אקדים, גבס הוא מינרל רך מאוד המורכב מסידן וסולפט. תחבושת גבס היא מעטפת חיצונית קשיחה של שכבת גבס המלופפת סביב גפה פגועת שלד. הגבס אינו מרפא, אלא מהוה קיבוע לגפה הפגועה לצורך מספר מטרות. כגון מניעת תזוזה של האזור הפגוע, פגיעה בכלי דם, סיוע בהתאחות והקלת הכאבים. לעניינינו, יניח תפילין של יד על הגבס ללא ברכה, ויברך על תפילין של ראש, למנהג הספרדים- ברכה אחת בלבד "על מצוות תפילין", ולמנהג האשכנזים שתי ברכות "להניח תפילין", ו"על מצוות תפילין"., ומן הטעמים הבאים. הראשון, חציצה והסתרה. נחלקו ראשונים בטעם פטור כוהנים מתפילין של יד בעת עבודתם במקדש "… והני כהנים הואיל וליתנהו במצוה דיד דכתיב ילבש על בשרו  – שלא יהא דבר חוצץ בינו ובין בשרו…" (ערכין דף ג' ע"ב). יש שפירשו שצריכים להניח התפילין ישירות על הבשר "… דכתיב והיה לך לאות ולא לאחרים לאות", כלומר תפילין של יד משמשות אות עבור המניח בלבד, וזאת על ידי הסתרתם מעין כל על ידי כיסוים בבגד, וכיוון שלא ניתן לכסות בבגד נוסף את התפילין המונחים על בגדי הכהונה, נמצא שאינם מהוות אות עבור המניח בלבד, על כן פטורים הכוהנים ממנה בעת עבודתם במקדש (רש"י שם וכן דעת  התוס בד"ה "שלא יהא דבר חוצץ בין בגדי הכהונה לבשרו" וכן דעת הרשב"א בתשובה ח"ה סי' י"ב). יש שפטרו הכוהנים מתפילין של יד מטעם חציצה, היות וגם על בגדי הכהונה וגם על התפילין להיות מונחים ישירות על הבשר, הרי שהנחת התפילין על בגד הכהונה פוסלת משום חציצה (הרא"ש הל' תפילין סו"ס י"ח וכן בתשובות כלל ג' סי' ב', וכן כתב הר"ן מובא בב"י, וכן דעת הריטב"א סוכה דף ל"ז ע"א) השני, תפילין על גבי כובע. קיימת מחלוקת קדמונים ביחס להנחת תפילין של ראש על גבי כובע "אדם שהוא עלול לנזילות ואם יצטרך להניח תפלה של ראש על בשרו לא יניחם כלל, יש להתיר לו להניח תפלה של ראש על הכובע דק הסמוך לראש…" (או"ח סי' כ"ז סעי' ה'). האם היתר זה רק בכובע דק או אף במצנפת עבה? יש שסבר שרק בכובע דק וראיה מר' יוחנן שנמנע מהנחת תפילין של ראש כל ימי החורף מחשש שיתקרר (ע"פ ירושלמי ברכות פ"ב ה"ג), משמע שהייתה לו מצנפת על ראשו ונמנע מלהסיר ולהניח התפילין מחשש שיתקרר(ב"י סי' כ"ז, ותשובות מהר"ם אלשקר סי' נ"ו). ויש שלמדו שמעיקר הדין מותר להניח תפילין של ראש אף על גבי מצנפת עבה (שו"ת הרשב"א שם). שלישית, גבס, יש שראה בו מצנפת עבה שמהווה חציצה ופטר מלהניח תפילין של יד על גבי גבס (שו"ת משנה הלכות שם), ויש שלמדו שדינו כדין בגד ושיש להניח על גבי הגבס (שו"ת מנחת יצחק ח"ב סי' מ"ו). ולעניין ברכה, כתב המשנה ברורה "ואם יש לו מכה ביד במקום הנחת הקציצה והמכה מתפשטת בכל הקיבורת מותר לו להניח על הרטיה… ולא יברך דהא דעת רוב הפוסקים דחציצה פוסלת ויברך שתים על השל ראש (למנהג האשכנזים ולמנהג הספרדים יברך על של ראש ברכה אחת בלבד נשמת אברהם סי' כ"ז ס"ק ג' 2, וס"ק ב' א') …אך ילבוש על התפילין של יד מלמעלה בגד אחר כדי לכסותם דהא כתיב בהו והיה לך לאות ודרשינן לך לאות ולא לאחרים לאות…" (מ"ב סי' כ"ז ס"ק י"ח).