נשאלתי על ידי אם שבנה נולד פג, האם ראוי להקדים ולקרות שם או להמתין עד לברית המילה

כ״ה באלול ה׳תשע״ח (ספט 5, 2018) | שו"ת, מילה ופדיון הבן

אקדים, שם פרטי הוא שם המייחד את הפרט בקרב משפחתו, לרוב ניתן שמו הפרטי של האדם על ידי הוריו, קריאת שם לילד היא מן היסודות החיוניים לרקימת קשר בריא בין הורה לילדו. ביהדות מוכרז שם הבן בפומבי במהלך טקס ברית המילה שלו. שם הבת מוכרז ליד ספר התורה ביום בו קוראים בו לעניינינו, נראה להקדים ולקרות שם לילד לפני ברית המילה מן הטעמים הבאים הראשון, שם בברית המילה. המקור הקדום ביותר ככל הנראה לנוסח הברכה "אלוקינו ואלוקי אבותינו קיים את הילד הזה לאביו ולאמו ויקרא שמו בישראל פלוני בן פלוני" מופיע במדרש (שכל טוב לפרשת 'לך לך' עמ' 19), ונראה שהסמיכו ברכה זו לברית  המילה כך בספרות הגאונים (סדר רב עמרם גאון, סדר המילה, פיסקה קמ"ה, ובסידור רס"ג עמ' צ"ט) ובראשונים (מחזור ויטרי הל' מילה סי' תק"ו, ובאו"ז ח"ב סי' ק"ז), וכן  בכללי המילה לר' יעקב הגוזר "או"א קיים…ויקרא שמו בישראל פב"פ, פירוש, מפני שהוא עוסק בברכת הקטן צריך לקרותו בשמו, ד"א מפני מה תיקנו לקרות לו שם לנער תיכף למילה, משום שעד עתה לפני המילה היה שם טומאה…ועכשיו שנימול…צריך לשנות שמו לשבח…" (נדפס בספר "זיכרון ברית לראשונים" עמ' 94), אלא שמנהג זה אינו מובא בתלמוד ובפוסקים. ראיה שאין לקשור ביניהם, המקרא עצמו, שהרי אצל יצחק נאמר תחילה "ויקרא אברהם את שם בנו…יצחק"(בראשית כ"א ג'-ד'), ורק לאחר מכן נאמר "וימל אברהם את יצחק בנו"(שם) ראיה זו הובאה להלכה (סו"ס "זיכרון ברית לראשונים", עמ' 298 בשם בע"ס "חמודי דניאל"). אף כי ראיה דו ניתנת לדחות, שאצל יצחק גזירת הבורא הייתה, ואין ללמוד ממנה לדורות (ספר "ברית אבות", סי' ח' אות א') ,נראה כי אין מניעה הלכתית מובהקת להקדמת הענקת השם. השני, נוסחי תפילה. ניתן למצוא סמך להקדמת השם לברית המילה, בנוסח תפילה המופיעה בספרות הראשונים, ממנה משתמע שכבר ניתן לילד שמו עוד לפני ברית המילה "אלוקינו ואלוקי אבותינו קיים את הילד הזה לאביו ולאמו שנקרא שמו פלוני…"(אבודרהם מילה וברכותיה שער תשיעי), כך גם בטור "ומנהג ליתן יין בפי התינוק אחר ברכת היין ואחר כורת הברית ולומר קיים את הילד הזה לאביו ולאמו שנקרא שמו פלוני…"(יו"ד סי' רס"ה בשם בעל העיטור). מראיה זו יש מי שהסתייג שאולי אינה מקור מפורש לחיוב הסמיכות אך אין מכך להסיק שאין עניין להסמיכם (הרב ד"ר מרדכי הלפרין 'אסיא' ל"ח תשד"מ, עמ' 72-73 ). השלישי, טובת הילד. במאמר מפרי עטו של פרופ' אידלמן טוען הכותב כי קיים מתאם בין הקשר של האם לתינוקה לבין מצב בריאותו של תינוק ולפיכך עיכוב בקריאת השם שלפעמים נמשך זמן רב ישפיעו בלי ספק על התפתחות הילד ('אסיא' כרך ד' עמ' 229-235), בעקבות כך כותב הרב הלפרין "שבמקום חשש פגיעה של היילוד אין סיבה לאסור הקדמת קריאת השם" ('אסיא' שם עמ' 236-245). וכן כותב בעל ספר "חמודי דניאל" "ונראה שמי שיודעין בו שאי אפשר למולו בזמנו ורוצים לקרותו בשם עדיף טפי שיקראו לו שם קודם שמונה, שעדיין אינו ערל..", וכך פסק הרב יצחק זילברשטיין שעדיף לקרוא שם קודם מלאות לו שמונה ימים, ובכל אופן אם איחרו, יקראו לו שם גם מאוחר יותר ('אסיא', חוברת ל"ח עמ' 36 לשאלה ד') והרב בנימין זילבר "…ובילד שלא כלו לו חודשיו ושמים אותו באינקובאטור אין עליו שם ומציאות של ערלה דהוי כחתיכת בשר, אפשר לקרוא לו שם ולהתפלל עליו כיוון שזקוק לרחמים גדולים שיתקיים"(שו"ת אז נדברו חי"ג סי' ע"ג) ובנשמת אברהם (חלק יו"ד סי' רס"ג סו"ס ז').

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד