מי שעבר ניתוח לא מסוכן האם עליו לברך בשל ההרדמה ברכת הגומל?

כ״א באלול ה׳תשפ״א (אוג 29, 2021) | שו"ת, תפילה וברכות

אקדים, בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל היא ברכת שבח לד' על טובה שגמל למברך, שאותה מברך אדם שהיה בסכנת חיים או בסכנה משמעותית אחרת וניצל ממנה. המברך מודה לקדוש ברוך הוא הגומל טובות אף ל'חייבים' – כלומר למי שאין זכויותיהם מצדיקות זאת, על טובה שגמל לו. השומעים ברכה זאת עונים אָמֵן, מִי שֶׁגְּמַלְּךָ כָּל טוּב, הוּא יִגְמָלְךָ כָּל טוּב סֶּלָה. בתלמוד מובאות דוגמאות "ארבעה צריכים להודות – יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא" (ברכות נ"ד ע"ב).לעניינינו, נראה שיש לברך לאחר ההתאוששות מן ההרדמה. ומן הטעמים הבאים: הראשון, ההרדמה. נחלקו המנהגים בשאלה יסודית בברכת הגומל, האם מברכים רק במקום שניצל אדם ממצב של סכנת נפשות, או שמא ניתן לברך גם כשאין המצב כרוך בסכנת נפשות. בגמרא מובא שהולכי מדבריות חייבים להודות, נראה לומר, שהסיבה מפני שהליכה במדבר כרוכה בסכנה. אולם, הרמב”ם שינה מלשון הגמרא, וכתב ש'הולכי דרכים' חייבים בהודאה (הלכ' ברכות, פר' י' הל' ח', רבנו מנוח מבאר שהמקור לשינוי זה הוא מדברי הירושלמי, שם מבואר שכל הדרכים בחזקת סכנה) משמע, שאין הכרח למקום סכנה גמורה. הטור לא הבדיל בין הולכי דרכים ומדבר, וכן לא כרך את ברכת החולה שנתרפא כשהיה נתון בסכנה. "ונוהגין באשכנז וצרפת שאין מברכין כשהולכים מעיר לעיר שלא חייבו אלא בהולכי מדברות דשכיחי בה חיות רעות ולסטיםוכן לענין חולה כתב הר"ר יוסף דוקא חולה שנפל למטה אבל חש בראשו או במעיו א"צ לברך וכן כתב הראב"ד דוקא במכה של חלל שיש בו סכנה אבל הרמב"ם ז"ל כתב דבכל דרך ובכל חולי צריך להודות דגרסינן בירושלמי כל הדרכים בחזקת סכנה הם (וכל החולים בחזקת סכנה הם) וכ"כ בערוך דאפילו חש בעיניו או בראשו צריך לברך וכן נוהגין בספרד "(טור או"ח סי' רי"ט). כיוון שהרדמה וניתוח מהווים סכנה הרי זה ודאי כחולה שנפל למשכב ויש לברך הגומל, וכך כותב הרב וולדינברג "..דגלוי וידוע שעצם הניתוח כשלעצמו מסוכן הוא פחות או יותר כשאר ניתוחים פנימיים, ובעבר הלא רחוק היה מקובל ממש למסוכן, ורק האמצעים הרפואיים שנתחדשו ושנוקטים בהם לפני ולאחרי הניתוח מפחיתים את הסכנה, וכשם שנוקטים בכזאת גם בשארי ניתוחים מסוכנים, ובכאן זה מועיל ביותר, וא"כ ברור דהבדרי ליה סמא וחייא אינו ממעט מעצם הניתוח כמו שהוא אשר כרוך בסכנה".  (שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' י"ח). השני, מכה של חלל. ההלכה קובעת "כל מכה של חלל דהיינו מהשינים ולפנים ושינים עצמם בכלל מחללין עליה את השבת ודוקא שנתקלקל אחד מהאברים הפנימים מחמת מכה או בועה וכיוצא בזה אבל מיחושים אין נקראים מכה" או"ח סי' שכ"ח סעי' ג'). מכה של חלל נחשבת סכנה גם למנהג אשכנז הגה: י"א דאינו מברך רק על חולי שיש בו סכנה, כגון מכה של חלל (טור בשם הראב"ד והר"ר יוסף וכן נוהגין באשכנז) (רמ"א שם סעי' ח').  על כך כתב הרב וולדינברג "אותו הדבר נשאלתי לא פעם אם צריכים לברך ברכת הגומל אחרי ניתוח – טחורים, וגם ע"ז הורתי בפשיטות שיש לברך, כי זהו ניתוח על מכה של חלל אשר בכזה נפסק ברמ"א סי' רי"ט סעי' ח' שמברכים ע"ז הגומל (שם, שם)

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד