מי שנאנס ולא ספר ספירת העומר מחמת חוליו, האם יוכל להמשיך ולספור בברכה?

י׳ באייר ה׳תשפ״ב (מאי 11, 2022) | שו"ת, ספירת העומר, חגים ומועדים

אקדים, בהלכה, אונס הוא מעשה שנעשה בניגוד לרצון עושהו, או כשניטלה ממנו היכולת לבחור בכל דרך שהיא, או הימנעות ממעשה הכרחי. ההתייחסות ההלכתית למקרי אונס מתחלקת לשניים. עבירה באונס, ואי קיום מצווה באונס. בנוגע למקרים בהם אדם עבר עבירה בעל כורחו, נפסק להלכה כי "אונס רחמנא פטריה" (ע"ז דף נ"ד ע"א), וכל מקרה של עבירה שנעברה באונס – פטור העובר לחלוטין. החלק השני בו לא קוימה מצווה כתוצאה מאונס, לא נחשב לעבירה, אך גם אין זה נחשב למצווה. במקרים מסוימים ההלכה מתגמשת על מנת לעזור לאדם לקיים את המצווה למרות שעבר זמנה. לעניינינו, ימשיך לספור בלא ברכה, ומן הטעמים הבאים. הראשון, הספירה. נחלקו הדעות ביחס למי שהחסיר יום אחד מימי הספירה ולא ספר האם יכול להמשיך ולספור בברכה, יש הסוברים שניתן להמשיך לספור בברכה (תו"ס מגילה כ' ע"ב בד"ה "כל הלילה", ומנחות ס"ו ע"א בד"ה "זכר" וכן דעת רב האי גאון), ומפני שלשיטה זו כל יום ויום הוא מצווה בפני עצמו, לכן מי שלא ספר יום אחד יכול להמשיך ולספור בברכה (רא"ש פסחים פ' י' סעי' מ"א),  ויש החולקים וסוברים שכל הימים הם מצווה אחת, וזוהי כוונת הפסוק "תמימות", ולכן מי ששכח ולא ספר יום אחד, "איבד" חלק מן המצווה ולא יכול להמשיך לספור בברכה (הרא"ש פסחים שם). להלכה "אם שכח לברך באחד מהימים…סופר בשאר ימים בלא ברכה" (או"ח תפ"ט ח' ובמשנה ברורה שם ס"ק ל"ז). השני, אנוס. ההלכה קובעת כי אונן שמתו מוטל לפניו ופטור מן המצוות, נחשב אנוס, ובתור שכזה יספור ספירת העומר בזמן אנינותו ובלא ברכה, כדי שלא יאבד את רצף הימים ויוכל להמשיך ולספור בברכה בימים הבאים לאחר תום תוקפת האנינות, שלא נאמרה אנינות לעניין פטור ממצוות אלא לאותן הנוהגות בזמן האנינות, ולא לאותן המצוות שימנעו ממנו בתום אנינותו מלקיים המצווה לאחר מכן, כדוגמת ספירת העומר (נו"ב או"ח מהדו"ק סי' כ"ז). ועוד שיש הסוברים שאונן רשאי להחמיר על עצמו ולקיים המצוות למרות הפטור והרי זה כספק ספיקא "…ספק שמא בכל מצוה לא אמרו איסור רק פטור וכשירצה יעשה, ואם אמרו איסור, שמא במצוה כזו שמתבטל אח"כ מן המצוה לא אמרו בה איסור ממילא, חיוב הוא" (כתב סופר יורה דעה סימן קפ"א), ומכאן שסוג אונס כזה שמחמתו נמנעה היכולת לספור, כגון חולה, אף "גרוע" מצבו מדינו של אונן שהיה אנוס מחמת שהיה פטור מן המצוות, שזה לא הפטור אנסו אלא החולי מנעו מלספור, ודינו כמי ששכח (שו"ת פרי השדה ח"ב סי' ל"ז).השלישי, חולה. ההלכה קבעה שפטור שוטה ממצות הוא רק בזמן שהוא שוטה, וכשהוא פיקח חייב "עיתים חלים ועיתים שוטה, כשהוא חלים הרי הוא כפקח לכל דבריו, וכשהוא שוטה הרי הוא כשוטה לכל דבריו" (תוספתא תרומות פ"א, ר"ה כ"ח ע"א) ולהלכה "מי שהוא עת שוטה ועת שפוי…בשעה שהוא שפוי כל מעשיו קיימים, וזוכה לעצמו ולאחרים ככל בן דעת"(רמב"ם הלכות מכירה פכ"ט ה"ה), לפיכך, חולה כזה שבעת חוליו הקשה לא זכר כלל מחיוב הספירה, נחשב כשוטה הפטור מן המצוות, ואף גרע חלקו במובן מסוים שהרי לא ספר כלל, ואינו כאותו שוטה שקיים המצווה אלא שהיה שוטה  בעת שקיים המצווה (שו"ת קנין תורה או"ח  סימן מ"ה).

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד