נשאלתי האם צריך לברך לאחר אכילת מזון הניתן דרך זונדה לתוך הקיבה

כ״ה באלול ה׳תשע״ח (ספט 5, 2018) | שו"ת, תפילה וברכות

אקדים, 'זונדה' היא צינורית פלסטית, המוחדרת דרך הנחיר אל דרכי העיכול (קיבה או מעי דק). הזונדה משמשת לשתי מטרות – לניקוז או להאכלה, ולמתן תרופות. החדרת הזונדה מתבצעת בצום, כדי למנוע הקאה. הזנה דרך זונדה מיועדת לספק את הדרישות התזונתיות המתחייבות ממצבו של המטופל, כאשר מערכת העיכול מסוגלת לספוג מזון אך המטופל אינו מסוגל לאכול בהתאם לצרכיו הגופניים. הזונדה עוברת דרך האף לוושט ומשם לקיבה, דרכה אפשר להעביר מיני אוכלים וקמחים בצורה דלילה כעין דייסה לחולים שזמנית אין כאפשרותם לאכול לעניינינו, אין לברך על הזנה באמצעות זונדה ומן הטעמים הבאים, הראשון, אין חיוב ברכה אלא אם כן נהנה בגרונו. נחלקו הפוסקים האם מברכים על הנאת המעיים בלבד ללא הנאת הגרון. מקור המחלוקת מופיע בהקשר לבליעה חוזרת של חצי זית איסור לאחר שפלטו אותו  "בעא רבי אלעזר מר' אסי: אכל חצי זית והקיאו, וחזר ואכלו, מהו? (חולין ק"ג ב') ר' יוחנן סובר ב'הנאת גרונו' הדבר תלוי, על כן האוכל חצי זית ופולט, וחוזר ובולע את אותו חצי זית עצמו הרי זה כמי שאכל זית שלם, שהרי גרונו נהנה בשיעור כזית מן האיסור, ריש לקיש לעומתו תולה את האכילה ב'הנאת מעיו' ובמעיו אינו מונח אלא חצי זית, להלכה נפסק כר' יוחנן "… אפילו אכל כחצי זית והקיאו וחזר ואכל אותו חצי זית עצמו שהקיא חייב, שאין החיוב אלא על הנאת הגרון בכזית מדבר האסור" (רמב"ם הל' מאכלות אסורות פ' י"ד ה"ג), על אף שהמחלוקת נסובה על אכילת איסור, רבו הפוסקים הסוברים שכל ענייני אכילה שווים הם,  אכילת איסור, אכילת מצווה, או ברכות, ובכולם יש צורך גם ב'הנאת גרון' (שו"ת מהר"ם שיק סי' ר"נ רנ"ט, שו"ת מהרש"ג ח"א סי' כ', שו"ת אחיעזר ח"ג סי' ס"א ובשערים המצוינים בהלכה סי' נ' ס"ק ח') השני, ברכת המזון ו'הנאת גרון'. נחלקו הפוסקים, יש מי הסוברים שבברכת המזון די ב'הנאת מעיים' גם ללא 'הנאת גרון', ולדעתם שונה ברכת המזון מכל איסורים שבתורה כיוון שנאמר בתורה "ושבעת" (שו"ת פנים מאירות סי' כ"ז בהבנת דברי הרא"ש על הגמ' ברכות דף י"ד ועוד חבר פוסקים המופיעים בטעם השני). ויש החולקים וסוברים שגם ברכת המזון אינה שונה מכל איסורים שבתורה וגם בה צריך גם 'הנאת גרון' (ערוך השלחן יו"ד סי' פ"ה סעי' ט'). השלישי, גדר שתייה בוודאי מצריך 'הנאת גרון'. אף לסוברים שברכת המזון שונה משאר דברים, ומברכים ברכת המזון על 'הנאת המעיים' בלבד, גם ללא 'הנאת הגרון' (אגלי טל מלאכת טוחן ס"ק ס"ב ב', מור וקציעה סי' קצ"ו, שו"ת פנים מאירות סי' כ"ז), שתייה אינה נחשבת אכילה ולגביה וודאי צריך גם 'הנאת הגרון'. הזנה מלאכותית היא בגדר שתייה (שו"ת לבושי מרדכי ח"א סי' ל"ב בשם החת"ס). הרביעי, ההזנה מורכבת מכימיקאלים, ובודאי שאין שייך לגבי אכילה זו דין לחם, ששייך להחמיר ולברך מפני 'הנאת המעיים' לבדה (וזאת הברכה, בירור הלכה סי' מ"ו עמ' 326). בסיום הדברים הוסיף מדבריו של הרב וולדינברג, המתייחס לפוסקים הסוברים שברכת המזון שונה ושיש לברך ברכת המזון על 'הנאת מעיים' לבדה. בהקשר לכך הוא כותב את הדברים הבאים: "…דמה טוב שישמע ברכת המזון מאחר המחויב בברכת המזון ויוציאו ידי חובה יעויין שם. ובבית חולים הא מצוי זה שישכב באותו חדר עוד אחד שאוכל בדרך טבעי ושיוכל להוציאו בברכת המזון, ולא פעם יחיו על ידי כך חולה שמאכלו כנזכר לעיל, ומדקדק ומחזר אחר מצוות לקיימן, ומצטער כשאין בידו לקיים"  (שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ג סימן ל"ה סעי' ג').

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד