נשאלתי, האם קיימת חובה הלכתית לבדוק בכליהם של הבאים למרכז הרפואי בחג הפסח.

כ״ג באלול ה׳תשע״ח (ספט 3, 2018) | שו"ת, פסח, חגים ומועדים

אקדים, על פי ההלכה חמץ אסור באכילה ובהנאה החל מבוקר ערב פסח ועד צאת שביעי של פסח, וישנו אף איסור על הימצאותו ברשותו של יהודי. איסור אכילת החמץ בפסח הוא איסור חמור, והעונש על העובר עליו במזיד על פי ההלכה הוא כרת. גם תערובת חמץ אסורה באכילה, כמו כן קיים איסור "בל יראה ובל ימצא" – למשהה חמץ ברשותו בפסח. לעינינו, נראה להקל, ומן הטעמים הבאים, הראשון, אחזוקי איסורא לא מחזיקינן. הגדרה – אין חוששים לאיסור, בדבר שאיננו רואים בו כעת גריעות.  ישראל ונכרי מושיבים שתי קדרות על גבי כירה אחת, ואינו חושש שמא ישים הנכרי בשר נבלה לתוך קדירת ישראל (ע"ז י"א ב, וי"ב א'), בכוונה (תוספות שם ד"ה ושדי, בשם ר"י), או בטעות (הר"ן שם). וכן לא חושש שמא יבשל את הקדרה, ונמצא אוכל מבשולי-גוים (גמ' שם), שאחזוקי איסורא לא מחזקינן (גמ' שם). חטים שבאו בספינה והן יבשות שלא נשתנה מראיהן, אין חוששים שמא נפלו עליהן מים ובאו לידי חימוץ ויאסרו בפסח, שאחזוקי איסורא לא מחזקינן (טוש"ע אורח חיים תס"ז ג'). השני, לפני עוור. דעת רוב הראשונים שאיסור ‘לפני עיוור’ קיים רק כאשר הנזיר אינו יכול להגיע אל היין האסור עליו בשתייה, בלא עזרת המסייע, (תרי עברי דנהרא), ובהכללה – רק אם העברה לא תוכל להתקיים בלא עזרת המסייע. להלכה, נפסק שאסור למכור לעובד עבודה זרה דברים המיוחדים לעבודתה, אלא אם כן נראה שהוא קונה את האביזרים שלא לצורך עבודה זרה. לעומת זאת דברים שאינם מיוחדים לעבודתה, מותר למכור מבלי לחשוש שמא הקונה ישתמש בהם לעבודה זרה, אלא אם כן הקונה מפרש שהוא קונה זאת לצורך עבודה זרה (יו"ד קנ"א, א'). הרמ"א, שם, אומר שנהגו להקל ולמכור לעובדי עבודה זרה דברים השייכים לעבודתה, בכל מקרה שיש להם אביזרים אחרים כיוצא בהם, או שהם יכולים לקנות כמותם במקום אחר. כלומר, לדעתו איסור ‘לפני עיוור’ נוהג רק במקרים שבהם העובר לא יכול לעבור על האיסור ללא עזרת המסייע לו, כשיטת רוב הראשונים. ה"חזון איש" בהתייחסו למשנה בשביעית "אלו כלים, שאין האומן רשאי למכרם בשביעית: מחרשה וכל כליה, העל והמזרה והדקר. אבל מוכר הוא מגל יד ומגל קציר ועגלה וכל כליה. זה הכלל: כל שמלאכתו מיוחדת לעברה – אסור. לאיסור ולהיתר – מותר" (פרק ה' משנה ו'). כלומר, המשנה מתירה למכור כלי עבודת הקרקע בשביעית לעם הארץ, למרות החשש שייעשה בהם מלאכה האסורה בשנת השמיטה, זאת בתנאי שאין הכרח בדבר כיוון שבכלי מעין זה עושים גם מלאכות מותרות.  ה"חזון איש" מקשה מדוע זה מותר והרי זה ספק "לפני עור", ועונה שאם לא נתיר, נגרום לשנאה בין האנשים. השלישי, שעת הדחק כדיעבד. ר' משה פינשטיין התייחס בתשובתו לבחור הבא ממשפחה שאינה שומרת תורה ומצות, ורוצה להצטרף למשפחתו היוצאת לאכול במסעדה שאינה כשרה, האם מותר לו להצטרף עמם ולאכול רק מה שאין בו כל חשש איסור כגון סלט ירקות, ופירות וכדו'? אם מדובר במצב של דחק, כלומר שאם לא תצטרף ייגרם מתח במשפחה, אפשר להקל לאכול במסעדה. לדעתו, אין לאדם לזלזל במשפחתו ומקרא מלא הוא: "מבשרך אל תתעלם", גם אם אינה שומרת תורה ומצוות, ולכן מקרה זה שייך לקטגוריה של 'שעת הדחק' (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ב, סימן מ'). לר' שלמה זלמן אויערבאך יש חידוש מדהים. בסימן ל"ה בספרו "מנחת שלמה" הוא עוסק שם במקרה שאדם רוצה לכבד את חברו באוכל אבל הוא יודע שאותו אדם לא יברך. הבעיה היא שאם הוא לא יכבד אותו זה יגרום ליותר שנאה וליותר הרחקה של האדם השני מהדת. במקרה כזה פוסק הגרשז"א שמותר לתת לו את האוכל כדי למנוע השלכות חמורות יותר בעתיד. הרביעי. עירוב כלים. ההלכה קובעת "כלי שנאסר בבליעת איסור, שנתערב באחרים ואינו ניכר בטל ברוב". כלומר, מאחר והכלי התערב בהרבה כלים אחרים, הרי הוא בטל בתוכם, ואין אנו מחייבים להגעיל את כל הכלים (יו"ד סי' ק"ב). כלי שלישי. בהלכה קיימת הבחנה בין כלי שני לשלישי, ודינו של כלי שלישי קל יותר (תוס' שבת ל"ט ע"א). גם ה"בית יוסף" (סי' שי"ח), שמסביר מדוע הגמרא התירה לשפוך מים קרים לתוך ספל מים חמים בשבת, כיוון שהספל אינו כלי ראשון או שני אלא שלישי.

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד