נשאלתי על ידי חולה הנעזר בעישון קנאביס רפואי לאחר הטיפול הכימותרפי האם מותר לו לעשן גם בשבת

כ״ה באלול ה׳תשע״ח (ספט 5, 2018) | שו"ת, שבת

אקדים, קאנביס הוא סם פסיכוטי אקטיבי – המופק מחלקים של הצמח קנאביס סאטיבה. סם הקנאביס קיים בצורות עיבוד שונות, למשל מריחואנה וחשיש, והשימוש בסם הוא בדרך של עישון, אידוי או אכילה. לצד ההשפעות המשכרות של הקנאביס, יש לו גם השפעות פיזיולוגיות רבות, שליליות וחיוביות. השפעות רפואיות רצויות, שיכוך כאבים, הפחתת תחושת בחילה והגברת התיאבון, הרחבת הסמפונות, הפחתת לחץ תוך עיני, הרחבת כלי הדם, העלאת כיח וניקוי כלי הנשימה ביחד עם הרחבתם. לעניינינו, ניתן להקל ובהעדר אפשריות אחרת כגון שימוש במכשיר אידוי המזרים אויר חם מעל הקנאביס, שניתן לחברו מבעוד יום לשעון שבת, או מילוי בקבוק בעשן מבעוד יום ושאיפתו בשבת, ומן הטעמים הבאים הראשון, ניתן לחלל שבת אף לצרכים שאין במניעתם משום סכנה לחולה. נחלקו ראשונים האם לחולה שיש בו סכנה מותר לחלל שבת אף לצרכים שאין במניעתם משום סכנה לחולה, "מחללין לכל צרכיו, ואע"פ שאין במניעת הדבר סכנה" (מגיד משנה הל' שבת פ"ב הי"ד ומקור הדברים ברמב"ן בתורת האדם, חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם, הלכות שביתת עשור, פ"ב ה"ח.), יש שחלקו על היתר זה "ומדברי רש"י משמע, דלא שרי לחלל שבת בשביל חולה שיש בו סכנה אלא דווקא בדבר שאם לא יעשוהו לו הוא מסוכן למות בשבילו, אבל דבר שאף אם לא יעשוהו לו אינו מסוכן למות בשבילו, אין עושין אותו על ידי ישראל" (מובא בב"י סי' שכ"ח ובביאור הלכה שם בד"ה "כל שרגילים" הביא חבל ראשונים, החולקים על המגיד משנה). השני, שבת הותרה אצל חולה שיש בו סכנה. נחלקו קדמונים האם שבת הותרה (מהר"ם מרוטנבורג וראב"ד מובא ברא"ש יומא פ"ח סי"ד), או שבת רק נדחית מפני החולי (שו"ת הרשב"א ח"א סי' תרפ"ט), ההשלכה מהבדל הלכתי זה נוגעת לשאלה האם למעט ככל שניתן באיסורים "מאכילים אותו הקל הקל תחילה", או שאין לדקדק כלל וחומרת האיסור אינה רלוונטית.  בדעת הרמב"ם "כללו של דבר שבת לגבי חולה שיש בו סכנה הרי הוא כחול לכל הדברים שהוא צריך להן" (הל' שבת פ"ב ה"ב), נחלקו, יש שהבינו שכוונת הרמב"ם לומר ששבת הותרה אצל חולה, כלומר כיום חול (מגיד משנה הל' שבת פ"ב הי"א, יש המסבירים שכיוון שדעת המגיד משנה ששבת הותרה אצל חולה, על כן התיר לחלל שבת לכל צרכיו, תורת השבת סי' שכ"ח ס"ק ז'), ויש שהבינו ששבת דחויה אצל חולה (כסף משנה שם פ"ב ה"א). מחלוקת זו מוצאת ביטוי בהלכה הבאה "כשמחללים שבת על חולי שיש בו סכנה משתדלים שלא לעשות על ידי גויים וקטנים ונשים אלא על ידי גדולים וברי דעת" (שו"ע או"ח סי' שכ"ח סעי' י"ב), אם הותרה אין כל סיבה לעשות המלאכה על ידי גוי, להיפך יש המצווה הגדולה של הצלת נפשות מחייבת על ידי יהודי, וזוהי דעת השולחן ערוך, אך הרמ"א כתב "ויש אומרים שאם אפשר לעשות בלא דיחוי ובלא איחור על ידי שינוי עושה בשינוי ואם אפשר לעשות על ידי אינו יהודי בלא דיחוי כלל עושים, וכן נוהגים" (שם), ואם נאלצים לחלל שבת יש למעט ככל שניתן באיסורים. השלישי,  "צרכי חולה" אף לדברים שאינם נוגעים לרפואתו. נחלקו בדברי המגיד משנה "מחללין לכל צרכיו", האם ההיתר לחלל שבת לצורך חולה שיש בו סכנה הוא גם בדברים שאינם נוגעים כלל לצורך רפואתו, למשל הדלקת אור לקריאה? שיש מתירים (מחנה אפרים על הרמב"ם הל' שבת פ"ב הי"ד). ויש שלמדו שרק דברים שהם לצורך רפואת החולה ואינם כורח (ביאור הלכה שם בד"ה "כל שרגילים"). כתב הביאור הלכה "…ודע עוד דאפילו לפי דעת האוסרים הנ"ל היינו דוקא בדבר שברור לנו שלא יכבד חליו ע"י מניעת דבר זה אבל בדבר שיש חשש שע"י מניעת דבר זה יחלש ויכבד חליו מחללין עליו השבת…ולפי דברי המאירי…משמע שאם ע"י פעולת החילול הזה יתחזקו אבריו ג"כ אין למנוע דבר זה מאתו כיון שהוא חולה שיש בו סכנה" (שם), לסיום, אציין לפסיקה הרבנית "…דודאי מסתבר ששני חולים מסוכנים במחלה אחת אבל האחד אין לו יסורין, והאחד יש לו יסורין, שבדרך הטבע מי שאין לו יסורין יחיה יותר מעט דהיסורין גדולים נמי מקצרין החיים" (שו"ת אגרות משה, חו"מ ח"ב, סי' ע"ג).

 

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד