נשאלתי על ידי רופא האם מותר על פי ההלכה לנתח חלקי גופות למטרה לימודית

כ״ג באלול ה׳תשע״ח (ספט 3, 2018) | שו"ת, אבלות

אקדים, ניתוח המת, היא פעולת ביתור המבוצעת בגופו של נפטר, כדי ללמוד ולחקור נתונים רפואיים שונים. רק במחצית הראשונה של המאה ה-י"ט למניינם, החלו פוסקי ההלכה להתייחס לראשונה לעצם השאלה של ניתוחי מתים, כדי ללמוד על מחלת של הנפטרים, ורק במאה ה-20 למיינם תפסה שאלת ניתוחי המתים מקום נרחב ביותר בדיון ההלכתי והציבורי במרכזים היהודיים השונים בעולם. לעניינינו, נראה להתיר אך רצוי להשתמש בנפטרים גויים שלגביהם חלק מן האיסורים אינם חלים הראשון,  איסור ניוול המת נדחה לצורך לימוד רפואה. אומנם לרוב הפוסקים ניוול המת אסור מן התורה (מובא בבית יוסף חיו"ד סי' שס"ה) כך עולה ממעשה ברבי עקיבא שאסר על יורשים לבדוק ילד קטן האם הביא סימני בגרות לפני שמכר בנכסיו של אביו ומת, כדי לדעת האם למעשה המכירה תוקף משפטי משום ניוול המת (בבא בתרא קנ"ד ע"א), אך אותה גמרא התירה ללקוחות לנוול את המת כדי להוציא מידי היורשים את מקחם, משמע שכשעושים לצורך אין כלל ניוול, ורק לקרובים אסרו לנוולו לצורך ממוני, "דבאמת ניוול המת לא שייך רק אם עושים בחינם שלא לצורך, ומכוון לנוולו" (שו"ת שואל ומשיב מהדורה קמא, סי' רל"א). שנית, ניתן לדחות את מצוות הקבורה ואיסור הלנת המת. קיימת מחלוקת ראשונים ואחרונים האם מצוות הקבורה ואיסור הלנת המת בשאר כל אדם שאינם הרוגי בית דין מן התורה (ר"ח סנהדרין מ"ו ע"ב) או מדרבנן (ר"ו סנהדרין שם, וראה בנידון גשר החיים, ח"ב פ"ב אות ב') וכשם שלאיסור הלנת המת, הותר לכבוד המת, הוא הדין לטעמים אחרים, שאין בכך הלנה של ניוול, וכך גם לגבי לימוד רפואה (משפטי עוזיאל יו"ד ח"א סי' כ"ח, ושו"ת ציץ אליעזר, ח"ד סי' י"ד, אך יש לציין כי הרב וולדינברג אסר להחזיק גופות מבני ישראל לזמן ממושך ולא להביאם לקבורה בכדי להתלמד מהם). שלישית, ניתוח לצורך לימוד המחלה והבנתה הם בכלל פיקוח נפש. אומנם היתר הנתיחה משום "פקוח נפש" מצריך לדעת הפוסקים שיהיה החולה שאין רפואתו ידועה לפנינו, כדי שנדע מן הנתיחה כיצד לרפאות, שאם לא כן אין הדבר נחשב ל'פיקוח נפש' (נו"ב מהדו"ת יו"ד סי' ר"י, ובניין ציון סי' ק"ע) אך יש שהקל שאין צריך שיהיה לפנינו ממש ובכל מקום שהמחלה מצויה הרי זה כאילו נמצא בפנינו, "…ואין החילוק בין איתא קמן לליתא קמן, אלא אם מצוי הדבר…" (חזו"א יו"ד ר"ח ז"). והוא הדין ביחס לניתוח לצורך לימוד המחלה והבנתה שאפשר להחשיבו לפיקוח נפש ואף שאין החולה לפנינו (משפטי עוזיאל שם, וציץ אליעזר שם, וצירפו דעת המחנה חיים יו"ד ח"ב, סי' ס' שניתוח לצורך לימוד המחלה והבנתה הוא בכלל פיקוח נפש). רביעית, איסור הנאה מן המת הנלמד מגזירה שווה "…אתיא שם שם, מעגלה ערופה…מה להלן אסור בהנאה אף כאן נמי אסור בהנאה"(ע"ז ט' ע"ב) שלדעת רוב הפוסקים הוא איסור תורה, האוסר נטילת אבר או שימוש בנפטר לא שייך בנתיחת מתים שאין מעשה הנתיחה אלא לראיה בעלמא "דכיוון שאין בלימוד אנטומיה רק ראיה בעלמא, ואין ראיה זו נמכרת בשכר, אינה קרויה הנאה" (חזו"א הלכ' אבלות סי' ר"ח, אות ז'). חמישית, קיום מערכת רפואה במדינה מודרנית מתיר נתיחת מתים. ביחס לפסקי הקדמונים בשאלת נתיחת מתים כתב הרב גורן את הדברים הבאים: "…ונראה לומר שאין כוחו של כלל זה יפה אלא במקרים ובשאלות של הנודע ביהודה והחתם סופר, שם לא עמדה הבעיה של בריאות העם באופן כללי…אבל בנידון דידן, כאשר המדינה והעם אחראים למערך הרצוף של הרופאים בישראל, ולבריאות העם המתגורר במדינה, ואנו יודעים שבעוד מספר שנים נצטרך מספר כזה וכזה של רופאים בעלי רמה גבוהה, כדי שנוכל להבטיח את בריאות העם…וברור לנו שבלי ניתוח מתים בבתי ספר לרפואה לא נוכל להוציא מהם רופאים ראויים לשמם, זה נקרא שהחולה לפנינו, מאחר שהמדינה היהודית אחראית לבריאות האוכלוסייה וחייבת לתכנן את השירותים שלה לטווח ארוך" (תורת הרפואה עמ' 225-241).

תכנים נוספים באותו נושא:

האם אמירת וידוי עם החולה מותרת בשבת?

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה. בנוסף לווידוי האישי, נקבע בתפילה נוסח וידוי. נוסף על התפילה, נהוג כי אדם הנוטה למות אומר וידוי לפני מותו מצוות וידוי הינה מצווה חשובה, יסודה...

קראו עוד

האם מי שאינו טועם טעם במאכל חייב לברך עליו?

אקדים, טעם הוא אחד מחמשת החושים המסורתיים. טעמו של חומר מורגש בעת מגעו עם פקעיות הטעם הפזורות על הלשון, החך, הרך, ומכסה הגרון. חוש הטעם תורם חלקית בלבד שכן הן מושפעות גם מחושים אחרים, כגון הריח, הראייה וכן המרקם, מ"קור" או מ"חום". חלק מהחולים במחלת הקורונה דיווחו כי...

קראו עוד

?האם מותר לנער כהן לעבוד בחופשת הקיץ במרכז הרפואי

אקדים, כוהנים מוזהרים שלא להיטמא למתים "הנוגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים...כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים..."(במדבר י"ט י"א,י"ד), טומאה זו כוללת מגע ומשא "המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת שבעה..."(רמב"ם טומאת מת פ"א ה"א), אף לאבריו של המת "הכהן מוזהר...

קראו עוד

האם מותרת הפעלת מכונות משקאות במרכז הרפואי בשבת, ומה ביחס לרווחים?

אקדים, הצבת מכונות אוטומטיות לממכר מוצרים בשטח הציבורי או בשטחים שמחוץ למבנה, חייבים בהיתר עפ"י חוק העזר העירוני למודיעין מכבים רעות (שמירת איכות הסביבה, מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון), (תיקון), (התשע"ד -2013), הן נמצאות בבתי חולים, בבתי ספר ובמוסדות שונים....

קראו עוד

האם האולם בו מצויה בריכת טיפולים הידרותרפיה, חייבת במזוזה?

אקדים, הידרותרפיה או הידרותרפיה  - מקור המילה בשפה היוונית, הידרו = מים, תרפיה = טיפול, היא שיטת טיפול בפיזיותרפיה הנעזרת במים. השיטה המיושמת בבריכת שחייה טיפולית או שיקומית בעלת תכנוניות מסוימות (כמו גובה אחיד, מערכת חימום, מידות ייעודיות) השיטה מנצלת את התכונות...

קראו עוד

מי שמחובר להולטר לחץ דם לזרועו למשך 24 שעות כיצד יניח תפילין?

אקדים. בדיקת הולטר לחץ דם היא אמצעי לאבחון לחץ דם גבוה המאפשר מדידה רציפה של לחץ הדם במשך יממה שלימה. בדיקת ההולטר מאפשרת גם לבחון את טיב הטיפול התרופתי שמקבל הסובל מלחץ דם גבוה. בין היתר ניתן לברר באמצעות הבדיקה האם לחץ הדם מאוזן בעזרת הטיפול ואם ישנן נפילות בלחץ...

קראו עוד