פרשת בא – אמבידקסטרי

י״ב בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 21, 2018) | חומש שמות, בא, עלון בית החולים

אמבידקסטרי, הוא אדם השולט בשתי ידיו במידה שווה, בלי צד דומיננטי שימוש בשתי הידיים בו זמנית באופן שווה במצב זה לאדם אין העדפת צד, כלומר אינו "ימני" או "שמאלי" ומסוגל לבצע את אותן הפעולות באיכות זהה ביד ימין ושמאל. מקור המילה בשפה הלטינית כאשר "אמבי" פירושה "שניהם" ו"דקסטר" פירושה "ימני" או מועדף. כיצד התייחסה ההלכה היהודית לתופעה זו?

בפרשתנו מוזכר המושג "יד חזקה" החוזר ונשנה בתורה בהקשר של מכות מצרים, ומהווה יסוד חשוב במצוות רבות האגודות רעיונית עם היציאה מהשעבוד הארצי והכניסה לעול מלכות שמים, לדוגמא, מצוות התפילין "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך… כי ביד חזקה הוצאך ד' ממצרים" (שמות י"ג ט'). נשאלת השאלה מדוע אנחנו מציינים את העובדה שד' הוציא אותנו ביד חזקה ובזרוע נטויה, האם זה חשוב שזה היה ביד חזקה ובזרוע נטויה? הרי העיקר שד' הוציא אותנו מעבדות לחרות? הרי גם אילו ד' היה מוציא אותנו ממצרים בדרכי שלום מבלי שהכה את מצרים היה עלינו להודות לו? כידוע, לאחר שפרעה מכביד את לבו בחמש המכות הראשונות, או אז, ד' מכביד את לבו בחמש המכות האחרונות, "ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו" (שמות י א'), וזהו כנראה משמעה של "היד החזקה'" שמזכירים בקשר ליציאת מצרים, "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה" (שמות ג' י"ט), ובהמשך נאמר למשה "וַיֹּאמֶר ד' אֶל מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ" (שם, ו', א'). לפי רש"י: "על כרחם של ישראל יגרשם, ולא יספיקו לעשות להם צידה. וכן הוא אומר "ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם וגו'" (שם, י"ב ל"ג). כמו כן, היא מובאת בפסוק האחרון של חמשת חומשי תורה: "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" (דברים ל"ד י"ב). רבי עובדיה ספורנו מסביר כפשוטו: "וּלְכָל הַיָּד. שֶׁפָּעַל ד' עַל יָדו בְּבִלְתִּי נִפְסָדִים לְשַׁנּות טִבְעָם, כְּעִנְיַן בְּקִיעַת הַיָּם, וּפְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ, וְהורָדַת הַמָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְזוּלָתָם." (שם, שם).

בצד המועדף, יבצע הילד כמו המבוגר את מרבית הפעולות הדורשות דיוק ותיאום עין-יד כגון כתיבה, גזירה במספריים וחיתוך. רווחת אמונה שעקב השימוש בשני צידי המוח בו זמנית אמבידקסטרים הם אנשים חכמים ומוכשרים יותר וכן יש להם בעיות בחשיבה לוגית ומתמטית עקב שימוש בשני מרכזי חשיבה בו זמנית. אמונות אלו לא הוכחו ומחקרים לא מצאו ביסוס מדעי להנחות אלו.

המהר"ל מפראג בבארו עניין הזרוע והיד כותב: " וכמו שהראש הוא בתכלית הגובה, כך הזרוע היא בתכלית פישוט האדם, וכדכתיב ובזרוע נטויה, שאין מתפשט יותר מן הזרוע, ואילו קנה היד בכל תשמישי האדם מקרב קנה היד אליו, אבל הזרוע היא נטויה לעולם…" (באר הגולה ד, ד"ה בפרק קמא דברכות), כלומר, שדווקא עיקר התודה שעלינו להודות לד' היא על זה שהקב"ה הוציא אותנו ממצרים דווקא ביד חזקה ובזרוע נטויה. חסד עשה אתנו ריבונו של עולם שהוציא אותנו בדרך זו, כי ע"י כך נודע בעולם כולו שד' אלוקי עולם בחר בנו לעמו וכי אין בכוונתו להשיב ידו אחור ולשנות בחירה זו. מעין רעיון שכזה מובא בפירושו של בעל השפת אמת על פסוק זה "ביד חזקה ובזרוע נטויה, וכפי שאנו אומרים בהגדה של פסח אלו לא הוציא וכו', פירוש זרוע נטויה הוא הפחד והמורא להבא שייראו כל הרשעים מלהרע לנו, שהוציאנו ממצרים בכח זה שיהיה יציאת מצרים נוהג תמיד, לכן מזכירין יציאת מצרים בכל יום, וז"ש ואלו לא הוציא הרי אנו וכו', כי גם עתה בכל יום נמצא גאולה זו ממש… (פסח תרל"ה). ובמקום אחר ביאר שעל כן תוקן לומר בתפילה כחלק מההודאה על יציאת מצרים, "ביד חזקה ובזרע נטויה כי לעולם חסדו" (מתוך סידור התפילה), "…ועל זה נאמר שבח מיוחד כי לעולם חסדו, והענין הוא שלבד ההצלה שהיה לשעה היו המכות בכח גדול יותר ממה שהיה נצרך אז, וזה פירוש זרוע נטויה, כאדם שמראה גודל כחו שיירא לנפשו פן יכנו עוד, כן הראה הקב"ה זרוע הנטויה שיניחו מלהרע לבני ישראל, וזה היה רק בעבור דורות הבאים שיהיה גאולה זו הכנה לכל הדורות לכן נאמר כי לעולם חסדו…" (שם תרל"ו).

בכל מקרה שילד מעל גיל 5 עדיין לא פיתח העדפת צד, יש לברר בירור נוירולוגי אם חוסר ההעדפה אינו נובע מחולשה של הצד הדומיננטי או מפגם נוירולוגי שגורם לילד להתעלמות מצד או קו אמצע חזק מידי. אם הוכח בוודאות שהילד אכן אמבידקסטרי יש לעודדו לבחור יד בה יבצע את הפעולות העיקריות כגון כתיבה, גזירה וחיתוך בסכין, כדי שישכלל את המיומנויות האלה ולא יתבלבל בעת ביצוען.

מבחינה רעיונית ימין משובח בכל מקום  כנראה בגלל שאצל רוב בני האדם יד ימין היא החזקה והיעילה יותר "עסוקים בכל כוחם וטרודים לדעת סודה כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר" (רש"י בשבת פ"ח ד"ה 'מיימינין'). להלן דוגמאות לחשיבות הימין: התורה ניתנה בימין (ברכות ס"ב א'). בתנ"ך ימין מיוחס באופן מושאל לכוחו, רוממותו וחסדו של הקב"ה. כאשר מדובר באיבר זוגי, תוספת ה"א הידיעה מוכיחה שמדובר בימין דווקא 'הירך' – המיומנת שבירך (חולין צ"א א'). באיברים זוגיים משמש הימני לדבר החיובי, והשמאלי לדבר השלילי הכליה הימנית יועצת לטובה, והשמאלית יועצת לרעה – (ברכות ס"א ע"א). כל דבר שמברכים עליו צריך לאוחזו ביד ימין (טור או"ח סי' ר"ו). וכן כל דבר מצווה יאחז ביד ימין. שימושים מושאלים, אריכות ימים, עושר וכבוד מיוחס לימין, ועושר וכבוד בלבד מיוחס לשמאל (שבת ס"ג ע"א), (עפ"י משלי ג' ט"ז). הליכה בדרך הישרה, "לא תסרו ימין ושמאל" (דברים פר' י"ז י"א) "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל' (שם, ה' כ"ט). סתם כף אינו אלא ימין (מנחות ט' ע"ב).וכן אצבע היא ימין (זבחים כ"ד ע"ב). בקבלה ובמדרש – ימין מסמל חסד, ושמאל מסמל דין. מיימינים מכריעים לכף זכות, ומשמאילים מכריעים לכף חובה (שהש"ר א' ט', וראה תו"ש שמות ט"ו אות ק"ו) .ימינו של הקב"ה פורעת מן הרשעים ומגנת על הצדיקים.  ימינו של הקב"ה סנגור של ישראל, ימין מרמז על עניינים רוחניים, ושמאל על עניינים גשמיים כגון "ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד" (משלי ג' ט"ז). ימין מסמל הנהגת השם הגלויה, ושמאל מסמל הנהגה המסתתרת בטבע (משך חכמה דברים ל"ג ד'). ימין משמש להנהגה ניסית, ושמאל להנהגה טבעית (מלבי"ם בראשית מ"ח ט"ז) ימין מסמל יצר הטוב, ושמאל מסמל את היצר הרע.

כאשר לא מתפתחת דומיננטיות ברורה של צד אחד, הדבר יכול להתבטא בלקויות למידה כקושי רב בתהליכי פענוח וזיכרון. קשיי ארגון מאוד ברורים: למשל הם אינם יכולים לארגן מחברת, לכתוב ברצף ולהשאיר רווח בין המילים, הם מתקשים לזכור תכנים לימודיים, יש מביניהם המתקשים אפילו לתכנן ולארגן את רצף האכילה. הם קמים, רק בבדיקה קלינית ניתן לאתר ולאמת את התופעה הזאת.

תפילין של יד מניח האיטר על יד ימינו, שהיא כשמאל של כל אדם (מנחות דף ל"ז ע"א, רמב"ם תפילין פ"ד ה"ג, טושו"ע או"ח כ"ז סעי' ו'), ואם הניח על יד שמאלו, אף בדיעבד לא יצא (שו"ת יביע אומר ח"ו סי' ב' אות ה'). השולט בשתי ידיו באופן שווה, אין דינו כאיטר, ומניח תפילין על יד שמאלו ככל אדם (מנחות דף ל"ז ע"א, רמב"ם תפילין פ"ד ה"ג, טושו"ע או"ח כ"ז סעי' ו'). והיינו דווקא אם עושה כל המלאכות בשתי הידיים שווה בשווה, אבל אם קל לו יותר לעשות בשמאל, אף שיכול לעשות אותם גם בימין, לא נקרא שולט בשתי ידיו, והיד הקלה היא ימינו (משנה ברורה שם סקכ"ז). העושה מלאכה אחת בימין, ובמלאכות אחרות מעדיף את ידו השמאלית, אך יכול לעשותן גם בימין, אין דינו כאיטר (משנה ברורה שם בבה"ל, ד"ה 'והכי נהוג').  מי שעיקר כוחו בימין, אף על פי שמלאכות עדינות הצריכות אצבעות מוכרח לעשותן ביד שמאל, אין דינו כאיטר (שו"ת צמח צדק החדש חאו"ח סי' ה'. ועי' ערוה"ש או"ח כ"ז י"ז). הכותב ביד ימינו, ועושה כל המלאכות האחרות בשמאלו או להיפך – נחלקו הפוסקים בהגדרתו לעניין הנחת תפילין. יש הסבורים, שהולכים לפי רוב מעשיו, ואין הדבר תלוי בכתיבה כלל (ספר התרומה סי' ר"ה, רא"ש הל' תפילין סי' י"ח, מרדכי הל' תפילין,  טושו"ע או"ח כ"ז ו', בשם י"א. וכן הכרעת הגר"א שם). יש הסבורים, שהכל הולך אחר הכתיבה, והיד שבה הוא כותב היא תמיד הימין שלו (טור, בשם ה"ר יחיאל מפריז, שו"ע שם, בשם י"א, רמ"א שם, וכתב 'והכי נהוג'. וראה עוד בשו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ד סי' י"א ענף א', שו"ת יביע אומר ח"ו חאו"ח סי' ב'). יש הסבורים, שאם כותב בימין, אף שעושה שאר מלאכות בשמאל, יניח תפילין בשמאל כל אדם בשביל הכתיבה, אבל כשכותב בשמאל אינו משנה בשביל הכתיבה, אלא מניח בשמאל כל אדם בשביל שאר המלאכות (ב"ח או"ח סי' ר"ז,  ארצות החיים, שם).  ויש הסבורים, שדינו כשולט בשתי ידיו, ולכן בין שכותב בימין ועושה יתר המלאכות בשמאל, ובין אם המצב הפוך, מניח התפילין בשמאל כל אדם (פסקי התוס' מנחות סי' קכ"ד, מרדכי הל' תפילין, בשם הר"פ. שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ד סי' י"א, שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' ד' אות ג', שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' ב').

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד