נשאלתי על ידי רופא האם יש להתאבל על פג שהונשם ונפטר לאחר שמלאו לו שלושים יום מעת לידתו.

כ״ג באלול ה׳תשע״ח (ספט 3, 2018) | שו"ת, אבלות

אקדים, בעברית המודרנית משמש המושג פג להגדרת יילוד שנולד טרם זמנו, לפני השבוע ה-37 של ההיריון. בהלכה מוגדר יילוד שנולד טרם זמנו ואינו בן קיימא בשם נפל "תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל ששהה שלושים יום באדם אינו נפל שנאמר: "ופדויו מבן חודש תפדה" (במדבר י"ח ט"ז, שבת קל"ה ע"ב) ובעיקר יילוד שנולד לשמונה חודשי הריון "… ובן שמנה אין מחללין עליו את השבת…בן שמונה הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו" (שבת קל"ה ע"א). לעניינינו, אין מתאבלים על תינוק זה ועל אף שחלפו למעלה מ-30 יום מלידתו כדין נפל, שאין מתאבלים עליו, ומן הטעמים הבאים: הראשון, פג מונשם יש להגדירו גם בזמנינו כ"בן שמונה" שאינו חי. המציאות הידועה והגלויה לעין כל, היא שפגים – "בני שמונה" (שמונה חודשים) עשויים לחיות ולהאריך ימים מציאות זו טופחת לכאורה על פני מקורות קדומים אשר שללו אפשרות כזו. בהסבר שיטת חז"ל בנידון – יש הסבורים, שנשתנו הטבעים "….וכמדומה דעכשיו נשתנה הטבע, וכפי בחינת הרופאים אפשר הוסיפו השתלמותם אחר ז' ונגמרו לח'…" (חזו"א יו"ד קנ"ה סעי' ד', ואהע"ז קט"ו סעי' ד'). הווה אומר: לא רק הטיפול השתפר, אלא היילודים עצמם "השתפרו". הוולד הקדום והוולד דהיום אינם זהים. יש הסבורים שגישת חז"ל התייחסה למצב ללא אמצעים מודרניים, ורק בגלל האינקובאטור ואמצעים אחרים השתפרו גם כיום סיכוייהם של בני שמונה (הרב זילברשטיין, בשבילי הרפואה ט' תשמ"ט מעמ' ע"ה ואילך). ויותר נראה שמה שכתבו חז"ל, שהוולד לשמונה חודשי הריון איננו בן-בן קיימא, הכוונה שברוב המקרים איננו חי, אבל גם לדעת חז"ל יש מיעוט שחי, שהרי אמרו שמי שידוע שנולד לשמונה חודשי הריון, אף על פי שגמרו סימניו, אין הוא נחשב כבר קיימא, עד שיהיה בן עשרים שנה (יבמות פ' ע"ב), משמע שהיו יילודים שהגיעו לגיל זה, אלא שהדבר לא היה שכיח (תו"ס שם ד"ה והא). ועל כן פג שלא כלו חודשיו, וגם שלא נגמרו שערו וציפורניו, כגון שנולד לששה חודשי הריון, והוא גם טריפה, אף שיש מיעוט שנשאר בחיים, גם בימינו חזר הדין לעיקרו, כדין הנולד לשמונה חודשי הריון בזמן התלמוד, וממילא אין מתאבלים עליו (שו"ת אמרי יושר ח"א סי' קע"ז סק"ב). השני, תינוק שאינו יכול לחיות ללא אמצעי החייאה שונים, שהייתו באינקובאטור תחשב להמשך ההיריון וכאילו לא נולד. האחרונים דנו במהות האינקובאטור מבחינת ההלכה – רבים סבורים שהאינקובאטור הוא רק אמצעי עזר כשלב חדש ונפרד, לאחר הלידה, שמועיל להוציאו מחזקת נפל לאחר שלושים יום "…ומה שעשו תחבולה ע"י חימום חשמל זה רק לחיזוק התינוק ודומה לתינוק שנחלה בתוך שלשים יום בחולי מסוכן ונתנו לו תרופות וסמים ולאחר שלשים יום מת דודאי אינו בכלל נפל" (שו"ת ציץ אליעזר חלק ט סימן כ"ח אות ח'), ויש הסבורים שיילוד שחי שלושים יום רק בעזרת האינקובאטור, אין זה מועיל להוציאו מדין נפל, ויש לראות באינקובאטור המשך ההריון, ותחליף לרחם האם "…אבל כהיום אם רואים מצוקה לאם או לולד שחותכים כרסה בחתך להוציא את הולד בכונה לפני זמנו ושמים אותו עפ"י רוב באינקובאטור ויש ידים מוכיחות ולמעלה מכל ספק שלעובר זה חסר עוד חודש ימים דהיינו חודש התשיעי כרוב הנולדים לתשיעי בזה פשיטא דנדון כבן ח' ואם מת גם לאחר ל' אעפ"י שגמרו שעריו וציפורניו אין מתאבלים עליו. (ומכ"ש כאשר נתווסף עוד מום גדול בלב שרגיל מאוד באלו הולדות כאשר בא בעובדא לפני). (שו"ת שבט הלוי חלק ז' סימן קפ"ח אות ב'). השלישי, בספקות בענייני אבלות הולכים אחרי המקל. אחת המצוות דרבנן, שרבו בה המנהגים, היא מצוות האבלות. כלל הוא במחלקות וספיקות באיסורים דרבנן, הלכה כדברי המיקל (רמב"ם הלכות ממרים פ"א ה"ה). כמעט כל הפוסקים סבורים כי כלל דיני האבלות, חוץ מן היום הראשון, הם מדרבנן בלבד, וכך גם ביחס לדיון הנוכחי "הלכה כדברי המקל באבל" (עירובין מ"ו ע"א), וממילא אין להתאבל על תינוק זה.

 

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד