מי שחייב בידוד האם יצא ידי חובת קריאת מגילת אסתר ב'זום'?

ח׳ באדר ה׳תשפ״א (פבר 20, 2021) | קורונה, שו"ת, פורים, חגים ומועדים

אקדים, מאז פרצה הקורונה לחיינו, השימוש ב'זום' זינק ברחבי העולם. מדובר בתוכנה שמאפשרת שיחות וידאו מרובות משתתפים מהארץ ומחו"ל ומשמשת קהלים רבים, שלא השתמשו בה קודם, תלמידים ומורים, אמנים, מאמני כושר, ותפילות לאלו המבודדים בביתם ושומעים את התפילה באמצעות ה'זום'. מעניינת העובדה כי ב1868 בחזונו פוסק חשוב התייחס לאפשרות 'וידאו-קונפרנס' שיאפשר לא רק לשמוע את קולו של הבעל אלא גם לראותו כדי למנוע עגינות אישה (שו"ת בית יצחק אהע"ז ח"ב סי' פ"ד). לעניינינו, ניתן לצאת ידי חובה, ומן הטעמים הבאים, הראשון, רואים אלו את אלו. במשנה מובא "שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד, בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו – הרי אלו מצטרפין לזמון, ואם לאו – אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין לעצמן" (ברכות נ' ע"א). בירושלמי מבואר שכוונת המשנה שהחבורות מצטרפות אפילו אם הם בחדרים נפרדים (ברכות פ"ז ה"ה). הראשונים נחלקו האם כך הדין גם לעניין צירוף למניין, שכשרואים אלו את אלו כדרך שמצטרפים בזימון (ראבי"ה ברכות קל"ד, שו"ת הרשב"א, ח"א קל"ד), או שלא נאמר הדבר אלא בזימון, ולענות אמן (רמב"ן). המחבר בשולחן ערוך פוסק שהעומדים בחוץ ורואים את המתפללים בפנים דרך חלון מצטרפים עמהם (או"ח סי' נ"ה סעי' כ'), וכך הכריע המשנה ברורה, שמעיקר הדין הלכה כדעה המקלה שאם הם רואים זה את זה מצטרפים, אך כותב שלכתחילה טוב להחמיר בזה (בביאור הלכה, ד"ה ולחוץ). השני, מניין, הצורך בעשרה למקרא מגילה אינו משום דבר שבקדושה, אלא משום פרסומי ניסא. לכן מסתפק הגהות אשר"י "מיהו מספקא ליה… אי בעינן שיהו כולן בני מצוות כמו כל הטעונין עשרה, או דלמא הואיל ואינו אלא פרסומי ניסא אע"פ שאינן בני מצוות איכא פרסומי ניסא", עניין 'פרסום הנס' בא לידי ביטוי בשני דברים, א. מגילה בזמנה נקראת אפילו ביחיד, שלא בזמנה בעשרה (מגילה ה' ע"א), וכפי שהסביר רש"י כשכולם קוראים גם ביחיד יש פרסום הנס. ב. כדי לפרסם את הנס יש לקרוא במגילה בפני עצמה ולא כזו שמצויה בין כתובים אחרים (מגילה י"ט ע"א), ולהלכה, מוסכם על רוב האחרונים שהקורא ביחיד מברך וכן נפסק בשולחן ערוך  (או"ח, תר"צ, י"ח). וכתב באו"ח בשם ראב"ד, שאם קראו באותו המקום בעשרה, כבר נתפרסם הנס, ויכול היחיד לקוראה לכתחילה, וכ"כ רמ"א תר"צ, י"ח). השלישי, זכוכית, מסך. בגמרא נאמר שאם עדי קידוש החודש ראו את הלבנה במים או בעששית ראיה שכזו אינה נחשבת ראיה לעדות החודש (ראש השנה כ"ד ע"ב). על כן אין לברך ברכת הלבנה מתוך כשרואה הלבנה באמצעות מראה (החיד"א בברכי יוסף, חו"מ, ל"ה ס"ק י"א, פתח הדביר רכ"ד סק"י, שו"ת בצל החכמה ח"ב סי' י"ח). לאור זאת הכריע הרב עובדיה יוסף שהרואה את המלך בטלוויזיה אינו מברך עליו את ברכת המלך, "שנתן מכבודו לבשר ודם" (שו"ת יחווה דעת ח"ב סי' כ"ח). הרב צבי שכטר כותב, "כשרואים בעיניים מה שנמצא לפניו ממש, יש התרגשות במידה מסוימת [לפעמים של שמחה, לפעמים של עצבות], מה שאין כן כשרואה דרך ה'זום', אף שיש יותר התרגשות מאשר מי שרק מסתכל בתמונה, אבל לא באותה מידה כמו במי שמסתכל במה שלפניו ממש". ומאחר וההתרגשות בראיה דרך ה'זום' פחותה יותר מאשר ראייה במו עיניו, הסיק, יש לנו לומר שספק ברכות להקל, כלומר שלא לברך על ראיה המצריכה התרגשות כברכות הראיה (פסקי הלכה בתקופת הקורונה, י' ניסן תש"פ). וייתכן שלעניין פרסום הנס די בראייה דרך ה'זום' (עין רץ כצבי, קריאת מגילה וברכותיה לנמצאים בבית). לסיום אציין, שבתשובה משנים עברו דנתי הן בשאלת הצורך במחיצה המבדלת בין נקודת השידור ומקום הצפייה מפני מקום הטינופת שבדרך, וכן בשמיעת קול באמצעות רמקול, רדיו, שרבו הפוסקים שהתירו. וכיוון ששעת מגיפה שעת דחק גדולה היא ניתן לצאת ידי חובה (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' קכ"ו).

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד