האם על פי ההלכה מותר לרופא לבקש שכר על הטיפול שמעניק?

כ״ד בשבט ה׳תשפ״ב (ינו 26, 2022) | שו"ת, כללי

אקדים, ממקורות רבים משמע שהיה מקובל לתת לרופא שכר. בתלמוד מובאת דרשה לפיה כסף פעמים שגורם סמיות עיניים, הכוונה לדיינים המקבלים שוחד, ופעמים שמשיב את מאור העיניים, הכוונה לרופא שמקבל שכרו (ע"פ כתובות ק"ה ע"א). מטבע הלשון "אסיא דמגן במגן – מגן שוה", רופא המרפא בחינם – שווה חינם, בהחלט תואם להנחה זו (בבא קמא פ"ה ע"א) ההסבר שניתן לטענה זו 'איכות הטיפול' "שאינו מתבייש מהחולה, וממשיך אותו בדברים ורפואות שאינם מועילות" (שיטמ"ק תחילת פ' החובל). לעיניינינו, נראה שמותר לרופא להשתכר בכבוד, ומן הטעמים הבאים, הראשון, ורפא ירפא. ביחס לתפילה הנאמרת לפני פרוצדורה רפואית אמר אביי שאין צורך להקדים ולהתנצל שפנה לעזרת הרפואה "לפי שאין דרכן של בני אדם לרפאות אלא שנהגו" (ברכות ס' ע"א), לפיכך דרשת הפסוק "ורפא ירפא" באה ללמד "…שניתן רשות לרפאת בשכר" (תו"ס הרא"ש שם בשם ר' יעקב מאורליינש). השני, תשלום הוצאות. אדם המזיק לחברו עליו לשלם הוצאות הרופא. אחד מחמשת חיובי התשלום של החובל בחברו ריפוי, "אמר לו המזיק, אני ארפא אותך, או, יש לי רופא שמרפא בחנם, אין שומעין לו, אלא מביא רופא אומן ומרפאו בשכר" (חו"מ סי' ת"כ סעי' כ"א), משמע שמותר לרופא לקחת שכר על עבודתו השלישי, שכר בטלה. הפוסקים הבחינו בין שכר בטלה וטרחה שמותר לרופא לקחת, לבין שכר הלימוד והחכמה שאסור לרופא לקבל "…אבל שכר הלמוד אסור דאבדת גופו הוא ורחמנא אמר והשבותו לו, ואמרינן לעניין מצוות מה אני בחנם אף אתה בחנם…" (רמב"ן תורת האדם, שער המיחוש, עניין הסכנה, עמ' מ"ד ומ"ה). וכך נפסק להלכה "הרופא אסור ליטול שכר החכמה והלימוד, אבל שכר הטורח והבטלה מותר" (יו"ד של"ו סעי' ב'). רופאים המקבלים משכורת קבועה והם משועבדים לבית החולים או למרפאה, וזהו כל עיסוקם, השכר מוגדר כשכר "טורח ובטלה" (נשמת אברהם בשם הרב שלמה זלמן אויערבך סי' של"ו ס"ק י"א, עמ" תל"ח – ת"מ). יש מי שהוסיף וכתב ששכר בטלה נגזר מן ההשקעה הגדולה הנדרשת למקצוע הרפואה "…כל רופא צריך ללמוד שנים רבות עד שמקבל תואר, ואחר כך צריך שנות התמחות, ועולה לו להוצאות מרובות מאוד, ולכאורה יכול לדרוש על זה בחזרה ודינו כשכר בטלה" (תשובות והנהגות ח"א סי' תתצ"ז). ר' משה פינשטיין מחדש שאין זה מגדרי שכר בטלה, שמשמעותו שהוא מתבטל ממשהו שעסק בו עד כה, שהרי אין לו ממה להיות בטל, ועל כן מותר אף להתעשר מפרנסה זו "… ואין לטעון שעליו להשיג עוד פרנסה אחרת, שהלא ודאי שניחא להחולים שהרופא יתעסק רק ברפואה, ולא יבלבל מוחו וזמנו בשאר עניינים" (אגרות משה יו"ד ח"ד סי' נ"ב). הרביעי, החזר הוצאות לימוד. בספרות הראשונים נאמר "אבל אם התנה בשכר הרופא הרבה, חייב ליתן לו, שחכמתו מכר לו ואין לה דמים" (רמב"ן תורת האדם שם). עיקרון זה נפסק להלכה "…אבל אם התנה בשכר הרופא הרבה חייב ליתן לו שחכמתו מכר לו ואין לו דמים" (חו"מ שם), מקצוע הרפואה ההשקעה בו רבה ועל כן קיימת התניה מראש שמי שיטפל יקבל שכר "ומאחר שכמעט אין אחד שמוכן לטרוח ולהוציא ההוצאות הנדרשות להיות רופא בלי שידע שיהיה מותר לו לקבל שכר כזה שנותנים, הוי ממילא כאלו התנו החולים מעיקרא שיתנו להם שכר כזה" (אגרות משה שם). אסיים בהערה של הרב שטרנבוך "אמנם נראה לי דרופא הדורש שכר גבוה יותר מצורך פרנסתו מפסיד הוא משכר המצווה דלהחיות נפש מישראל, וטוב עושים הרופאים שעובדים במשך היום בבית חולים בשרות הציבורי בשכר בטלה לבד, ובזה מקיימים המצווה ויש להם הזכות לרפאות חולים, ומלבד זאת מקבלים חולים באופן פרטי במשך כמה שעות ביום שמזה הוא יכול להרוויח לפרנסתו כראוי לו. וכל שכן אם כאשר בא אצלו באופן פרטי חולה שאינו יכול לשלם לו מוותר או מוזיל המחיר זוכה הוא בכך לקיים מצוות הצלת נפשות המוטלת עליו הוא מחויב בה מן הדין, ומקדש שם שמיים, וכן חייב הוא כשנקרא לחולה שאינו יכול לשלם לטפל בו כראוי, ויזכה בזה למצוה רבה של הצלת נפש החשובה מכל המצוות כולן" (תשובות והנהגות ח"א סי' תתצ"ז).

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד