האם מי ששהה בבידוד ונודע שלא נחשף לנגיף הקורונה מחויב לברך ברכת הגומל

י״ג באייר ה׳תש״פ (מאי 7, 2020) | קורונה, שו"ת, תפילה וברכות

אקדים, נגיפי קורונה  מהווים גורם שכיח לתחלואה זיהומית  ביונקי זוחלים ובעופות. באדם, הנגיפים מחוללים בדרך כלל זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות או במערכת העיכול. לעיתים עלולה להופיע תחלואה נשימתית קשה, בעיקר בקרב חולים מבוגרים. נגיפי הקורונה התוקפים בני אדם מועברים מאדם לאדם בעיקר באמצעות מגע ישיר עם הפרשות החולים, או העברה טיפתית. אין עדיין תרופה או חיסון מאושרים ובדוקים לשימוש כנגד הנגיפים הללו. אופן הטיפול במגיפה על מנת לתת טיפול מיטבי מחייב בין היתר לבודד את החולים בקבוצת הסיכון ואת נושאי המחלה באמצעות בידוד וסגר תוך מעקב אחר מצבם ואישפוזם המהיר במידת הצורך. לעניינינו, נראה שצריך לברך, ומן הטעמים הבאים, הראשון, סכנה. נחלקו הפוסקיםהאם חיוב ברכת הגומל הוא כללי בכל מציאות בה יכולה להיות סכנה, או שמא רק כאשר סכנה זו יוצאת לפועל? יש הפוסקים שחיוב הגומל הוא רק כאשר יצאה הסכנה לפועל (רבינו מנוח על הרמב"ם, ברכות פ"י ה"ח, בשם הראב"ד). מרבית הפוסקים לחייב ברכת הגומל על עצם השהות במקום סכנה, גם בלא שיצאה הסכנה לפועל (הרמב"ן, תורת האדם, שער המיחוש עניין הרפואה, הרא"ה ברכות נ"ד ע"ב, שו"ת הרשב"א, ח"א סי' פ"ב, וכך הכריע המשנה ברורה, סי' רי"ט, ביאור הלכה בד"ה 'יורדי הים'). מצאנו גם דעה שלישית במחלוקת זו, דעת המאירי שארבעה החייבים בברכה גם כשלא יצאה הסכנה לפועל, ורק בשאר סכנות חייבים בברכה כשיצאה לפועל (ברכות פ"ט), כדעה זו הכריע להלכה ר' בצלאל שטרן (שו"ת בצל החוכמה ח"א סי' כ'). השני. מחלה. ההלכה מגדירה בדרך-כלל מחלה ע"פ דרגת חומרתה ופחות על-פי סוג המחלה. התלמוד והפוסקים מזכירים שלוש דרגות: מחלה שיש בה סכנה (או חולה שיש בו סכנה), כלומר שיש בו פיקוח נפש. מחלה שאין בו סכנה, כלומר, שאין בה פיקוח נפש. ומיחוש בעלמא – מצב כללי של אי-נוחות או מחלה קלה. חלק מהפוסקים סוברים שבכל המחלות יש צד של סכנה "… כל החולי בחזקת סכנה" (ב"י בשם הירושלמי ברכות ד', ד', וכן משמע מדברי הרמב"ם, הרמב"ן והרשב"א שעליהם התבסס, כמבואר בטור וב"י שם, שבכל חולי יש סכנה מסוימת, כמי שעלה לגרדום, שאולי לבסוף יגיע לסכנת מוות). ולהלכה  נפסק, "בכל חולי צריך לברך, אפילו אינו חולי של סכנה ולא מכה של חלל, אלא כל שעלה למיטה וירד, מפני שדומה כמי שהעלוהו לגרדום לידון" (או"ח רי"ט סעי' ח'). השלישי, ספק פיקוח נפש. בתלמוד מובא, "מי שנפלה עליו מפולת, ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק כותי ספק ישראל – מפקחין עליו את הגל" (יומא פ"ג ע"ב), כלומר, ספק פיקוח נפש אינו סתם ספק השקול, אלא אפילו ספק ספקא וספק רחוק דוחה את כל האיסורים, ואפילו שלושה ספקות יחד (שו"ת הגרי"א הרצוג חאו"ח ח"א סי' נ"ח, שו"ת שבט הלוי ח"א סי' ס', ושם ח"ה סי' קע"ד). אבל כאשר הספק הוא רחוק מאד, אחד מיני אלף, לא מתחשבים בו גם בענייני פיקוח נפש (שו"ת רעק"א סי' ס', שו"ת חת"ס חיו"ד סי' של"ו, שו"ת הגרי"א הרצוג שם). הסיכון העיקרי לתמותה הוא בגילאי 80 ומעלה ועומד על כ-14%, סיכון התמות בגילאי 70-79 עומד על כ-8% אחוז. בגילאים נמוכים יותר צונח הסיכון לתמותה עד ל-0.2%. כאמור, בילדים מסיבה שעדיין אינה ברורה, נגיף הקורונה החדש למרבה המזל – כמעט ואינו פוגע. האם צריך מדד סובייקטיבי או אובייקטיבי הדבר נתון למחלוקת הפוסקים (שו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' י"ז פ"ב). המשכנות יעקב כתב שספק שהוא פחות מ5% אין לחשוש (ח"א יו"ד סי' י"ז). וכך דעתו של הרב יוסף שלום אלישיב (שיעורי תורה לרופאים ח"ב סי' קי"ט).

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד