מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

י״ד בתמוז ה׳תשפ״ב (יול 13, 2022) | שו"ת, תפילין וציצית

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ הדם, כדי לשנות את הטיפול. לעניינינו, יניח תפילין של יד על גבי השרוולון של מד לחץ הדם, ללא ברכה, ויברך על תפילין של ראש, למנהג הספרדים – ברכה אחת בלבד "על מצוות תפילין", ולמנהג האשכנזים שתי ברכות "להניח תפילין", ו"על מצוות תפילין"., ומן הטעמים הבאים. הראשון, 'אות' וחציצה. נחלקו ראשונים בטעם פטור כוהנים מתפילין של יד בעת עבודתם במקדש "… והני כהנים הואיל וליתנהו במצוה דיד דכתיב ילבש על בשרו  – שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין בשרו…" (ערכין דף ג' ע"ב). יש שפירשו שצריכים להניח התפילין ישירות על הבשר "… דכתיב והיה לך לאות ולא לאחרים לאות", כלומר תפילין של יד משמשות אות עבור המניח בלבד, וזאת על ידי הסתרתם מעין כל על ידי כיסוים בבגד, וכיוון שלא ניתן לכסות בבגד נוסף את התפילין המונחים על בגדי הכהונה, נמצא שאינם מהוות אות עבור המניח בלבד, על כן פטורים הכוהנים ממנה בעת עבודתם במקדש (רש"י שם וכן דעת  התוס בד"ה "שלא יהא דבר חוצץ בין בגדי הכהונה לבשרו" וכן דעת הרשב"א בתשובה ח"ה סי' י"ב). יש שפטרו הכוהנים מתפילין של יד מטעם חציצה, היות ועל בגדי הכהונה והתפילין להיות מונחים ישירות על הבשר, הרי שהנחת התפילין על בגד הכהונה פוסלת משום חציצה (הרא"ש הל' תפילין סו"ס י"ח וכן בתשובות כלל ג' סי' ב', וכן כתב הר"ן מובא בב"י, וכן דעת הריטב"א סוכה דף ל"ז ע"א) השני, תפילין על גבי כובע. קיימת מחלוקת קדמונים ביחס להנחת תפילין של ראש על גבי כובע "אדם שהוא עלול לנזילות ואם יצטרך להניח תפלה של ראש על בשרו לא יניחם כלל, יש להתיר לו להניח תפלה של ראש על הכובע דק הסמוך לראש…" (שו"ע או"ח סי' כ"ז ס"ה). כיצד ניתן ליישב את העובדה שבסעיף לפני נאמר "לא יהא דבר חוצץ בין תפילין לבשרו, לא שנא של יד לא שנא של ראש" (שם, ס"ד). יש מי שסבר שמדובר בכובע דק וראיה מר' יוחנן שנמנע מהנחת תפילין של ראש כל ימי החורף מחשש שיתקרר (ע"פ ירושלמי ברכות פ"ב ה"ג), משמע שהייתה לו מצנפת על ראשו ונמנע מלהסיר ולהניח התפילין מחשש שיתקרר (ב"י סי' כ"ז, ותשובות מהר"ם אלשקר סי' נ"ו). ויש שלמדו שמעיקר הדין מותר להניח תפילין של ראש אף על גבי מצנפת עבה (שו"ת הרשב"א שם). טעם ההבדל הוא, כאשר תפילין אינם מונחים ישירות על גבי היד  או הראש – נוצרות שתי בעיות: א. התפילין אינם מונחים על היד הוא הראש. ב. חציצה. אולם כאשר מדובר בדבר הדבוק לבשר כמו רטייה, תחבושת, ואפילו גבס (לגביו נחלקו הדעות). שאין עליהם שם של כלי, נחשב הדבר כאילו התפילין מונחות על גבי היד או הראש ממש (מנחת יצחק ח"ב מ"ו).  וכך הורה המשנה ברורה, שבמקרה שיש מכה על כל היד, ויש שם חבישה יניח את התפילין ללא ברכה "ואם יש לו מכה ביד במקום הנחת הקציצה והמכה מתפשטת בכל הקיבורת מותר לו להניח על הרטייה… ולא יברך דהא דעת רוב הפוסקים דחציצה פוסלת ויברך שתים על השל ראש. כך גם משמע מפוסקים אחרונים אחרים שהורו להניח תפילין על גבי התחבושת, גבס וכו' (הר צבי או"ח א' כ"ג, מנחת יצחק שם). שלישית, מד לחץ דם. ביחס לגבס נחלקו הפוסקים, יש שראה בו מצנפת עבה שמהווה חציצה ופטר מלהניח תפילין של יד על גבי גבס (שו"ת משנה הלכות), ויש שלמדו שדינו כדין בגד ושיש להניח על גבי הגבס (שו"ת מנחת יצחק ח"ב סי' מ"ו, נשמת אברהם סי' כ"ז ס"ק ג' 2, וס"ק ב' א'), ..אך ילבוש על התפילין של יד מלמעלה בגד אחר כדי לכסותם דהא כתיב בהו והיה לך לאות ודרשינן לך לאות ולא לאחרים לאות…" (מ"ב סי' כ"ז ס"ק י"ח). את שרוולון מד לחץ הדם נראה לדון כתחבושת.

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

אם שבנה נולד פג, האם ראוי להקדים ולקרות שם או להמתין עד לברית המילה?

אקדים, שם פרטי הוא שם המייחד את הפרט בקרב משפחתו, לרוב ניתן שמו הפרטי של האדם על ידי הוריו, קריאת שם לילד היא מן היסודות החיוניים לרקימת קשר בריא בין הורה לילדו. ביהדות מוכרז שם הבן בפומבי במהלך טקס ברית המילה שלו. שם הבת מוכרז ליד ספר התורה ביום בו קוראים בו...

קראו עוד