אקדים, קיים איסור לקבל תמורה עבור עבודה בשבת "שכר שבת", זאת משום גזירת "מקח וממכר" (רש"י כתובות ס"ד ע"א, ד"ה "כשכר שבת"), מקורו בתוספתא "השוכר את הפועל לשמור את הפרה…אין נותנין לו שכר שבת….היה שכיר שבת, שכיר שנה, שכיר שבוע, (שבת- הכוונה לשבוע ימים, שבוע- הכוונה לשמיטה, שבע שנים) נותנים לו שכר שבת" (שבת פי"ח ט"ז, ובבא מציעא נ"ח א'), אלא שאם השכר כלול עם ימות החול ביחד מותר לקבלו ומוגדר כ"הבלעה" "שנבלע בשכר שאר הימים ואינו מפורש לשבת"(רש"י שם ד"ה "נותנין לו") ולהלכה "השוכר את הפועל… אינו נותן לו שכר שבת…היה שכיר שבת, שכיר חודש… נותן לו שכר שבת…ולא יאמר, תן לי של שבת, אלא אומר: תן לי שכר השבוע או החודש"(או"ח ש"ו ד') לעניינינו, אף כששכר ה"שעות הנוספות" מפורט בתלוש השכר, וכן כשניתן להוסיף ולגרוע משעות אלו ניתן להקל. ראשית, שכיר חודש. קיימת מחלוקת ביחס לשאלה האם המושג שכיר חודש שייך גם במקרה בו יכולים הבעלים לחזור בהם באמצע החודש והאם גם כשמפרטים את מספר השעות הנוספות עדיין ייחשב "הבלעה", יש אוסרים יש מי שלא ראה בכך "הבלעה" "ואם שכרו לחדש והתנה לשלם לו כל יום כך וכך מקרי שכיר יום"(רמ"א שם), ויש החולקים ומתירים (מ"ב שם ס"ק כ' בשם 'השבות יעקב' ו'האליה רבה'). שנית, שכר מצווה. נחלקו הפוסקים האם מותר לשכור חזנים לתפילת שבת (רבינו שמואל מובא במרדכי כתובות סי' קפ"ט, רבנו ברוך שם חולק ואוסר), שכיוון שאינו אלא איסור דרבנן, חכמים לא העמידו דבריהם במקום מצווה (בית יוסף סי' ש"ו), להלכה מובאות שתי הדעות "אסור לשכור חזנים להתפלל בשבת, ויש מי שמתיר" (שם סעי' ה') ועל אף הכלל ש"סתם" ו"י"א", הלכה כ"סתם", נראה לפסוק  כ"יש אומרים", ולהקל, שכן אין איסור בדבר אלא שאין רואים סימן ברכה "הנוטל שכר לתקוע שופר בר"ה…אינו רואה מאותו שכר סימן ברכה" (או"ח תקפ"ה ה'), עיין הרב וולדינברג שהתיר לערוך קידושים שכר בבית הספר לאחיות ("ציץ אליעזר" ח"ח סי' כ"ז). שלישית, בית חולים. כיוון שעבודת "השעות הנוספות" נעשית בבית חולים, מתקיים הכלל "במקום חולי לא גזרו רבנן" (או"ח תקנ"ד ו'), ואף לחולה שאין בו סכנה (מ"ב שם ס"ק ט"ז) רביעית, צוות רפואי. ההלכה מתירה למיילדת לקבל שכר שבת (מ"ב שם ס"ק כ"ד), כ"הבלעה" בשכר חודש או שנה (שו"ת מהר"י ברונא סי' קי"ד) לאור דברים אלו חילק אחד מגדולי הרבנים, בין רופא, מיילדת, שנשכרים לחודש או שנה, והוזמנו גם לביקורים פרטיים בשבת שמותר להם ליטול שכר, לבין מי שהוזמן באופן פרטי רק לשבת שאינו רשאי ליטול שכר אלא א"כ יבוא גם בימות החול לביקור נוסף ("ציץ אליעזר" ח"ח סי' ט"ו פרק י"ג סעי' ד' וה'). חמישית, ישנם דברים שהקלו בהם חכמים משום נמצאת מכשילם לעתיד לבוא, "ההולך לדבר מצווה מותר לעבור במים אף בחזרה כדי שלא תהא מכשילו לעתיד לבוא"(או"ח סי' ש"א סע' ה') ולא גזרו שמא יסחט, וכיוון שעבודה בבית חולים בגדר מצווה היא, כדי שיתייצבו למשמרתם בהקפדה מותר.