פרשת בא – בנערינו ובזקנינו- שלום הציבור

ו׳ בשבט ה׳תש״פ (פבר 1, 2020) | חומש שמות, בא, עלון בית החולים

מערכת הבריאות בישראל מורכבת ממספר קטן יחסית של ארגונים גדולים המפעילים שירותי בריאות, והיא, בעיקרה, מערכת בריאות ציבורית, המבוססת על כספי מיסים ותקצוב ממשלתית. לכל אזרח ישראלי מוענקת הזכות להצטרף לאחת מארבע קופות החולים, וליהנות מכיסוי רפואי בסיסי, הכיסוי ניתן להרחבה באופן פרטי.

בפרשת בא, מגיעה ישיבת בני ישראל בארץ מצרים לקיצה. עדיין נצרכות שלוש מכות נוספות עד שפרעה יסכים לשחרר את בני ישראל. פרעה הולך ומתרכך ברגעי המכות ולאחר מכת ארבה מוכן פרעה מוכן לשחרר את בני ישראל בתנאים מגבילים. משה רבנו דורש מפרעה: ב:"נְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג ה' לָנו" (שמות י' ט') משה מסביר לו שלעם ישראל יש תרבות שונה – גם לנשים יש תפקיד, גם הילדים הכרחיים. כל המשפחה עובדת את ד'. לזאת פרעה לא מוכן "לֹא כֵן לְכוּ-נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת ה' כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים" (שם, י"א). בכך מסתיימת הפגישה "וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה". סיפור יציאת מצרים הוא המאורע ההיסטורי שזכה לאזכור רב בספרות המקראית, יותר מכל מאורע אחר. בני ישראל הגיעו למצרים בשבעים נפש, כמשפחת יעקב, ויצאו משם 60 ריבוא אנשים, נשים וטף – עם ישראל. עם ישראל נוצר במצרים. הפעם הראשונה שבה בני ישראל נקראים בתואר 'עם' היא במצרים, "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו"(שם, א' י' ). זה הרגע בו הנרטיב החזק של עם ישראל ניצח בפרשה, ולצדו קמה החובה לספר ביציאת מצריים ולהעביר מדור לדור את סיפור יציאת מצרים, שהפך למיתוס הגדול של עם ישראל. החתם סופר מסביר שאמנם אין דרכם של הטף לזבוח, אך כיוון ש"חג ד' לנו" לא נוכל לעצור אותם מלהצטרף אלינו, כי הם מעצמם יראו את התלהבות המבוגרים ומרצונם ירצו להגיע אל מקום עבודת השם. הרב יעקב אריאל מסביר שפרעה סבור כי המשך הקיום של עם ישראל תלוי – בעיקר בגברים – הם הממשיכים את המסורת, לנשים אין תפקיד בתחום זה. לכן הוא מתעקש "לכו נא הגברים", לנשים ולילדים בלאו כי אין תפקיד. (מעייני הישועה פרשת בא, תשס"ט).

מערכת הבריאות הציבורית בישראל נבנתה על בסיס מערכת הבריאות שפעלה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. מערכת ביטוחי הבריאות בישראל מושתת בעיקר על פעילות קופות החולים. קופות החולים היו ארגוני חברים, החברים שילמו מיסי חבר לקופה, וקיבלו שירותי בריאות. בשמץ 1973 נחקק "חוק מס מקביל", התשלום הפך ישיר לקופת החולים.

שתי פנים ליציאת ישראל ממצרים. היציאה לחרות היא אחד מן האירועים היותר מרכזיים בתולדות התרבות האנושית – מחד גיסא, ומהווה את האירוע המכונן של עם ישראל – מאידך גיסא. חלק מתהליך היציאה ישפיע על העולם כולו, וחלקו על עם ישראל עצמו. בתשע המכות הראשונות בני ישראל פסיביים. במכה העשירית, מכת בכורות, תוביל את ישראל ליציאת מצרים, בטרם תונחת המכה יש צורך שבני ישראל יפעלו בעצמם. הם עדיין לא גיבשו את זהותם הלאומית. כעת עליהם להוכיח כי ראויים הם לכינוי עם, וכי זהותם מתעצבת טרם יציאתם ממצרים. ד' מצווה להם את מצוות פסח מצרים, שמטרתן להפוך אותם לעם מבפנים. פרשת פסח מצרים מתחילה במלים "וידבר ד' אל משה לאמר, החדש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (שם, י"ב, א'). בהקשר למצווה זו כותב רש"י הידוע בתחילת התורה: "אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל" (בראשית, א', א'). לפני כן היו מצוות שניתנו לנו כיחידים כדוגמת מצוות פרייה ורבייה, מצוות המילה ועוד.  אך קידוש החודש זו המצווה ראשונה שנצטוו ישראל כאומה, כעם, כלאום. הזמן שהוא מסגרת החיים הבסיסית ביותר שלנו – הוא אינו זמן פרטי. אנו חיים אנו חיים במסגרת לאומית וכל המצוות מעתה הם מצוות של האומה. מצווה ראשונה זו היא בניין אב לכל התורה כולה. ההתייחסות אלינו איננה כיחידים אלא כציבור. המצווה השנייה, עניינה, העלאת ערכם העצמי, תודעת חירות אינה נקנית בקלות "דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו… כלי כסף וכלי זהב". המקרא מציין כי שאלת הכלים משנה את יחסם של הנוגשים אליהם "ויתן את חן העם בעיני מצריים".

בשנת 1995 נכנס לתוקפו חוק, אשר הפך את הבריאות בישראל לביטוח חובה, כל תושב במדינה מבוטח באחת מארבע קופות החולים הקיימות, לפי בחירתו. החוק קבע "סל בריאות" – רשימת שירותים רפואיים ותרופות אותם חייבת כל קופה לספק לחבריה בתנאים הקבועים בחוק, בנוסף שירותים נוספים מסופקים ישירות על ידי המדינה, באמצעות משרד הבריאות.

הרב עמיטל מסביר מדוע ד' ציווה על הרכוש, לדבריו, הם היו אמורים לקחת אתם את אותם המרכיבים החיוביים שקיבלו במצרים – הן את מה שקיבלו מחוויית העבדות, והן את מה שקיבלו מהחברה הסובבת אותם. מצרים הייתה התרבות המפותחת ביותר באותה תקופה, ובני ישראל היו צריכים להוציא עמם את הדברים החיוביים שלמדו שם. גם מצרים יוצאים יחד עם ישראל, גם הם שותפים בדבר הגדול שעם ישראל עומד לעבור. מתשובת פרעה במכת בכורות "קומו צאו מתוך עמי…ולכו עבדו את ד' כדברכם…וברכתם גם אותי" (שם, י"ב ל'-ל"ב), אתה למד, פרעה מבקש להיות שותף אם לא אקטיבי לכל הפחות פאסיבי. אמנם, תגובת פרעה מינורית: הוא איננו נותן בידם זבחים, אך בכל אופן מבקש להתברך ביחסי ישראל ואלוקים. מצווה נוספת, קורבן פסח, "ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית". המכילתא לומדת משני הפסוקים המצווים על לקיחת השה יסוד הלכתי חשוב ,שלוחו של אדם כמותו", "ויקחו להם" – לא כולם לקחו שה. הפסוק השני, "ושחטו אותו"– וכי כולם שוחטים?! אלא לעשות שלוחו של אדם כמותו (מכילתא דר"י, בא מסכתא דפסחא, פר' ג' וה'). מצווה זו מעצימה את ערכה של האחריות והערבות ההדדית. מצווה נוספת, לטבול בדם הפסח ולסמן את המשקוף ושתי מזוזת הבית. לפי רוב הפירושים, המצווה של צביעת הדם לא הייתה מכוונת נגד המצרים, אלא כלפי בני ישראל עצמם. כך לומד רש"י כי המצווה הייתה לשים את הדם בפתח הבית מבפנים – ולא מבחוץ, "והיה הדם לכם לאות" – לכם ולא לאחרים, עליכם לאפיין את עצכם כשונים מהעם המצרי.

סל השירותים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי הוא סל מינימום שהקופות חייבות לספק, לפי "שיקול דעת רפואי, באיכות סבירה, תוך זמן סביר ומרחק סביר ממקום מגורי האזרח", סל השירותים ב"תוספת השנייה" כולל טיפולים, תרופות ומיכשור רפואי. השירותים הרפואיים ב"תוספת השלישית" נמצאים תחת אחריותו של משרד הבריאות וכוללים שרותי רפואה מונעת אישית, אשפוז סיעודי, בריאות הנפש ואספקת מכשירי שיקום.

שלום הציבור הינו עיקרון העולה כבר בדברי הראשונים. הגמרא קובעת "מכבין גחלת של מתכת ברשות הרבים, בשביל שלא יזוקו בה רבים" (שבת, מ"ב ע"א). הרמב"ן בשם הגאונים מבאר כי מדובר בגחלת של מתכת המהווה סכנת נזק לציבור, ולפיכך הותר לכבותה בשבת. הרמב"ן מקשה – גם אם יש כאן נזק לציבור, הרי סכנת נפשות אין כאן, ומדוע מותר לחלל שבת? הרמב"ן משיב – "כל היזק של רבים, כסכנת נפשות חשיב ליה". הרב ישראלי הביא לעיקרון זה הוכחה נוספת, מההיתר לצאת למלחמת רשות ולסכן חיילים לצורך רווחה כלכלית או יוקרה מדינית. מדוע נזק לרבים נחשב כפיקוח נפש? הרב ישראלי ביאר "נראה שיסוד הדברים הוא שכל מה שנוגע לשלום הציבור או סילוק נזק ממנו, הכל נחשב כפיקוח נפש, כי כל מה שכרוך בשלום הציבור יש בו בעקיפין עניין עם פיקוח נפש. אם הציבור יהא מחוסר פרנסה, אפילו אם אין זה נוגע ללחם, הרי לא יימלט שבאחד מבין הרבים יהא כזה שהוא צריך לאוכל יותר משובח, באופן שאצלו זה יכול להיות פיקוח נפש. וכן כל מלחמה שהיא מביאה הרווחה, ועל ידי זה ניתנת אפשרות לטפל יותר בחולים ותשושים, מה שאינו קיים בזמן שהתנאים הכלכליים הם ירודים. וכן מלחמה שהיא להרבות שמעו של המלך, יש להניח שעל ידי זה יפחדו האויבים מלבוא, וירבו אלה המעוניינים לבא אתו בברית, מה שגם כן מביא למצב כלכלי יותר טוב, ועל ידי זה מתרבה בריאות הציבור. וכן סילוק הגחלת, יכול להביא לידי פיקוח נפש. וכיוצא בזה מיני ציורים, שאם אנו חושבים על זה לגבי היחיד הרי זה רחוק, שאין לחשוש מזה, ומכל מקום, באופן ציבורי הרי זה קורה סוף סוף, ולגבי פיקוח נפש גם זה מובא בחשבון" (הרב ש' ישראלי, עמוד הימיני, עמ' רי"ד-רט"ו). יש מקרים שכאשר היחיד הוא המסתכן, הסיכון הוא קלוש ביותר, ולא נתחשב בו. אך כאשר הסכנה נוגעת לרבים, תמיד יימצא אחד אשר לגביו הסיכון יגיע לידי סכנת נפשות. ליחיד אין היתר לסכן את נפשו למען רווחה כלכלית. אך לרבים יש היתר כזה, כיוון שמצוקה כלכלית בהכרח תביא בשוליים של החברה לידי סכנת נפשות. הרב גורן התקדם עוד צעד בחידוד ההבדלים בין פיקוח נפש של יחיד ופיקוח נפש ציבורי. הוא טען שבמדינת ישראל יש דין מיוחד של אחריות השלטון כלפי האזרחים, ולאור דין זה יש מקום להתחשב גם בחששות עתידיים, מה שנקרא בהלכה "שהחולה לפנינו", מאחר שהמדינה היהודית אחראית לבריאות האוכלוסייה וחייבת לתכנן את השירותים שלה לטווח ארוך" (הרב ש' גורן, תורת הרפואה, עמ' 235).

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד