אקדים, האינקובטור הוא עריסה שקופה, מעין חממה, המשמש פגים שנולדו טרם עת או תינוקות הלוקים במחלה כלשהי. מערכת החיסון של פגים ותינוקות מסוימים חלשה למדי, והוא מעוקר (סטרילי) ומונע זיהומים מלחדור למרחבם ושומר על טמפרטורה ולחות מתאימים. לעתים מוזרם חמצן אל תוך האינקובטור כדי לסייע לריאותיו החלשות של הרך הנולד בנשימה. לעניינינו, יש להמתין שבעה ימים מיום הוצאת היילוד מהאינקובטור ורק אז למול, ומן הטעמים הבאים. הראשון, מחלה. תינוק חולה כבר המשנה דנה ביחס לתינוק חולה וקבעה, "קטן החולה אין מלין אותו עד שיבריא" (שבת, קל"ז ע"א). בטעם הדבר הסביר הרמב"ם, "אין מלין אלא ולד שאין בו שום חולי, שסכנת נפשות דוחה את הכל, ואפשר למול לאחר זמן ואי-אפשר להחזיר נפש אחת מישראל לעולם" (הל' מילה פ"א הי"ח), . השני, מהי מחלה. המחלות והמומים המוזכרים בש"ס כוללים את המצבים הבאים, חלצתו חמה, מחלות דם תורשתיות, תינוק אדום, תינוק ירוק, מומים במבנה הערלה – נולד מהול, ערלה כבושה, שתי ערלות (שבת שם). מאחר והדברים סובלים פירושים אחדים ללא אפשרות הכרעה ביניהם, נחלקו גדולי הפוסקים, יש הסוברים להחמיר ולדחות את הברית בכל מה שתואם את דברי חז"ל ע"פ הפוסקים והחוקרים (שו"ת מנחת יצחק, ח"ג, סי' קמ"ה, שו"ת ציץ אליעזר, חי"ג סי' פ"ב, הגרש"ז אויעברך דעתו מובאת, י' לוי, נועם, כרך י' תשכ"ז), פוסקים אחרים סברו שיש להכריע על פי הבנת הרופאים (שו"ת מהר"י אסאד, חיו"ד, סי ר"מ, שו"ת דברי מלכיאל, ח"ג, סי' ע"ד). השלישי, נפל ואינקובטור. האחרונים דנו במהות האינקובטור מבחינת ההלכה. האם יש לראות באינקובטור המשך ההיריון, ותחליף לרחם האם, או שהוא רק אמצעי-עזר רפואי כשלב חדש ונפרד, לאחר הלידה (ראה באריכות במאמרו של נ. גוטל, אור המזרח, תשרי תשמ"ח, עמ' 32 ואילך), לפיכך, יש הסבורים, שיילוד שחי שלושים יום רק בעזרת אינקובטור, הגדרתו ההלכתית נותרה נפל ואף שחלפו שלושים יום (שו"ת לבושי מרדכי תליתאי חאו"ח סי' י"ד, שו"ת שבט הלוי ח"ז סי' קפ"ח אות ב'), לדעת רוב האחרונים שהייה באינקובטור מוציאה את התינוק מגדר נפל, ומה שקבעו חז"ל שנפל אינו בן-קיימא, הוא דווקא ללא אמצעי טיפול (שו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' קכ"ג וח"ט סי' ק"כ, שו"ת ציץ אליעזר ח"ט סי' כ"ח). הרביעי, שבעה ימים. בתלמוד נאמר, "חלצתו חמה נותנין לו כל שבעה להברותו" (שבת קל"ז ע"א). רש"י מסביר, ש"חלצתו חמה" הכוונה ש"נשלף ממנו החולי ויצא מגופו" (שם ד"ה חלצתו חמה), לפי דעתו, שהינה המקובלת על רוב הראשונים ועל כל הפוסקים (עי' טור ושו"ע יו"ד רס"ב ב'), שמואל האמורא החמיר יותר מדין המשנה, ופסק שלא רק שתינוק חולה אין מלים אותו עד שיבריא, אלא שאף אחר שכבר הבריא יש להמתין עוד שבעה ימים עד שימולו אותו. וכך פסק גם הרמב"ם (הל' מילה פ"א הל' ט"ז). החמישי, שהייה באינקובטור. תינוק כזה, לדעת הפוסקים נחשב כחולה ויש לדחות את הברית למשך שבעה ימים מיום הוצאתו מהאינקובטור (שו"ת אגרות משה, חיו"ד, ח"ב סי' קכ"א, שו"ת ציץ אליעזר, חי"ג, סי' פ"ב).