סוכה – סגר נושם

י״ג בתשרי ה׳תשפ״א (אוק 1, 2020) | סוכות, עלון בית החולים, חגים

הסוכה – מרחב פתוח או חלל סגור

המדינות בחנו ואימצו שיטות שונות של שגרת חיים עבור האזרחים במטרה למנוע התפרצות נוספת של הנגיף במדינתם. מדינות מסוימות, בצעו סגר לפי גילאים או מגדר ואחרות ביצעו סגר מלא. רוב המדינות גם ביצעו ריחוק חברתי צמצום התכנסויות גדולות, צמצום מגע פיזי ושמירה על מרחק. אזרחים רבים נתבקשו שלא לבקר את הוריהם המבוגרים.

חג הסוכות, בשמו הנרדף "חג האסיף" הינו אחד משלושת הרגלים המוזכרים במקרא ומשקף את נקודת המבט היהודית הראויה על מהות החיים. המילה סוכה נגזרת מן השורש סכ"ך ומשמעותה מבנה הסוכך על האנשים שבתוכו, מכאן נובע גם שמו של הסכך. מיוחדת מצות סוכה, שטעמה נאמר בפירוש בפסוק "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כ"ג מ"ג). בתלמוד נחלקו התנאים בביאור הפסוק, רבי אליעזר פירש שאותם "סוכות" היינו ענני הכבוד, הגנה, ואילו רבי עקיבא פירש שהכוונה לסוכות ממש, שכאשר עם ישראל נדדו במדבר ארבעים שנה היו מתגוררים בסוכות (סוכה י"א ע"ב). הנצי"ב כתב לבאר, שבאמת "אלו ואלו דברי אלוקים חיים" שכאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגנים עליהם (במדבר י' ל"ד). כלל חשוב ומרכזי בסוכה שהיא אמורה להיות דירת עראי, במשנה נאמר, "כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי" (סוכה פ"ב מ"ט). הוראת המשנה נוגעת לשאלה כיצד יש להתנהל בתוך הסוכה. אולם באשר למבנה הסוכה לא נזכר בדברי התנאים האם בה קיים ממד של קבע. רבא נימק טעמם של חכמים, הסוברים שגובהה המקסימאלי של הסוכה הוא כ' אמה, כ-10 מטר, כך,  "סוכה דירת עראי בעינן" (שם, ב', ע"א). הסוכה משקפת את ממד הארעיות ע"י הכרת הנצחי והחולף. קרי, מעצם היציאה מהבית המרווח, החם והמפנק אל הסוכה העשויה סדינים ועלי סכך, האדם למד על הקבוע והעראי בחייו. מה נכלל במצוות הסוכה, בתלמוד מובאת ברייתא "…אוכל ושותה ומטייל בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כ" ע"ב). כלומר, במשך ימי החג אמור האדם להפוך את הסוכה לביתו, ולעשות בה את כל אשר הוא עושה בביתו. יש מן הראשונים שהבינו שיש לברך על כל כניסה לסוכה, שכן דבר זה הוא חלק מהמצווה. כך למשל כותב הרי"ף (כ"ב ע"א). ואולם, המנהג הרווח הוא לברך על אכילה בלבד, וכך נפסק בשולחן ערוך (או"ח סי' תרל"ט).                                                          סגר מלא הוא כלי מוכח – כאשר נמשך מספיק זמן ומתקיימים התנאים למימושו, במרבית המקרים בעולם, התחלואה ירדה לרמה הרצויה לאחר מספר שבועות. סגר מקומי מאפשר השתלטות מהירה וטיפול כירורגי בהתפרצות. צעד זה חייב להיות מלווה בתכנון נרחב ונושם למול ההתפרצות, משך הסגר ייקבע ביחס לממדי ההתפרצות ומהירות המענה המדינתי.

ההלכה קובעת כי מותר לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכה ואסור לישון שנת עראי מחוץ לסוכה, לאור זאת שאל ר' יצחק את רבינו תם (שניים מבעלי התוספות) מדוע אין מברכים על שינה בסוכה?, שנראה שחמור עניינה יותר מאכילה, שהשינה נאסרה אפילו באופן עראי?! תשובת ר"י מרתקת "… היינו משום דשמא לא יוכל לישן" (רא"ש ברכות פ"א סי' י"ג). כלומר, מעיקר הדין היה מקום לברך על שינה, אלא שיש כאן חשש ברכה לבטלה, שמא לא יצליח להירדם. רבנו תם סבר, כפי הנראה, שאין מקום לחוש לכך, משום שהברכה היא על עצם השכיבה לישון, ואם לא נרדם – אין בכך כלום. בהלכה נאמרו דינים שונים לגבי תהליך בניית הסוכה, גודלה המינימלי של הסוכה הוא ריבוע של שבעה טפחים כ-70 ס"מ, וגובהה עשרה טפחים כ-1 מטר, הסבר טבעי לגודל זה הוא שזו צורת הישיבה הטבעית המינימלית, עם שולחן קטן. גובהה המקסימלי עשרים אמה כ-10 מטר. לאורכה ולרוחבה המקסימליים אין הגבלה. סוכה עשויה להיות כשרה גם במצבים הרחוקים ממבנה משמעותי, למשל מצב של שתי דפנות שלמות מחוברות בניצב ודופן שלישית סמלית. דפנות הסוכה יכולות להיות עשויות מכל חומר. הגבלה נוספת היא שעל הדפנות להיות חזקות מספיק כדי "שלא תהא הרוח מצויה מנידה אותם תמיד". ניתן לבנות את הסוכה על גבי עגלה, ספינה או מכונית. סכך הסוכה חייב להיות מדבר שגידולו מן הקרקע, תלוש ושאינו מקבל טומאה באופן כללי, כלי עץ אינם מקבלים טומאה כל עוד אין להם "בית קיבול", או שהם מיוחדים לישיבה או שכיבה. כמו כן אסור להשתמש בסכך שמשיר את עליו לתוך הסוכה, או שריחו רע. כמות הסכך הנדרשת היא מעל מחצית שטח התקרה, כדי שתהיה "צלתה מרובה מחמתה". אין גבול עליון לכמות הסכך המותרת, וכלשון המשנה, "אף על פי שאין הכוכבים הנראים מתוכה – כשרה". עם זאת, רבינו תם הבין, שסכך עבה כל כך שהגשם אינו יכול לחדור דרכו – פסול. הבנה זו לא הייתה מוסכמת על כל הראשונים, ומנהגים שונים הונהגו ביחס לכמות הסכך. לפי ההלכה המקובלת את הסכך יש להניח רק לאחר שיש דפנות לפי הכלל "תעשה ולא מן העשוי".

אחרי הסגר, היו מדינות שעיצבו את המרחב הציבורי כך שהצפיפות תקטן, אחרות הקצו שעה למבוגרים בחוץ ללא איום ההדבקה מהצעירים. דרום קוריאה ומדינות מסוימות נמנעו מסגר ארצי ושמרו על שגרה יחסית בעזרת שמירה על ריחוק חברתי וביצוע צעדים מהירים ונרחבים לקיום בדיקות ולבידוד הנדבקים.                                                               הסוכה וארבעת המינים מהווים, אפוא, מודל ליחסים סימביוטיים בין הפנים לבין החוץ, ומהווים משל לאינטראקציה שלנו עם הסביבה ושל הסביבה אתנו. נגיף הקורונה מעמיד את כולנו אל מול מעגלי השייכות החברתיים, ומול האתגרים המוצבים בפנינו בהקשר הזה, שאלת פנים וחוץ, קביעות וארעיות מתעצמת בשנה זו. חג הסוכות הוא חג אוניברסלי, למדנו בנביא, שלעתיד לבוא חג הסוכות יהיה אבן בוחן אף לאומות העולם, על אומות העולם להתחבר אלינו דרך חג הסוכות. מיוחד הוא חג הסוכות, שגם לשבעים אומות העולם יש בו חלק, התורה מצווה להקריב במקדש 70 פרים במשך שבעת ימי חג הסוכות (במדבר כ"ט, י"ב ואילך). חז"ל ביקשו לתת טעם למצווה זו וקבעו כי שבעים הפרים הם כנגד שבעים אומות העולם (סוכה נ"ה, ע"ב). טעם זה חייב הסבר לשאלה מהותית, מדוע היהודים צריכים להקריב למען אומות העולם?, על זה משיב המדרש שהקרבת הקרבנות נעשית במקום אומות העולם, לטובתן ולכפרתן, וכדי שירדו גשמים לכל באי עולם (שיר השירים רבה, פ' ד'). המטרה של עם ישראל, היא לא רק לדאוג לאושרנו הלאומי הפרטי, אלא להשפיע אמונה ורוחניות אמתית על כל העולם כולו. הרב קוק ביאר מדוע דווקא בסוכות ישנם ביטויים מיוחדים של אחדות והכלת השונות, בתוך ישראל ובין ישראל לאומות העולם, חז"ל דרשו את הפסוק "כל האזרח בישראל ישבו בסכת" – מלמד שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת" (סוכה כ"ז ע"ב). הסוכה, בה ראויים לשבת כל עם ישראל, פתוחה לכל, מכל רקע שהוא וממוקמת בחלל הפתוח, זוהי הסיבה לכך שלא נקבעו גבולות למידת ארכה ורוחבה של הסוכה. מסתבר שגם לאומות העולם מקום בסוכה זו, סוכת השלום. הרב קוק מחלק בין שני סוגי מבטים אודות המציאות – מבט שכלי, מופשט ואובייקטיבי, ומבט רגשי, מצומצם וסובייקטיבי. מבאר הרב שבמידה שמבטו של האדם שכלי רוחני ומופשט, בה במידה הינו אובייקטיבי, הרמוני ומאחד. מאידך גיסא, במידה שהאדם נוטה אחר הדמיון והגסות החומרית, בה במידה מבטו סובייקטיבי ומצמצם, וממילא נוטה להבדלה ופירוד (מאמרי הראי"ה, "הסוכה האחת"). דברי הרב הפכו למציאות, הנגיף הפיל את כל המחיצות שנבנו מעודף חומריות ונטייה אחר הדמיונות, מסתבר שהוא איננו מבחין בין עדות, קבוצות אתניות עמים ותרבויות. ראויים כל ישראל ליישב בסוכה אחת, "ופרוס עלינו סוכת שלומך, סוכת רחמים וחיים ושלום".

הצפיפות האורבנית היא אחת ממקַדמות ההדבקה של נגיף קורונה. בימים המאתגרים שכולנו חווים, מקומות המפלט, מלבד הבית הפרטי, הם המרחבים הפתוחים שמאפשרים לנשום אוויר צח ולהתאוורר מעט. באזורים צפופי אוכלוסייה הרבה יותר קשה הריחוק. מעמדה של הסוכה עדיין לא הוכרע.                                                                                                                   מצטער פטור מן הסוכה היא הלכה בהלכות מצוות ישיבת הסוכה לפיה אדם שהישיבה בסוכה מֵסֶבה לו צער, פטור מהשהות בה. דין מצטער בסוכה הוא דין מיוחד שלא פגשנוהו במצוות אחרות. בשבת או באיסורים מצאנו דין פיקוח נפש המתיר איסורים מסוימים, וחולי שיש בו ואין בו סכנה. אבל צער כפטור ממצווה לא מצאנו. מתבאר כי מידת הצער הפוטרת אינה גדולה ואפילו במיחוש כלשהו אדם נפטר מן הסוכה, בתלמוד מובא היתר "…למגנא בכילתא בסוכה (לשבת בכילה החוצצת בינו לבין  הסכך) משום בקי (זבובים) (סוכה כ"ה ע"ב). דוגמא נוספת, "למגנא בר ממטללתא משום סרחא דגרגישתא (לצאת מהסוכה בגלל ריח רע הקשה למקצת האנשים) (שם). מידת הצער אינה צריכה להיות שווה בכל אדם, דבר זה נלמד מהמשנה בה הובאה דוגמא לצער הפוטר מן הסוכה, "ירדו גשמים, מאימתי מותר לפנות – משתסרח המקפה" (סוכה פ"ב מ"ט). בתלמוד על משנה זו בארו שהכוונה לתבשיל של גריסים (שם, כ"ט ע"), ופירש רש"י שזהו תבשיל שממהר להתקלקל ברדת מעט גשמים עליו. בהקשר לדין זה מובא בתלמוד מעשה בחכם בשם רב יוסף שישב בסוכה והרוח השירה עלים מן הסכך לתוך המאכל, ביקש רב יוסף שיכניסו את המאכל לתוך הבית, הקשה לו תלמידו, אביי, והלוא במשנה נאמר, "משתסרח המקפה", השיב רב יוסף, אנין דעת אני, רגיש (שם, כ"ט ע"א).  ממעשה זה משמע שכל צער, אף פרטי כזה שמפריע רק לאדם זה לשבת בסוכה פוטרו ממצוות סוכה. להלכה נפסק שצער הפוטר מן הסוכה הוא כזה שאם היה האדם סובל ממנו כאשר הוא בתוך ביתו, היה מעדיף לעבור לבית אחר (או"ח תרל"ט סעי' ה'). והכוונה לבית שבו התנאים פחות נוחים מביתו שלו (אשל אברהם, בוטשאשט, אוח", תר"מ). עוד כלל יסודי מביא הרמ"א להלכה בשם המרדכי, שרק צער שנובע מחמת הסוכה, וכשאדם יהיה בביתו ינצל ממנו, פוטר, מהסוכה (שם, סעי' ד'). למשל אדם שחם לו בסוכה ובבית יהיה לו נעים. אך אם הצער יימשך בבית, גם אם הוא סובל בסוכה – אינו נפטר מישיבתה. אדם שבנה סוכה במקום או באופן שידע מראש שיבוא לידי צער בסוכה, אינו יכול לטעון שהוא מצטער בישיבתה ולהיפטר מחובת הישיבה בה. לכן אדם שבנה סוכתו במקום שיש בו ריח רע, או באופן שהרוח נכנסת אליה ומקררת אותו – חייב בסוכה על אף שמצטער מהריח או מהקור (שם, שם). המצטער משינה בסוכה ואינו מצטער מאכילה בה, פטור משינה בסוכה וחייב לאכול בה (שם, מ"ב ס"ק ט"ז).

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד