האם ניתן להדליק את נרות החנוכה ליד מיטת החולה ולאחר מכן להעבירם?

כ׳ בכסלו ה׳תשפ״ב (נוב 24, 2021) | שו"ת, חנוכה, חגים ומועדים

אקדים, הדלקת הנר בחנוכה היא המצווה השנייה בחשיבותה לאחר אמירת ההלל "ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים… (רמב"ם מגילה וחנוכה ג' ג') המצווה העיקרית בחנוכה הדלקת הנר מידי ערב כדרך לפרסום הנס. לעניינינו, ניתן להעביר את הנרות, וראוי שישהו במקומם זמן מועט, ומן הטעמים הבאים. הראשון, הדלקה עושה מצווה. נחלקו האמוראים בתלמוד האם "הדלקה עושה מצוה" או "הנחה עושה מצוה" (שבת כ"ב ע"ב, כ"ג ע"א), מפרש רש"י, אי המצווה של חנוכה תלויה בהדלקה מדליקין, כדאשכחן  במנורה. ואי הנחה עושה מצוה – ועיקר מצותה תליא בהנחה (שם), מסקנת הגמרא שם היא שהדלקה היא שעושה מצווה, כך פסק השולחן ערוך (או"ח תרע"ג סעי' ב'). השני, כבתה אין זקוק לה. נחלקו האמוראים, לגבי נר חנוכה שכבה לפני הזמן (כחצי שעה). רב הונא סבר "כבתה זקוק לה", ורב חסדא ורב סוברים "כבתה אין זקוק לה" (שם, כ"א ע"א). רב חסדא ורב סוברים שאין מוטל על האדם לדאוג לכך שהנר ידלוק במשך שיעור ההדלקה, חובתו מסתיימת בכך שהדליק את הנרות כראוי. לעומתם, רב הונא סובר שיש לדאוג למשך ההדלקה. מסקנת הגמרא 'כבתה אין זקוק לה' (תרע"ג סעי' ב'). בגמרא שתי השלכות למחלוקת זו, הראשונה, למי שהדליק נרות כשהם בידו, אם "הדלקה עושה מצוה" – הוא יצא ידי חובתו בהדלקת הנרות, אולם לפי השיטה הסוברת "הנחה עושה מצוה" – לא יצא ידי חובתו. השנייה, לגבי אדם שהדליק את הנרות בתוך הבית ללא פרסום הנס לרבים, ולאחר שהדליק, הניחה במקום הראוי לפרסם את הנס, למי שסובר ש"הדלקה עושה מצוה", הרי שבשעת הדלקת הנרות עליהם להיות במקום  ראוי לפרסם, והיות ולא עשה כן – לא יצא ידי חובתו. לעומת זאת, לפי השיטה הסוברת ש"הנחה עושה מצוה", כיוון שהניחה לאחר ההדלקה במקום בו מתפרסם הנס – יצא ידי חובתו. השלישי, שיעור הזמן. הגמרא העלתה סתירה, מצד אחד נפסק,  "כבתה אין זקוק לה", כלומר, אחרי שנכבו הנרות אין צריך לשוב ולהדליק, מאידך, "מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק" אם כך צריך לשוב ולהדליק את שתכלה רגל מן השוק? בגמרא תירצו שני תירוצים, א. "דאי לא אדליק מדליק". ב. "אי נמי לשיעורא". (כ"א ע"ב). כלומר, שבמהלך הזמן מהשקיעה ועד שתכלה רגל מן השוק – קיימת חובה להדליק, אולם אם הדליק בזמן ולאחר מכן כבו הנרות, אינו זקוק לה, אין צורך לשוב ולהדליק. אלא, שעדיין קשה שאם 'כבתה אין זקוק לה', יוצא שאין משמעות לשיעור זמן ההדלקה? על כך תירצו א. "הייתה דולקת והולכת עד השיעור הזה ורצה לכבותה או להשתמש לאורה – הרשות בידו", כלומר, שיעור זה מלמד מתי מותר לכבות כדי להשתמש בשמן (הרי"ף). ב. אין כלל צורך בשיעור מחצית השעה, כך כותב ההגהות מימוניות בשם הראבי"ה, "שמצא בשם רבנו תם דבהני תרווייהו אזלינן לקולא כשיעורא ובדלא אדליק, דבשל סופרים הלך אחר המקל, אבל הרב רבנו יצחק אומר שנהגו העם כלשון ראשון" (פ"ד אות ב') – כלומר, לפי ר"ת וגם לפי הר"י, להלכה, אין זקוקים כלל לשיעור מחצית השעה  ג. יש לפסוק פוסק כשני התירוצים, אך ייתכן שכמות שמן שתספיק לחצי שעה אינה תנאי הכרחי לקיום המצווה אלא רק אופן של לכתחילה (רמב"ם פ"ד ה"ה). ד. תירוץ הגמרא ש"אי לא אדליק מדליק" נאמר למצווה ולא לעיכובא, ולכן גם אם עבר זמן משתכלה רגל מן השוק, יכול להדליק עד סוף הלילה (הרשב"א). ייתכן שלשיטה זו גם התירוץ השני אודות שיעור השמן, לא נאמר אלא למצווה ולא לעיכובא, ולכן התקיימה המצווה גם אם לא דלקה החנוכייה חצי שעה.

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד