אקדים, כתובת קעקע או קעקוע הוא שרטוט הנעשה בעזרת דיו או בחומרי צבע אחרים המוכנסים באופן קבוע מתחת לעור לקישוט או סימון. בעת מתן הקרנות לחולה יש לתת טיפול נקודתי חוזר על אותה נקודה בדיוק. כדי למנוע את הצורך החוזר ונשנה במדידת המיקום המדויק, מסמן הרופא את נקודות המיקום המדויקות למכשיר ההקרנה בעזרת קעקוע, נקודה קטנה על הגוף שאינה ניכרת אלא במבט מקרוב. לעניינינו, הדבר מותר ומן הטעמים הבאים. הראשון, פיקוח נפש. ההלכה אוסרת לחרוט כתובות קעקע על הגוף. איסור זה הוא אחד מתרי"ג מצוות ומקורו בפסוק "וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם" (ויקרא, י"ט כ"ח). וכך פוסק הרמב"ם, "כתובת קעקע האמורה בתורה, הוא שישרוט על בשרו וימלא מקום השריטה כוחל אודיו או שאר צבעונין הרושמין… ומעת שירשום באחד מדבריםהרושמים אחר שישרוט, באי זה מקום מן הגוף, בין איש בין אישה – לוקה" (הל' עבודה זרה פר' י"ב הל' י"א). כאשר אדם שרוי בסכנה, פיקוח נפש, מותר לו ולמסייעים בידו לעבור על מצוות לא תעשה. השלישי, צורות ולא אותיות. במשנה נאמר, "הכותב כתובת קעקע, כתב ולא קעקע, קעקע ולא כתב, אינו חייב עד שיכתוב ויקעקע… עד שיכתוב שם את השם, שנאמר "כתובת קעקע לא תתנו בכם" (מכות דף כ"א ע"א). מלשון המשנה משמע שמדובר דווקא על כתיבה ולא סתם צורה כלשהי. מכאן דנו הראשונים האם לחייב דווקא בכתיבת אותיות, משום שצריך גם כתיבה וגם קעקוע (תוס' ישנים כאן, וכן פסקי תו"ס סי ל"ב, והרי מלוניל, סמ"ק סי' ע"ב והברטנורא כאן). או שהלשון "כותב" כוונתה לכל רושם שהוא, "כתובת", כדי ללמד שאין די בשריטה אלא צריך גם דיו במקום השריטה (הראב"ד והר"ש משאנץבפי' לספרא קדושים פ"א פ"ו). השני, רפואה ותועלת. נחלקו התנאים בדבר מדרכי האמורי שיש בו משום רפואה, האם אסור או מותר (משנה שבת ס"ז ע"א). מחלוקת זו המשכה בדור האמוראים, אביי ורבא, (חולין ע"ז ע"ב), ההלכה, שכל דבר שיש בו משום רפואה, אין בו משום דרכי האמורי (רמב"ם הל' שבת פי"ט הי"ג, טור ושולחן ערוך או"ח ש"א כ"ז), היתר גם למקרה שאין בכך סכנה. שלישית, מכתו מוכיחה עליו. כתב הלבוש "מותר ליתן אפר מקלה על מכתו, דמכתו מוכיח עליו שאינו עושה כן משום חוקתיהם אלא לרפואת המכה" (סי' ק"פ ס"ג, וכ"כ הש"ך שם סק"ו), ומשמע מדבריהם דאין בזה איסור אלא כשמכווין לחקות העכו"ם ולא כשיש בזה צורך רפואי, וכעין מה שאמרו "כל שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי" (שבת ס"ז ע"א), ומשמע שכל שיש לו סיבה תועלתית בכתובת קעקע ולא לשם חוקות העכו"ם אין בכך איסור תורה. רביעית, אינו ניכר. כיון שהמדובר בנקודות שכמעט ואינן נראות לעין ספק גדול אם עובר מן התורה בכתובת קעקע, מה גם שאין זה נעשה לצורך כתובת קעקע (הרב יעקב אריאל).