וירא – שעת הביקור לא הסתיימה

י״ז במרחשוון ה׳תש״פ (נוב 15, 2019) | חומש בראשית, עלון בית החולים, וירא

בבתי החולים של ראשית התקופה המודרנית התאפשר הביקור אחת לשבוע שבועיים. הביקור נמשך זמן קצר במאה ה-19 ובמרבית המאה ה-20 ילדים שאושפזו הופרדו מהוריהם. רק בבית החולים לילדים בירושלים, שהוקם ב1872 ע"י הרופא מקס סנדרצקי, נשארו ההורים ליד הילדים, סנדרצקי חשב ש"לא רק הילד חולה, אלא גם המשפחה".

הפרשה נפתחת כשד' מופיע לפני אברהם כשהוא ישוב בפתח אוהלו באלוני ממרא "וירָא אֵלָיו ד' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו וירץ לקראת מפתח האהל.. " (בראשית י"ח א'). פתיחת הפרשה מעוררת כמה שאלות, א. מדוע בא אלוקים לבקר את אברהם? ב. מאין למד רש"י כי אותו היום – היה שלישי למילתו של אברהם? ג. מדוע הכתוב מציין את המיקום של אברהם שישב בפתח האהל? התשובה לשאלה הראשונה והשנייה, אלוקים בא לבקר את אברהם לפי דברי רש"י – לפי שאותו יום – היה השלישי למילתו ואברהם חש עדיין כאבים בגופו לפיכך הקב"ה מקיים בעצמו מצוות ביקור חולים ובא לבקרו. "אמר רבי חמא בר חנינא, יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו" (ב"מ פ"ו ע"ב). רש"י מסיק זאת מהעובדה שהפסוק לא מספק סיבה להופעתו של אלוקים, ואין אזכור של שיחה או אמירה בפרק, הסבר כזה מופיע בפירושו של החזקוני 'וירא אליו' – אמר רבי חמא בר' חנינא, יום שלישי למילתו היה, ובא הקב"ה ושאל בו. וכן משמע, שלא מצינו בשום מקום לשון 'וירא' דלא כתיב אבתריה אמירה או דיבור, והכא לא כתיב, ומפני מה נתראה אם לא לבקרו. כלומר, לעובדה שאין דיבור כלשהו עם אברהם לאחר המילה 'וירא' משמעות אחרת מן המקובל בכל מקום ובא ללמדנו שבא לבקרו.  רש"י מסתמך בדבריו על מאמרו של ר' חמא בר חנינא ועל כך מתפלאים חז"ל: מהיכן ניתן לדעת בוודאות שהיה זה דווקא היום השלישי למילתו של אברהם? פרשנים רבים נחלקו בשאלה זו, רבנו בחיי ביאר: הפרשה הזו מחוברת עם הפרשה של מעלה, על כן אמר 'וירא אליו', כלומר לאברהם שהזכיר, שאילולי כן היה ראוי שיאמר וירא ד' אל אברהם, כשם שהזכיר למעלה 'וירא ד' אל אברם'. אבל אמר 'וירא אליו', והכוונה לומר כי בזכות המילה נראה לו השם, וכן דרשו רז"ל לבקר את החולה.

במחקר שערכו בבית החולים מוריסטאון שבניו ג'רזי, בו התאפשרו ביקורים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. למרות העלייה הניכרת במספר המבקרים בבית החולים, מתברר ששיעור הזיהומים לא עלה, החולים כלל לא התלוננו כי מנוחתם הופרעה ולא נרשמו אירועים של פגיעה בביטחון. בתום תקופת המחקר בוטלה ההגבלה על שעות הביקור.

דרשתו של ר' חמא בר חנינא הובאה ברש"י בשינוי לשון, בתלמוד נאמר "…אותו היום יום שלישי של מילה של אברהם היה, ובא הקב"ה לשאול באברהם…" ואילו רש"י נקט "…ובא הקב"ה ושאל בשלומו" בפירוש משכיל לדוד מובא, רש"י  נקט לשון "לבקר את החולה", ולא "לבקרו", כלומר, ביקור אישי של אברהם אוהבו, כדי ללמדנו את החידוש הגדול שחידש הקב"ה, את מצוות ביקור חולים. מעניינת העובדה כי רבי חמא בר חנינא, במקום אחר, דרש את הפסוק "אחרי ד' אלקיכם תלכו" וכי אפשר לו לאדם להלך אחרי שכינה? …אלא להלך אחרי מידותיו של הקב"ה…הקב"ה ביקר חולים, דכתיב, "וירא אליו ד' באלוני ממרא, אף אתה בקר חולים…" (ב"מ פ"ו ע"ב), רש"י רצה להדגיש בפנינו כי מעשיו של אלוקים הבא לבקר את אברהם בחוליו איננו מעשה חריג, חד פעמי, בשל מעלתו המיוחדת של אברהם אבינו, לפנינו הנהגה עקרונית, חובה לבקר את החולה! זוהי חובה הלכתית שמקורה בהנהגה האלוקית. מי שמבקר חולים, גומל חסד, ובכך נידמה לבוראו. רש"י שילב את מאמרי חז"ל ממקומות שונים, המעיין יראה כי בשני המקומות דרשתו של ר' חמא בר חנינא היא, וכל זאת שנזכור שלפנינו הדרכה לדורות. כתב הרא"ש בפירושו על התורה "וירא אליו, פירש רש"י לבקר את החולה וכו', ובא ללמד דרך ארץ שיש לו לאדם לבקר החולה. ואפילו לא ידבר עימו דבר, כגון שמצאו ישן וניחא לו כאשר יגידו לו לחולה כי בא פלוני לראותו, עושה לו נחת רוח". (בתחילת הפרשה). מבואר בדבריו חידוש, שיש תועלת בביקור חולים גם אם למעשה לא עסק בצרכיו או דיבר עימו, אלא מעצם נחת הרוח שגרם לו. נראה שאין הרא"ש לומד זאת מביקור החולים אצל אברהם, שהרי שם הקב"ה נראה אליו ושאל בשלומו כפירוש רש"י, אלא אמר דבריו מסברא, וכבר כתב הרמב"ם "לספר לחולים סיפורים משמחים ירחיבו את נפשו ואת ליבו, ולחדש חידושים שיסיחו את דעתו, ויצחק עליהם וכל חבורתו. ויבחרו לשמשו ולעמוד לפניו מי שישמח בו" (בספרו הנהגת הבריאות, שער שני אות י"ט).  

בחברה המערבית המעלה על נס ערכים של עצמאות ולקיחת אחריות של הפרט על חייו, מצבי תלות עלולים להיחוות כקשים במיוחד. עם זאת, חשוב לזכור כי מצבים של קושי ומצוקה מביאים לידי ביטוי תכונות חיוביות של אחריות כלפי הזולת, קשרים משפחתיים, אהבה וידידות. בני משפחה, הם ברוב המקרים מקור התמיכה עבור החולה.

מהפסוק "וַיֵּרָא אֵלָיו ד'", גם למדו שמצווה על הגדול לבקר את הקטן (רמב"ם הלכות אבל י"ד ו'). מצוות ביקור חולים היא אפילו לקטן שבישראל, אפילו ילד, שהרי הקב"ה הלך לבקר את אברהם אבינו. וכך נפסקה ההלכה אפילו גדול שבישראל יש לו ללכת אצל קטן מקטני ישראל (שיטמ"ק בשם הרי"ץ, נדרים ל"ט ב',  אהבת חסד לבעל הח"ח, ח"ג פ"ג).כתב הרמב"ן בתורת האדם "דביקור חולים כדי שיכבדו וירבצו לפניו ויעשו לו הצרכים הצריכים לחוליו, וימצא נחת רוח עם חבריו, ועוד כדי שיכוין דעתו לרחמים ויבקש עליו. הילכך המבקר את החולה ולא ביקש עליו רחמים לא קיים המצוה" (תחילת שער המיחוש, מהדורת מוסה"ק עמ' י"ז, והביא את סוף דבריו להלכה הרמ"א ביו"ד סי' של"ה סע' ד'), מבואר שדעתו שכלולים במצות ביקור חולים שלושה חלקים: לסייע לחולה בצרכיו, לעשות לו נחת רוח ולתת לו הרגשה טובה, ולהתפלל עליו. פרט זה של עשיית נחת רוח לחולה הוא פרט מעשי שעומד בפני עצמו, כגון להאיר לו פנים ולהרבות שיחה עימו כדי לעודדו, וכתב בספר חרדים "ואחד מענפי המצוה לדבר עם החולה" (פרק ד' אות מ"ז):, ולשון רבינו שלמה בן גבירול: 'והחולים תשיחם', וכתב רשב"ץ  "דכתב הרב כן מפני שהדיבור יפה לחולים" (זוהר הרקיע חלק העשין אות כ"ה), הייתי מוסיף שיש להכיר או להשאיל כיצד יעשה לו נחת רוח, הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה כדי להרחיק אורחים ולהקל על אברהם את תהליך ההחלמה, בעבור אברהם ההחלמה תבוא עם קבלת אורחים, "וירא וירץ לקראתם..".

בקהילות ישראל היה מקובל לקיים חברות לביקור חולים, חברת כזו  ידועה לנו כבר משנת כבר במאה ה-14. חברות אלו שילמו לרופאים, לרוקחים, למיילדות ולבתי החולים עבור חולים עניים שנזקקו לטיפולים אלו. בגליציה וברוסיה התפתחו החברות האלו מאד, המשתייכים להם שילמו

 דמי חבר, והקהילה כולה השתתפה בהוצאות על ידי מיסים קבועים לחברות ביקור חולים.

המשנה בפאה קובעת "אילו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואילו הן: כבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והשכמת בית המדרש שחרית וערבית, והכנסת אורחים וביקור חולים, והכנסת כלה ולווית המת, ועיון תפילה, והבאת שלום בין אדם לחבירו ואין איש לאשתו…" (מובא שבת קכ"ז), אם כן ביקור חולים אין לו שיעור, הכוונה לביקור חולים בגופו ואפילו כמה פעמים ביום, וכל המוסיף הרי זה משובח (רמב"ם, אבל י"ד ד' טושו"ע, של"ה ב') ובלבד שלא יטריח על החולה (רמב"ם וטושו"ע שם. ובצוואת ר' אליעזר הגדול: ואל תכביד עליו ישיבתך, כי די לו מכובד חוליו). ר' שלמה אבן גבירול, בס' מבחר פנינים, שער ביקור חולים כתב: "ואמרו שאדם אחד ביקר החולה והאריך לשבת, אמר לו החולה, אם יש לך בביתי מאומה, או אני חייב לך כלום, קחנו ולך" וכן אין לבלבל את החולה בעצות שאינן מועילות (גשר החיים פ"א סק"ג). מטפלת זוגית ומשפחתית בשם חסידה פינצו'ק, מעלה תהיות מעניינות בשאלת מצוות ביקור חולים בימינו, וכך היא כותבת: "אולי יש מקום להרחיב את השיח והלימוד סביב מצוות 'ביקור חולים' לבירור משמעותה של המחלה וההשפעות שיש לה על האדם עצמו, על בני זוגו משפחתו וכל הסובבים אותו?, האם אנו יכולים לחנך ולהתאמן בעצמנו להעז להתבונן בעולם המחלה, ולא רק לנסות להודפה ? ללמד את עצמנו לדבר עם החולה ובני משפחתו לא רק על הבדיקות, האבחנות, העדרות מהעבודה, והצורך בעזרה בבית, אלא לפתח שיחה על משמעות הכאב, החידלון, הקושי, החוסר אונים, המאבק והתהליך…שיח מעין זה, המתרחש במפגש בין עולמו של הבריא לעולמו של החולה, ונוגע בכאב, וברגש, יכול להעניק משמעויות רחבות יותר לחיינו, להשקפת עולם ולמושגים שאנו עסוקים בבירורם כגון אושר, אמונה, תקווה משפחתית, ממד הזמן, כוח וחוזק ועוד…ואם במחלה ובביקור חולים עסקינן, הכוונה לחולים בגופם ולחולים בנפשם. כמה קשה עוד יותר לסביבה להתמודד עם מחלות נפש, כמה הסתרה ובושה מיותרים קיימים שם. כמה מבוכה ברמה הקהילתית והחברית, מבוכה שיוצרת אילמות. "לא מדברים על זה כי מפחדים לפגוע…" מבוכה שתוצאותיה הן מצב בו החולה ומשפחתו סובלים לא רק מהמחלה עצמה, אלא גם מבדידות חברתית. 'ביקור חולים' אם כך-יכול להתרחב למשמעות של ביקור בעולמה של המחלה…להעז ו"לבקר" בעולם המושגים של המחלה, משמעותה, השפעותיה והיבטיה המגוונים…מתוך כך לקיים מצוות ביקור חולים.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד