פרשת בא- סיפור על אור וחושך

ד׳ בשבט ה׳תשפ״ב (ינו 6, 2022) | חומש שמות, בא, עלון בית החולים

הלילה הוא הזמן ביממה שבו אין אור שמש ולכן הוא נחשב לחשוך. הוא מתחיל לאחר שקיעת השמש ומסתיים בזריחתה, כאשר מתחיל היום עם זאת, גם בלילה לא תמיד חל חושך מוחלט. הירח הוא מקור תאורה טבעי, אשר מחזיר לכדור הארץ חלק מקרינת השמש המגיעה אליו בשעות הלילה. הכוכבים הם מקור תאורה טבעי נוסף, אם חלש יותר בהשוואה לירח.

פרשת השבוע מגוללת את שלוש המכות האחרונות שהמצרים חווים לנוכח התעקשותו של פרעה שלא לשחרר את בני ישראל ממצרים, ארבה, חושך ומכת בכורות.  מתוך התבוננות בפשט הכתוב ניתן לומר, כי המכנה המשותף, לשלוש המכות האחרונות המופיעות כיחידה נפרדת, הוא החושך. מה משמעותה של מכת החושך ? המכות שהביא ד' על המצרים גרמו לנזק ניכר. מכת הדם-גרמה למות הדגה ביאור ולהבאשתו. מכת צפרדע – פגיעה באלוהי מצרים, 'חקת', מלבד זאת, הבתים וחדרי השינה התמלאו בהם, בכל פינה צפרדעים מקרקרים, וכמובן, שעם מותם נשארו ערימות של פגרים. מכת כינים, ערוב, דבר, שחין וארבה האוכל את כל שאריות היבול שנותרו מן הברד, כל אלו מכות המותירות נזקים כבדים. כיצד מכת חושך משתרבבת לאותם נזקים אדירים, לכאורה מכת החושך נראית הקלה שברשימה, בהיעדר אור במשך שלושה ימים, אומנם באותם שלושה ימים לא התקיים תהליך הפוטוסינתזה וכך פסקו כליל התפתחות וגדילתו, בה הופסקה למעשה אספקת האנרגיה הדרושה לקיום חיים על פני כדור הארץ. אולם ההסלמה במכה זו מתבטאת בעיקר בפגיעה באדם. באיזה אופן עלול החושך לפגוע גם באדם? מה התרחש באותם שלושה ימים בהם לא ראו איש את אחיו ולא קם איש ממקומו?, המדרש קשר בין מכת חושך ובין ההבטחה לאברהם ב'ברית בין הבתרים', "ואחרי כן יצאו ברכוש הגדול". האופן בו אמורים היו כלי הכסף והזהב להגיע לידי בני ישראל על ידי שאלה, "ושאלה אישה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות", ימי החושך אפשרו לבני ישראל לדעת היכן מוסתרים אותם כלים, זאת למקרה שהשכנים יאמרו כי אין ברשותם כלים, שהלוא לבני ישראל התורה מספרת היה אור "וּלְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם" (שם, כ"ג).

התפקוד של מערכת הראייה נפגע במצבי חושך משום שהיא נעזרת במידע חזותי, שמקורו באור. חסך חושי הוא מצב שבו מונעים מאחד החושים גירויים. חסך חושי הינו נושא רחב למחקרים בפסיכולוגיה, אך הוא ידוע לשמצה בעיקר כשיטה להוצאת הוודאות מהנחקרים, בתנאים קשים של חסך חושי יותר מעשר שעות, התפתחה אצל המשתתפים בניסוי תחושה פרנואידית והזיות.

בשלוש המכות האחרונות קיימת מגמה. במכת הארבה נאמר, "וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרַיִם… וַיְכַס אֶת-עֵין כָּל-הָאָרֶץ, וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ… (שמות י', י"ד-ט"ו), כלומר, כה רב היה הארבה, עד שלא ניתן היה לראות את השמש מבעד למסך הארבה. זהו ה'פרומו' למכת החושך עליה נאמר, "וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם… לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו ולא קם איש תחתיו" (שם, כ"ב-כ"ג). אין מדובר כאן רק על היעדר אור, שכן מצב כזה אינו עונה על התיאור "וימש חשך", ובוודאי שאינו מונע מלקום איש תחתיו. המדרש מתאר שהיה החושך כעובי דינר. פרשני הפשט מתארים את החושך כערפל כבד וסמיך ביותר, כך הספורנו בפירושו, כ"אויר בלתי מוכן לקבל האור לרוב עביו". הרמב"ן אוסיף ותיאר "איד עב מאוד מורגש שהיה בו כמו ממש". בלשוננו היינו מדברים על ערפל כבד וסמיך, שממלא את האוויר באדי מים. צפיפותו של הערפל הייתה, כנראה, גבוהה ביותר, עד שהוא הפך את האוויר למעין-מוצק, ומנע כל תזוזה ותנועה. האבן עזרא בפירושו הארוך כותב "והנה בים אוקיאנוס יבא חושך עב, שלא יוכל אדם להפריש בין יום ובין לילה, ויעמוד זה לפעמים חמישה ימים! ואני הייתי שם פעמים רבות" (שם, י' כ"ב). האבן עזרא מספר כי נתקל במסעותיו בערפל כזה. לדבריו, מדובר בערפל שאינו מאפשר את הראייה, לא רק בלילה אלא אף ביום. הארבה סילק את האור, אך החושך שהוא יצר לא היה עבה ומוחשי כבמכת חושך. המגמה כעת היא לעורר את הפוביה, מחשבות של פחד מתרוצצות בראש, האם באמת לא קורה דבר?!, חוסר הוודאות כשאינך יודע למה לצפות, הוא נורא מכל, הלילה מעורר אצל כל אדם, אימה ופחד בלתי רציונליים, מפני שהחושך מסתיר את המציאות, וגורם לסילוק הדעת. במידה מסוימת יש בחושך איבוד צלם אנוש, שהרי עיקר האדם היא הדעה שבו. כל המכות שהתרחשו במצרים אירעו באור יום, המציאות הגלויה השתנתה, המים ביאור אדומים, הצפרדעים מקפצים, והפגעים השונים ניכרים, כך בכל שבע המכות הראשונות, שלוש המכות האחרונות, גורמות לאבדן שיח עם המציאות.

לחושך יכולה להיות השפעה רגשית על האדם. משום שהחושך פוגע ביכולת של האדם להעריך את סביבתו דרך חוש הראייה עלול לעורר פחדים מהלא-נודע. ניקטופוביה היא פחד לא רציונלי מהחושך. פחד זה שונה מפוביות אחרות בכך שהסובל ממנה אינו פוחד ישירות מגורם הפוביה (החושך), אלא מהסכנות שהוא טומן בחובו.

מכת החושך היא ההפרדה הגמורה של האור מן הצל, ניתוק גמור של הצד המואר מן הצד החשוך, במקום שיש הפרדה גמורה בין האור לבין החושך- זו מכה! בתלמוד הירושלמי מסופר על שני חכמים שהלכו בדרך וראו את איילת השחר שבקע אורה, "רבי חייא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בבקעת ארבל לפנות בוקר, וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא, כך היא גאולתן של ישראל – בתחילה קמעא קמעא, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת" (ברכות א', א'). רבי חייא מלמד אותנו שגאולת ישראל אינה הופעה פתאומית, אלא תהליך איטי כמו הופעת אור השחר בעולם. המשלת הגאולה ל'אילת השחר' אינה מצד איטיות עלייתה ואורך הזמן עד הופעת השמש הגדולה. אלא מצד ההדרגתיות שבתהליך הזה. חושך ואור משמשים בערבוביה. אין כאן קפיצה פתאומית, ומחושך גמור פתאום יש אור גדול. אלא לאורך כל הדרך מתוסף קצת האור ומתמעט החושך, וכך קמעה קמעה מופיע לו האור מתוך החושך. בהמשך לאותו ציטוט מובא פסוק המנמק זאת "כי אשב בחושך ד' אור לי", משמע שהמשל הוא, האור המתגלה מתוך ובתוך החושך. המושג "קמעא קמעא" מלמדנו שגאולת ישראל היא תהליך. בעצם הדימוי שלה לאיילת השחר, תופעה טבעית ואיטית המתארת את אור השחר הבוקע בעולם מדי יום. אור וחושך משמשים בו בערבוביה. בהופעה הדרגתית זו אנו בונים קומה אחר קומה, מתפתחים משלב לשלב עד לבקיעת האור המוחלט.

ריצ'רד פיינמן, פיזיקאי יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל, תיאר כיצד השהות במכל ציפה חשוך, עוררה בו שלל הזיות. הוא הצליח להרגיש כיצד הוא "מזיז" את ה"אני" שלו מהמוח אל איברי הגוף ואחר כך אפילו הצליח "לצאת מהגוף" ולראות את איבריו מבחוץ, "ראיתי את העורף שלי כשכפות הידיים שלי נשענות עליו.

הגאולה של עם ישראל דומה לזריחה, שעולה בכל בוקר שלב אחרי שלב, מעט-מעט. הכוונה היא שבחיים הלאומיים, וכמוהם גם בחיים הפרטיים, ההתקדמות שלנו מגיעה דרגה אחרי דרגה, בהתמדה. אנחנו רוצים לחנך את עצמנו לתת מקום לתהליכיות, לבניין העמוק של המציאות. כמו שהזריחה לא באה ברגע אחד אלא לאט-לאט, כך בחיים שלנו חשוב שנלמד לפנות את הקשב ואת הסבלנות לתהליך בנייה מדוד. הרב קוק כותב "כה יסדה החכמה העליונה שהסיבה המכרעת להוציא את כל יתרון אל פעלו יהיה ההכרח…וזה ההכרח הוא ציר האמונים להעלות את הכלל ואת הפרט לרום מעלתו, והדבר נראה לעין במצבה הרוחני של כנסת ישראל למסתכל בדבר" (עין אי"ה ברכות  ב' עמ' 368). החושך הוא הדוחף, הוא המדרבן, הוא היוצר את העלייה הגדולה! "ההכרח הוא ציר האמונים", נמצאים אנו עדיין במגפת הקורונה שפקדה את העולם ואת מדינת ישראל והשפיעה על תחומים ערכיים, חברתיים, כלכליים, אידאולוגיים. אלברט איינשטיין, אמר, "מדע בלי דת – צולע, דת בלי מדע –עיוורת. אותם דברים נאמרו ע"י גדולי תורה בסגנונם, כמו הגר"א מווילנה שקבע שכל מי שחסרה לו חכמה אחת מחכמות הטבע חסרים לו כנגדה מאה ידות בתורה. אנחנו חיים בדור שהתרגל למהירות. אינטרנט מהיר, תחבורה מהירה, גישה מהירה ומזון מהיר. גם בעבודת הנפש אנחנו מצפים לתוצאות מידיות. בעולמות החיצוניים זו הדרישה למשיח עכשיו או לשלום עכשיו. אנחנו רוצים לחנך את עצמו לבנייה יסודית, לתהליכי עומק, שלב אחרי שלב האמונה השלמה, המאירה את כל חשכת היקום. החושך הגדול המלווה את אקורד הסיום של מכות מצרים, מנוגד באופן סימטרי לגאולת ישראל. מרכזם של שלושת ימי 'חושך מצרים', הם שלושה ימים של אור לישראל, "ולכל בני ישראל היה אור במושבותם". לידתו של עם ישראל בלילה, הטביעה בבני ישראל את היכולת להאיר את כל התהומות העמוקים של המציאות באור.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד