מי שאביו ציוה עליו שלא יסתיר ממנו מידע רפואי, האם הוא מחויב למסור לו?

כ״ב במרחשוון ה׳תשפ״ב (אוק 28, 2021) | כיבוד הרים, שו"ת

אקדים, הסכמתו המודעת של החולה לפני ביצוע טיפול רפואי, המחייבת שיתוף החולה במידע, לפיה רשאי החולה להסכים או לסרב לטיפול המוצע לו, הוא מושג מחודש באתיקה הרפואית ובמשפט, ובתור שכזה לא מצויה בספרות ההלכה. גם היסודות הערכיים, שעל פיהם נוסחו בימינו התפיסות והגדרים של הסכמה מדעת, אינם מתאימים ברובם להשקפת ההלכה. כיוון שבכל מקרה של התנגשות בין מצווה ממצוות התורה וכיבוד הורים –  מצוות התורה קודמת "אמר לו אביו לעבור על דברי תורה, בין מצוה עשה בין מצות לא תעשה, ואפילו  מצוה של דבריהם, לא ישמע לו". (שו"ע יו"ד סי' ר"מ סעי' ט"ו) יש לבחון האם על פיה ההלכה יש לשתף האב  במידע על מצבו הרפואי לעניינינו, נראה שעל הבן לספר לאביו על מצבו ובתנאי שמידע זה לא יזיק לאב, ומן הטעמים הבאים, הראשון, גילוי מצבו של החולה. ההלכה התייחסה לווידוי הנאמר בשעה שאדם נוטה למות וכתבה, "נטה למות, אומרים לו, התודה, ואומרים לו, הרבה התוודו ולא מתו, והרבה שלא התודו, מתו, ובשכר שאתה מתודה אתה חי, וכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא…" (שו"ע יו"ד סי' של"ח סעי' א'), כלומר, יש לגלות לחולה את מצבו הבריאותי. אך נושאי הכלים על השולחן ערוך העירו "…ומ"מ נראה דדוקא בנטה למות אומרים לו התודה דאל"כ חושב שמסוכן הוא וישבר לבו אי נמי בלא נטה למות אין אומרים לו כך שהרי עדיין יש לו שהות שיוכל להתודות אבל בנטה למות יש לחוש שימות פתאום בלא וידוי" (ש"ך יורה דעה סימן של"ח ס"ק א'). דהיינו, הלכה זו לא נאמרה אלא כשמצבו קשה וזמנו שאול, וכפי שמובא בנשמת אברהם "…שמדובר על סוג של חולה שכבר הגיע למצב של "נטה למות", דהיינו שקיצו קרב עד כדי כך "שיש לחוש שימות פתאום בלא וידוי "שדווקא בנטה למות, ולא כשחלה במחלה קשה…" (יו"ד סי' של"ח ס"ק ב' אות ג'). יש מי שהסיק  מהלכה זו שכל מי שחלה במחלה קשה אומרים לו 'התוודה' ולשון השולחן ערוך לא בא אלא להוציא ממי שמצבו קל "לאפוקי מאותם אנשים שיראו חולה שמחלתו קלה…ומיד יזרזוהו להתוודות שמא קרב מותו…", שאז יגרמו לו שישבר ליבו וללא צורך. והחשש שמא ימות בפתע בפתאום ולא יספיק להתוודות אינו קיים במצב זה (הרב יגאל שפרן, אמירת האמת לחולה על מצבו אסיא ז' עמ' 23-30). השני, כיבוד הורים. ענף ממצוות כיבוד הורים הוא שלא לסתור את דבריהם, "איזה מורא… ולא סותר את דבריו ולא מכריע את דבריו בפניו…" (שו"ע יו"ד סי' ר"מ סעי' ב'), המצווה לשמוע בקול ההורים מותנה בכך שלא יזיק להם הדבר (הרב זילברשטיין, שיעורי תורה לרופאים, חלק שני, עמ' 123) על כן צריך לברר היטב שמידע זה לא ישבור את רוחו ויקרב מיתתו של האב. השלישי, מדבר שקר תרחק. ברפואה אי אמירת אמת אינה בגדר האיסור 'מדבר שקר תרחק' וזאת מפני שמקצוע הרפואה אינו חלק מן המדעים המדויקים, אם כן גם מה שרואה הרופא בעיניו אינו אלא כפי שהוא רואה בעיניו שלו, וייתכן שיש למחלה זו רפואה במקום אחר על ידי רופא אחר ורפואה אחרת, כדבריו של הרב קוק "והנה להביא ראיות שאין דברי הרופאים כי אם בגדר ספק, כמעט למותר הוא, באשר חכמיהם בעצמם אומרים כן…בכל זאת נביא איזו ראיות. והנה קיימא לן  בפרק יום הכיפורים חולה אומר צריך ורופא אומר אינו צריך לב יודע מרת נפשו ומאכילים אותו, ואם היו דברי הרופאים אצלנו בתורת ודאי איך מאכילים אותו על פי מאמרו ההדיוטי נגד הרופאים, על פי אסמכתא דלב יודע מרת נפשו, שאם נאמר שמה שהרופאים אומרים הוא דבר ברור א"כ נחזיק אותו לרשע, שרוצה לאכול ביוה"כ בלא חשש סכנה, ונתרה בו על פיהם של הרופאים, וכיון דלדינא קיימא לן, דאפי' מאה רופאים אומרים אינו צריך וחולה אומר צריך מאכילים אותו, שמא מינה שאין סמיכתנו על הרופאים כי אם מטעם ספק…" (שו"ת דעת כהן  סימן ק"מ). על כן מסירת המידע תעשה רק במה שיועיל לאב לרפואתו ובזהירות רבה.

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד