אקדים, מזוזה, היא אחת משתי דפנות הפתח, התורה ציוותה לכתוב ולהניח על מזוזת הפתח יריעת קלף עליה כתובות שתי פרשיות "שמע ישראל" ו"והיה אם שמע", שתי פרשיות אלו מסתיימות במילים "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" (דברים ו' ט', וי"א כ') ומהם מקור המצווה, המזוזה משמשת מעין תזכורת בעת כניסה ויציאה על אמונה בייחוד ד' ובגמול על קיום המצוות לעניינינו, אין חיוב לקבוע מזוזה במרכז רפואי ואין לברך על קביעת מזוזה וזאת מן הטעמים הבאים, הראשון. תנאים. מובא ברמב"ם "…עשרה תנאים יש בבית, ואחר כך יתחייב הדר בו לעשות מזוזה, ואם חסר תנאי אחד מהן, פטור מן המזוזה…ועשוי לדירת כבוד, ועשוי לדירת קבע" (רמב"ם תפילין ומזוזה וספר תורה ה"ו ה"א), התנאי דירת כבוד נידון בפוסקים שהשוו בין שהייה בבית החולים לבין שהייה בבית הסוהר. בתלמוד שאלו מפני מה  קבעו מזוזה בפתח לשכת הפלהדרין, מקום אליו הופרש כהן גדול שבעה ימים לפני יום הכיפורים כדי להתלמד, והרי שהייה זו הייתה בעל כורחו של הכהן, (יומא דף י' עמ' ב'), מכאן שדירה בעל כורחו חייבת במזוזה, עם כל זה דירה שדר בה בעל כורחו כבית סוהר מהווה עילה לפטור ממזוזה שזו אינה דירת כבוד (שו"ת שער אפרים סי' פ"ג מובא בפ"ת), ומסיבה זו גם ראו לפטור את בית החולים ממזוזה שהשוהה בה שוהה בעל כורחו ואינה דרך כבוד, כך הורה החיד"א ביחס למחנה הסגר, בו נסגרים אנשים מחשש להתפשטות מחלות בציבור, שעל אף שנפסק כחכמים שדירה בעל כורחה שמה דירה, אך היות ושהייה במקום זה היא על פי צו אדוני הארץ ובכורח נעשית, הרי זה מעין שהייה בבית האסורים ופטורה ממזוזה (שו"ת חיים שאל ח"ב סי' כ"ב).  השני, דירת ארעי. המושג "דירת ארעי" מובא בעשרת התנאים הפוטרים בית ממזוזה. דוגמא לכך, הסוכה בחג הסוכות שפטורה ממזוזה. מסיבה זו הפוסקים פטרו ממזוזה גם את בית החולים, שהרי השהייה בבית החולים מוגדרת כשהייה זמנית, ועל אף שלפעמים השהייה במקום זה היא לפרק זמן ארוך. ואומנם שהייה בפונדק (מלון) לאחר שלושים יום חייבים במזוזה, אך שונה בית חולים מפונדק ואכסניה, שהשהייה באלו מתוך בחירה, ואילו השהיה בבית חולים מאונס (שו"ת חיים שאל שם). שאלה מעין זו נשאל גם בעל האבני נזר האדמו"ר מסוכוצו'ב "בית החולים אם מחויב במזוזה כי יש חולים משתהים שם ב' או ג' חדשים, ודומה לשוכר בית לאחר שלשים יום חייב במזוזה" והשיב שפטור ממזוזה, הדיון נסוב גם בשאלת היחס בין שוכר דירה לבין מי שנמצא בבית חולים, לדעת האבני נזר השהייה בבית חולים אינה כשכירות דירה, שכאן שוכרים את הבית עצמו ועל כן לאחר שלושים יום חייבים במזוזה, ואילו בבית החולים משלמים על השהייה אך המקום אינו מושכר לחולה "…על כן אין לחייב כלל בית החולים במזוזה" (שו"ת "אבני נזר" יו"ד סי' ש"פ). פסקים אלו הנחו את גדולי הרבנים האחרונים לפטור את בית החולים ממזוזה כך דעתו הרב יצחק יעקב וויס (שו"ת "מנחת יצחק" ח"ד סי' צ'), וכיוון שרבו הדעות לפטור בית חולים ממזוזה, ודאי שאין לברך על קביעתה, כך גם הורה הרב שלמה זלמן אויערבך שקביעת מזוזה בבית חולים תעשה בלא ברכה ("נשמת אברהם" יו"ד סי' רפ"ו סעי' א' 2 עמ' שס"ז-ח')