אקדים, אסור להפעיל בשבת מכשירים שפועלים בעזרת חשמל, כדוגמת טלפון, רמקול, מערכת אזעקה, פעמון, מאוורר, מזגן ומחשב. שימוש בחשמל בשבת נתון למחלוקות הלכתיות וגם כאשר אין במכשירים הללו חוט להט והם אינם מבצעים מלאכה מל"ט מלאכות, אסור להפעילם בשבת, אלא שנחלקו האחרונים האם איסור הפעלתם מהתורה או מדברי חכמים. לעינינינו, נראה להקל לעבור ומן הטעמים הבאים. הראשון, אין בפתיחת הדלת משום הנאה מחילול שבת. ההלכה אוסרת בעיקרון על יהודי ליהנות מתוצר של חילול שבת, אולם בתנאים מסוימים ניתן ליהנות מן האיסור באופן מלא או חלקי. האיסור ליהנות ממעשה שבת מופיע במשנה במסכת תרומות: "המעשר והמבשל בשבת: בשוגג – יאכל; במזיד – לא יאכל" (תרומות, פרק ב', משנה ג'). בתוספתא של מסכת שבת נזכרת מחלוקת תנאים לגבי גדרי האיסור: המבשל בשבת: בשוגג – יאֹכַל, במזיד – לא יאכל, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר,  בשוגג – יאֹכַל במוצאי שבת, במזיד – לא יאכל, רבי יוחנן הסנדלר אומר, בשוגג – יֵאָכֵל במוצאי שבת, לאחרים ולא לו, במזיד – לא יאכל לא לו ולא לאחרים. (תוספתא שבת, פרק ג' הלכה ג'). הראשונים‏ מבארים כי לשיטתו של רבי מאיר, המתיר מעשה שבת שנעשה בשוגג ואוסרו אם נעשה במזיד, אין האיסור תקף אלא במהלך יום השבת עצמו, אך במוצאי שבת מותר ליהנות מתוצאת חילול השבת. לעומתו, אוסר רבי יהודה הנאה ממעשה שבת שנעשה במזיד אף לאחר שחלפה השבת. גם לשיטת רבי יהודה, האיסור חל רק על האדם שחילל את השבת, אך לאחרים מותר ליהנות מתוצאת המעשה במוצאי השבת, גם אם נעשה בזדון. לשיטת רבי יוחנן הסנדלר, המחמיר מכולם, אם נעשה המעשה במזיד – אסורה הנאה ממנו לכולם גם אחרי צאת השבת. אך אם הוא נעשה בשגגה, מותר לאחרים ליהנות ממנו החל ממוצאי שבת, ואילו לאדם שביצע את המעשה, אסור להינות לעולם (רש"י ותו"ס שבת דף ל"ח ע"א).

ממוצאי שבת, ואילו לאדם שביצע את המעשה, אסור ליהנות לעולם

וגם כאשר אין במכשירים הללו חוט להט והם אינם מבצעים מלאכה מל"ט מלאכות, אסור להפעילם בשבת, אלא שנחלקו האחרונים האם איסור הפעלתם מהתורה או מדברי חכמים. שימוש בחשמל בשבת נתון למחלוקות הלכתיות רבות הפעלת מכשיר חשמלי בשבת על ידי פעולת אדם, כגון הפעלת מתג התאורה, אסורה בשבת.