האם על פי ההלכה קיימת חובה להתחסן מפני הקורונה

י״ז בכסלו ה׳תשפ״א (דצמ 3, 2020) | קורונה, שו"ת, טכנולוגיה, כללי

אקדים, חיסון הוא אמצעי ריפוי מונע, שמונע השפעה של גורמים מזיקים לבריאות כמו נגיפים ומחלות שונות, לפניי שהם פוגעים בגוף. תכלית החיסון היא לאמן את מערכת החיסון וללמד אותה להכיר מחוללי מחלות, פתוגנים, שהמערכת אינה ערוכה להתמודד מולם. חיסונים הם ממצילי החיים הגדולים בתולדות האנושות. חיסונים הם הקלה כלכלית משמעותית, שכן הם חוסכים טיפולים רפואיים ושימוש. לעניינינו, במידה ויוכח כי אין תופעות לוואי משמעותיות, חובה להתחסן. ומן הטעמים הבאים, הראשון, סכנה. ההלכה אוסרת על כניסה לסכנה, שלושה פסוקים המובאים בספר דברים כגון, "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם.." ( ד' ט"ו), מהווים מקור לכך, בתלמוד מובא שהגמון אחד למד משם על החובה להיזהר בשמירת הנפש (ברכות ל"ג ע"ב). מכאן הסיק רבי מרדכי יפה שיש במשמעות אלו הלשונות שצריך האדם לשמור את נפשו שלא יביא את עצמו לידי סכנה, (לבוש יו"ד, סי' קט"ז). אומנם כניסה לסכנה מועטה כדי למנוע סכנה עתידית גדולה מותרת, על כן כתב בעל תפארת ישראל, שמותר לעשות חיסון נגד אבעבועות שחורות, אף שאחד מאלף מת כתוצאה מהחיסון, כיון שאם יחלה הסכנה קרובה יותר. ולכן רשאי להכניס את עצמו בסכנה רחוקה כדי להציל את עצמו מסכנה קרובה. ומביא ראיה לדבריו מהבית יוסף שכתב בשם הירושלמי שחייב אדם להכניס את עצמו בספק סכנה כדי להציל את חברו מוודאי סכנה (חו"מ סי' תכ"ו). ואם להציל את חברו יש חיוב להכניס את עצמו בספק סכנה, כ"ש שיש לו רשות להכניס את עצמו בספק סכנה כדי להציל את גופו (יומא פ"ח מ"ו)). השני, שומר פתאים ד'. מצאנו פעמים שחז"ל התירו להיכנס למקום סכנה מחמת הסברה ש"שומר פתאים ד'", לדוגמא, במסכת שבת התירו הקזת דם ביום ששי דכיון דדשו ביה רבים, שומר פתאים ד' (קכ”ט ע"ב). עוד מובא בתלמוד כי אין להימנע מלמול ביום המעונן משום, 'שומר פתאים ד" (יבמות ע"א- ע"ב). מהו שיעור אחוזי הסיכון שבו נאמר הכלל ש"שומר פתאים ד'", הרב יעקב עטלינגר תלה נידון זה – במחלוקת רש"י ור"ת לגבי ג' הנשים שסכנה להם להתעבר וחכמים אמרו שלא תשתמש במוך משום ששומר פתאים ד', לדעת רש"י – אין לחוש לסכנה באופן שהחשש הוא רחוק מאוד בגדר מיעוט שבמיעוט. אולם לפי ר"ת – היינו דווקא כשיש סכנה ודאית כגון שנפל גל של אבנים וספק אם יש שם אדם יהודי, אז מחללין שבת כדי להצילו, והוכיח את דבריו, שהרי איך מותר לכתחילה להפליג בים בספינה או ללכת דרך מדברות, שהם מהדברים שמברכים עליהם "הגומל" כשניצולו, והלא אסור להכניס עצמו למקום סכנה? אלא בהכרח כל שאין עכשיו סכנה לפנינו אלא רק חשש שמא יסתכן, סומכים על הרוב שלא תתעורר סכנה (שו"ת בנין ציון סי' קל"ז). הרב זילברשטיין בשם הרב אלישיב כותב ש-5% כבר נחשב מיעוט שאינו מצוי. וא”כ בשיעור סכנה של פחות מ-5% ודאי שאין חיוב לחוש (שיעורי תורה לרופאים, ח"ב סי’ צ"ו עמוד 212). ולכן כיון שהרוב המוחלט של הרופאים סבורים שיש לעשות את החיסונים, ודאי שיש חובה לעשותם, שלהלכה אנו אומרים שכל ששני רופאים אומרים שיש בדבר משום פיקוח נפש אפי' מאה רופאים אומרים שאין בזה פיקוח נפש, שומעים לשניים, מפני שזה ספק פיקוח נפש (שו"ת ציץ אליעזר חי"ז סי' ט"ו). השלישי, החיסון. היות ומי שיש לו איזושהי הפרעה חיסונית מסתכן כאשר המחלה פוגעת בו, ומסכן בכך את כל אלו מסביב שיש להם בעיות כלשהן מי שאינו מתחסן הופך ממש "חב לאחריני" ובמידה והוא חולה יתכן שהוא ממש רודף אותם אפילו שאין זה ברצונו אך באשמתו (סנהדרין ע"ג ע"א, רמב"ם, רוצח ושמירת הנפש, פ"א ה"ו), ומצאנו בפוסקים שדנים בחובה להתחסן כפיקוח נפש, כן כתב הרב הרצוג, שדן על חיסון בשבת מחשש להתפשטות מחלה, ומכריע שזה תלוי ברופאים, ואם הם אומרים שהמחלה עלולה להתפשט יש לחסן אפילו בשבת גם אם החיסון כרוך במלאכות מדאורייתא  (שו"ת היכל יצחק אורח חיים סימן ל"א).

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד