חולה הפולט את האוכל האם עליו לברך ברכה אחרונה?

ז׳ בטבת ה׳תשפ״ב (דצמ 11, 2021) | שו"ת, תפילה וברכות

אקדים, הקאה היא יציאה של תוכן הקיבה דרך הפה. לועזית נקראת ההקאה אמזה, ותוכן הקיבה הקיא נקרא אמזמה הענף הרפואי החוקר את תופעת ההקאה ואת התרופות הגורמות להקאה נקרא אמטולוגיה. ההקאה יכולה לבוא כתוצאה ממחלה, הרעלה, גועל וגורמים גופניים נוספים או באופן יזום על ידי האדם, בחילה והקאה הן מנגנוני הגנה ביולוגיים שתפקידם לרוקן את הגוף מחומרים מזיקים ומחומרים רעילים. לעניינינו, נראה שלא יברך ברכה אחרונה ומן הטעמים הבאים הראשון, גדר אכילה. נחלקו אמוראים ביחס לגדר אכילה, האם תלויה בהנאת גרונו או בהנאת מעיו, "בעא רבי אלעזר מר' אסי: אכל חצי זית והקיאו, וחזר ואכלו, מהו? (חולין ק"ג ב') הסוגיה דנה ביחס לאיסור אכילת 'אבר מן החי', ר' יוחנן סובר בהנאת גרונו ]תלוי הדבר, על כן האוכל חצי כזית ופולט, וחוזר ובולע את אותו חצי כזית עצמו נחשב כמי שאכל כזית שלם, שהרי גרונו נהנה בכזית מן האיסור, ריש לקיש לעומתו תולה זאת בהנאת מעיו, ובמעיו אינו מונח אלא חצי כזית, להלכה נפסק כר' יוחנן"… אפילו אכל כחצי זית והקיאו וחזר ואכל אותו חצי זית עצמו שהקיא חייב, שאין החיוב אלא על הנאת הגרון בכזית מדבר האסור" (רמב"ם הל' מאכלות אסורות פ' י"ד ה"ג) השני, טעימה. נחלקו הראשונים בביאור דין השרוי בתענית האם מותר בטעימה "…אכילה ושתייה קביל עליה והא ליכא, או דילמא הנאה קביל עליה והא איכא, א"ל טועם ואין בכך כלום, תניא נמי הכי מטעמת אינה טעונה ברכה…" (ברכות י"ד א'). האם אכילה בזמן התענית, זהה לאכילה, יש שלמדו שבתענית לא נאסרה אלא אכילה, ואילו טעימה מותרת (רמב"ם הל' תעניות פ"א הי"ד וכן דעת הרי"ף) ויש שאסרו אף טעימה והסבירו את הגמרא שמדובר בבולע ופולט, וכיוון שפולט אינו נחשב שנהנה גרונו (שם דעת ר"ח תו"ס ד"ה "טועם") להלכה נפסק "השרוי בתענית יכול לטעום כדי רביעית ובלבד שיפלוט"(או"ח תקס"ז א'). משמע שגם אם נהנה גרונו, אין הדבר נחשב אכילה לעניין תענית, בשונה מדין אכילת איסור שבהנאת הגרון היא תלויה. עוד נחלקו אחרונים האם הנאת גרון משמעותה, כשהאוכל סמוך לבית הבליעה על אף שפולט (רש"י חולין ק"ג ע"ב) או שמא כל עוד ניתן לפלוט לא נחשב הדבר לאכילה, על אף שהגרון נהנה (כתובות ל' ע"ב), ונראה כדעה ראשונה (פמ"ג משבצ"ז סק"ב, החת"ס חי' חולין ק"ג, הכת"ס יו"ד סי' נ"ז, פנ"מ סי' כ"ז). אך יש שלמדו שהעיקר כדעה שנייה שללא בליעה ממש אין הדבר נחשב לאכילה (ערוה"ש יו"ד סי' פ"ה, החזו"א בגיליונות על רבינו חיים הלוי פ"ג מאבות הטומאה) ולפי"ז יתכן לומר ששווים תענית ומאכל אסור שכיוון שפלט מיד אינו נחשב הנאת גרון, השלישי, תענית. הסבר הראיה וההשוואה בין תענית לברכה"…תניא נמי הכי מטעמת אינה טעונה ברכה..".(ברכות שם) שיש שפירשו ששניהם באכילה תלויים, ואם כיוון להנאה ולא לשם אכילה ולא לאכילה אינו חייב בברכה (רמב"ם ברכות פ"א ה"ב ותעניות פ"א הי"ד, וכן דעת הרי"ף שם). אחרים פירשו שבשניהם הדבר תלוי בהנאה וכיוון שפלט לא נהנה ולא נחשב שאכל בתענית, ולעניין ברכה לא די בהנאת גרונו אלא יש צורך בהנאת מעיו, וכיוון שפלט אין זו ופטור מלברך (הפנ"מ סי' כ"ז, והחת"ס חי' חולין ק"ג בדעת הרא"ש ברכות שם) וכיוון שספק ברכות להקל אל יברך, "אכל הפירות כשיעור ברכה אחרונה ושוב הקיא לא יברך ברכה אחרונה דלא גרע מנתעכל"(שערי תשובה ר"ח ס"ק א') ואף אם אכל לחם שחיוב הברכה עליו כששבע מן התורה לא יברך, שהרי אינו מרגיש שבע שהרי פלט, וספק ברכות להקל.

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד