו, וחזר ואכלו, מהו? (חולין ק"ג ע"ב), הדיון מתייחס לאיסור אכילת 'אבר מן החי', ר' יוחנן סובר בהנאת גרונו תלוי הדבר, על כן האוכל חצי כזית ופולט, וחוזר ובולע את אותו חצי כזית עצמו נחשב כמי שאכל כזית שלם, שהרי גרונו נהנה בכזית מן האיסור, ריש לקיש לעומתו תולה זאת בהנאת מעיו, ובמעיו אינו מונח אלא חצי כזית, להלכה נפסק כר' יוחנן"… אפילו אכל כחצי זית והקיאו וחזר ואכל אותו חצי זית עצמו שהקיא חייב, שאין החיוב אלא על הנאת הגרון בכזית מדבר האסור" (רמב"ם מאכלות אסורות פי"ד ה"ג). יש שראו לחלק בחיוב ברכה על הנאת מעיו בין אכילת איסורים שהקובע הוא הנאת גרונו כדעת ר' יוחנן, לבין חיוב ברכה שאם אכל חצי זית והקיאו וחזר ואכל אותו חצי זית שהקיא אינו חייב לברך ברכה אחרונה, כיון שחיוב ברכה סמכוהו רבנן על הכתוב "ואכלת ושבעת" ולכן צריך אכילה שיש עמה שביעה, כלומר הנאת כזית במעיו (שו"ת פנים מאירות ח"ב סי' כ"ז). יש הסוברים שחיוב ברכה על הנאת גרונו– (ספר אהל מועד המובא בבית יוסף, סי' ר"י סעי' ב', וכן דעת החלקת יעקב  שחיובברכה תלוי בהנאת גרונו, וכשאין גרונו נהנה פטור מברכה ח"ג סי' ס"ח). והוכיח כן מדברי התוספות שאם שותה משקה שאינו נהנה בגרונו, כגון, משקה מר, אינו מברך ואע"פ שבוודאי מרווה ונהנה במעיו, וכן האוכל מאכל לרפואה, אע"פ שניזון מהמאכל במעיו, אינו מברך, כיוון שלא נהנה בגרונו (ברכות ל"ו ע"א ד"ה כיון). הרביעי. אכילה טבעית. כשאדם אוכל מאכל שאינו אסור באכילה ובדרך אכילה, והנאת מעיו התקיימה בו שהרי מרגיש שובע, לא נראה לומר שמפני אי הרגשת הטעם יישלל במקרה זה מעשה האכילה, שלא נקשר אלא במקרה בו מדובר באיסורי אכילה, או בתענית, או כשצריך לטעום טעם כגון מצוות אכילת מצה, אך כאן שגופו ניזון כדרך העולם, להבדיל מהזנה דרך זונדה שאין לברך, אי הרגשת הטעם בגרונו אינה מהווה סיבה שלא יברך על אכילתו.

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד

אם שבנה נולד פג, האם ראוי להקדים ולקרות שם או להמתין עד לברית המילה?

אקדים, שם פרטי הוא שם המייחד את הפרט בקרב משפחתו, לרוב ניתן שמו הפרטי של האדם על ידי הוריו, קריאת שם לילד היא מן היסודות החיוניים לרקימת קשר בריא בין הורה לילדו. ביהדות מוכרז שם הבן בפומבי במהלך טקס ברית המילה שלו. שם הבת מוכרז ליד ספר התורה ביום בו קוראים בו...

קראו עוד