פרשת אמור – יום העצמאות – בטרם תחיל ילדה

ג׳ באייר ה׳תשפ״ב (מאי 4, 2022) | יום העצמאות, עלון בית החולים, חומש ויקרא, אמור

ככל שמתקרב מועד הלידה האישה תחוש בצירים וכאבים. הכאבים הללו אינם כאבים קבועים ומגיעים בזמנים שאינם סדירים ושווים בחוזקם, ולכן הם קרויים צירים מדומים. הלידה מתחילה, על פי רוב, עם תחילת ההתכווצויות של הרחם. התכווצויות אלו אינן רצוניות, כלומר אין לאישה שליטה עליהן.

חבלי משיח ביהדות הם הייסורים שיקדמו לזמנו של המשיח, כמו "חבלי לידה". בזמן הגלות נמשלים ישראל לעובר ברחם אימו, ושלב המעבר הוא השלב של "צירי הלידה" וחבלי המשיח. המקור למושג זה נמצא בספר ישעיהו "כמו הרה תקריב ללדת, תחיל תזעק בחבליה, כן היינו מפניך ד'" (ישעיה כ"ו, י"ז). ובמקום אחר "מי שמע כזאת, מי ראה כאלה, היוחל ארץ ביום אחד, אם יולד גוי פעם אחת, כי חלה גם ילדה ציון את בניה" (שם, ס"ו, ח'). החשש מפני הקושי המלווה את התהליך מביא כמה מחשובי חכמי התלמוד לבקש שלא לחיות בזמן בו יהיו אותם "חבלי משיח", בלשון התלמוד על אחד החכמים שאמר "ייתי ולא אחמיניה" (יבוא ולא אפגשנו) (סנהדרין צ"ח, ב'). בקשה זו נראית תמוהה מדוע אם כן יש מן האמוראים שאינם רוצים להיות בימות המשיח? רב יוסף בשונה מעולא אמר בהקשר לביאת המשיח, "ייתי" – יבוא, "ואזכה דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה" – ואזכה לשבת בצל הגללים של חמורו", מדוע בחר רב יוסף לציין את מקום ישיבתו בגאולה דווקא בצל הגללים של החמור? הדבר נובע בין היתר מידיעה כי תהליך הלידה הלאומית יחייב התעסקות חומרית רבה, עיסוק חומרי מוגבר גורר שקיעה רוחנית, ואף הסתאבות. בעת השיבה להקמת ממלכה ולאומיות מחודשת, עיסוק שהוא הכרחי לתהליך הגאולה. בספרות הפנימית ביארו כי הרכיבה אינה על החמור, בהמת המשא, אלא היא מסמלת את החירות הרוחנית שהיא מעל החומר (תיקוני זוהר, ס'), המאבקים המלווים תהליך זה הם כאב גדול ממשכמעשה הלידה, על כאב זה כתב הרב קוק כי סופם של חבלי משיח אלו לבשם את העולם כולו על ידי מכאוביהם (אורות התחייה, פסקה מ"ד ול"ב).

תפקידם של הצירים הוא להרחיב את פתח צוואר הרחם במטרה להוריד את התינוק כלפי מטה והחוצה. ההתכווצויות באות בצורת גלים ובהפסקות שאינן קבועות בתחילה, אך בהמשך הן הופכות להיות קבועות ומסודרות. צירים אשר מגיעים כל 5-3 דקות ואורך ציר הינו בין 60 -90 שניות, אלו הם צירי לידה שנועדו לפתוח את צוואר הרחם ומביאים בסופו של דבר ללידה.

תפיסת חז"ל רואה את הגאולה כתהליך, חולפת-עוברת עד שמתייצבת "כגואל הראשון כך גואל האחרון. הגואל הראשון – זה משה – נגלה להם וחזר ונכסה מהם… אף גואל האחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם" (במדבר רבה, י"א ב'). דומה דור אחרון לדור ראשון, בספקנות, בתהייה ובהרהור. בעל ה"אור החיים" ביאר מדוע הושמט "והבאתי" מלשונות הגאולה ומדוע עליו לא נקבע "כוס" בליל-הסדר? אין זה – מבאר רבי חיים בן עטר – אלא משום שהפרש משמעותי ביניהם, בעוד שהארבע מתייחסות לעבר, לעצם היציאה ממצרים אשר נחזית מיידית לעיניהם, הרי לשון "והבאתי" לא רק שמתייחסת לעתיד, היא מתייחסת לעתיד מותנה, כמה תהיות, ערעורים ובלבולים עד שנשתה מהכוס החמישית. הרב אורי שרקי מבאר מדוע רב יוסף רואה ערך דווקא בישיבה במקום הזה, בצל של הגללים של חמורו של המשיח. כדי שהגאולה תתקדם מוכרחים להשתמש בכלים, והכלים האלה ידועים לנו ככלים של עשייה חומרית מרובה. אי אפשר להקים מדינה בלי לייבש ביצות, אי אפשר לייבש ביצות בלי להשקיע כסף, אי אפשר להשקיע כסף בלי ריבוי השאיפות החומריות באומה. אלו הם הגללים בעלי הריח הרע הבאים מן החמור. יתכן שהרע הנלווה להתעסקות הרבה בענייני החומר בימות המשיח הוא זה שהפריע לעולא, שכלפי דבריו מופנים דברי רב יוסף. רב יוסף דיבר על הצל של הגללים. כאשר חמור מטיל גללים אין הוא יוצר צל שאדם יכול לשבת בתוכו, הדבר איננו אפשרי כשהחמור הולך. כשהגאולה מתקדמת וצועדת, הנטייה החומרית לא מהווה בעיה. אבל כשהגאולה דורכת במקום אז מתרבים הגללים. יש תופעות של ריבוי רע, והרע הזה מטיל צל על זוהר הגאולה. אם כן, עולא חושש שריבוי הרע בזמן הגאולה כשהמהלך דורך במקום, יגרום לאנשים להתייאש מלראות את האור הגאולה.                                                     

סימן נוסף המעיד על התחלת תהליך הלידה הוא נוכחות של ריר דמי. ריר דמי זה הינו פקק רירי האוטם את פי הרחם במטרה לשמור שלא יחדרו זיהומים אל העובר. יציאת הריר יכולה לבשר כי האישה צפויה ללדת תוך יום או ימים בודדים. ירידת מים –שלב נוסף ומשמעותי בהתקדמות הלידה.                                                                                                                 

בתלמוד הירושלמי מסופר שרבי חייא התהלך בבקעת ארבל יחד עם רבי שמעון בן חלפתא. בקעת ארבל היא הבקעה היורדת לטבריה, אותם חכמים הלכו בבקעה באמצע הלילה, ואת הנושא עליו הם דיברו אנו למדים מהמשך הדברים, "עד שראו איילת השחר שבקע אורה" ראו את האור הראשון שיוצא מתוך החושך, "אמר לו רבי חייא הגדול לרבי שמעון בן חלפתא, ברבי, כך היא גאולתן של ישראל" (ברכות פ"א ה"א). כלומר, הם עסקו בשאלה איך תיראה הגאולה, וכאשר הופיעה איילת השחר הסביר רבי חייא לרבי שמעון בן חלפתא, כך היא הגאולה. השחר, במהלך הלילה, הוא אותו שלב שבו אור הכוכבים מועם מכיוון שהשמש עומדת לעלות. מבחינה פסיכולוגית נדמה לצופה שהחושך רק הולך ומעמיק. מי שאין לו ידיעה שעוד מעט האור עולה – מתייאש, ואילו מי שיש לו ידיעה שעוד מעט יבוא האור – שמח כשהוא רואה שהכוכבים נכבים, כי אצלו זהו סימן לכך שהגאולה מופיעה. כלומר, כשרואים את תגבורת החושך – זה הזמן של הציפייה לאור. מי שאיננו מסוגל לראות את זה, כיצד בתוך החושך גנוז האור של הגאולה – קשה לו לחיות את תקופת המשיח. כך כתב הרב קוק "מקובלים אנו שמרידה רוחנית תהיה בארץ-ישראל ובישראל, בפרק שהתחלת תחיית האומה תתעורר לבא… הצורך למרידה זו, היא הנטייה לצד החומריות, שמוכרחת להיוולד בכללות האומה בצורה תקיפה אחר אשר עברו פרקי שנים רבות, שנאפסו לגמרי מכלל האומה הצורך והאפשרות להתעסקות חמרית, וזאת הנטייה כשתיולד תדרך בזעם ותחולל סופות, והם הם חבלי משיח אשר יבסמו את העולם כולו על ידי מכאוביהם." (אורות, אורות התחיה פסקה מ"ד וכן פסקה ל"ב).

פקיעת מי השפיר אינה מפסיקה מרגע שהחלה, עד צאת הילוד. למרות החשש מ"ייבוש התינוק" ברחם, מי השפיר מתחדשים כל העת, והתינוק לא שרוי בסכנה כתוצאה מירידת המים. צירים אשר מגיעים כל 5-3 דקות ואורך ציר הינו בין 60 -90 שניות ואלו הם צירי לידה שנועדו לפתוח את צוואר הרחם ומביאים בסופו של דבר ללידה.

את חבלי וייסורי הלידה ניתן לצמצם, ויש לראות בכל אמצעי הממעט את הייסורים משום ברכה ותיקון העולם מירידתו, "בעצב תלדי בנים", איננו "גורל" או גזירת שמיים, זהו עונש, אך אפשר ורצוי להגיע למצב של "בטרם תחיל ילדה" (ישעיה ס"ו, ז'). הכאב נוצר בעקבות גירויים הנשלחים מהגוף אל המוח דרך חוט השדרה, ומפורשים על ידו כמצב סכנה לגוף. ניתן בדרכים שונות למנוע אותו, אם על ידי עבודה מחשבתית, שינוי מיקוד קשב של היולדת, נשימות והרפיה, עבודה דרך ערוצי הדמיון, המגע או התחושה. זריקת האפידורל גם היא פועלת באופן דומה, היא חוסמת את מעבר אותות הכאב בעמוד השדרה אל המוח, וכך לא מורגשת תחושת הכאב. קבלת הזריקה מותרת גם בשבת. במשנה נאמר, "מסעדין ומיילדין את האשה בשבת, ומחללין עליה את השבת" (שבת קכ"ח ע"ב). ובגמרא הובאו דברי הברייתא, "תנו רבנן, אם היתה צריכה לנר, חברתה מדליקה לה את הנר", כלומר, אם היולדת מבקשת שידליקו נר, יש להדליק עבורה נר בשבת, משום שהיא בסכנה, ויש לחלל שבת עבורה. ושאלו בגמרא, "פשיטא", כלומר, מה החידוש בדברים הללו, הרי פשוט הדבר שיש לחלל שבת עבור היולדת? והשיבו בגמרא, שמדובר ביולדת שהיא "סומא", כלומר עיוורת, ואינה רואה כלל בעיניה. ולכן אין לה תועלת במה שידליקו נר. אולם בכל זאת היא מבקשת שידליקו נר, כדי שאם יארע איזה דבר, חברתה תוכל לראות ולעזור לה. ולכן, יש להדליק את הנר, "כדי לישב את דעתה" של היולדת, שתהיה רגועה בשעה שהיא שרוייה בסכנה. מכאן למד בעל החזון איש, שיש לזרז את מי שמלווה את היולדת שיסע עמה בשבת. כי בוודאי אין דעתה של היולדת מיושבת, והיא עלולה לבוא לידי סכנה מחמת לחצה כשהיא לבדה. ולכן יש ליסוע עמה לבית החולים, ולא לשלחה לבדה (אגרות ח"א סי' קמ"א). מטעם זה מותר גם כן להזריק ליולדת זריקת "אפידורל" בלידתה, כדי ליישב את דעתה (חזון עובדיה ח"ג עמוד שכ"ב). ואפילו אם האישה שותקת, יש להתלוות אליה לבית החולים. ורק אם היולדת אומרת בפירוש שאין כל צורך ללוותה, וניכרים הדברים שהיא רגועה ואין לה צורך במלווה, אז שומעים לה, ואין לחלל את השבת כדי ללוות (ש"ת 'יביע אומר', ח"ט עמ' קס"ו).

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד