פרשת בהעלותך – בשר אדום

י״ב בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 21, 2018) | בהעלותך, עלון בית החולים, חומש במדבר

בשר בקר הוא בשר שמקורו בשרירי הפרה. הבשר עשיר בחלבון' שומן, ובפרט בשומן רווי, ויטמינים שונים. בבשר כמות זעירה של פחמימות המאוחסנות כגליקוגן. צבעו האדום של בשר בקר נובע מצבען של תרכובות הברזל (ההמוגלובין) המצויות בו. בטמפרטורות גבוהות מאבדות תרכובות אלו את צבען וצבע הבשר המבושל הופך לחום או לאפור.

בפרשת השבוע מתארת התורה את המסע הראשון של בני ישראל ממדבר סיני בדרכם לארץ המובטחת. "… ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני.." (במדבר י' י"א י"ב). יחד עם ההערכות לקראת הכניסה לארץ מתוארת החולשה הגדולה שפוקדת את העם "ויהי העם כמתאוננים רע באזני ד', וישמע ויחר אפו" (שם י"א א'). חז"ל הבחינו כי פסוק זה אינו מתאר את הבעיה הראשונה שהתעוררה למרות הופעתה כבר בתחילת הפרק "דתניא רבן שמעון בן גמליאל אומר….. "ויהי העם כמתאוננים". פורענות ראשונה…(ע"פ שבת קט"ז ע"א), כלומר, העם נוסע ובעצם בנסיעתו הוא כבר סר מעל ד', "ויסעו מהר ד' דרך שלשת ימים וארון ברית ד' נסע לפניהם…" (שם י' ל"ג). הסבר הדברים הוא כך, בתוך הפרשה קיים קטע קצר שלפניו ולאחריו מצויות בתורה נוני"ם, העומדות הפוכות, כסימנים מיוחדים, אורכו של הקטע אותו הן מסמנות משני צידיו, שמונים וחמש אותיות, קטע זה מתחיל במילים "ויהי בנסוע הארון… ומסתיים במילים .. ובנחה יאמר שובה ד' רבבות אלפי ישראל" (במדבר י"א ל"ה ל"ו). לשם מה מיקמו בתורה סימנים משונים שכאלו כחלק מן הטקסט? על שאלה זו נטוש ויכוח בתלמוד, האם פרשה זו במקומה עומדת, או שמא אין זה מקומה והוכנסה לכאן ממניעים אחרים, וכדי להודיענו זאת סימנו את הפרשה בסימניות! לדעת רבי יהודה הנשיא, הפרשה במקומה, הסימנים מורים על חלוקת ספר במדבר לשלושה ספרים על סמך המסורת שקיימים שבעה ספרי תורה "חכמות בנתה ביתה, חצבה עמודיה שבעה" (משלי ט' א'), ספר במדבר מפוצל לשלושה ספרים, הסימן משני צידי הפרשה בנ' הפוכה, הופך פרשה קצרה זו לספר בפני עצמו. יש שחלקו על דרשה זו רבן שמעון בן גמליאל אומר, פרשה זו אינה במקומה, ולכן עשו לה סימניות (נוני"ם הפוכות), שהרי עניינה של הפרשה הקצרה מסעות, "ויהי בנסוע הארון…"ואלו יופיעו בהמשך הספר, הכנסת פרשת מסעות לכאן, שלא במקום הראוי לה, מטרתו כדי להבדיל בין פורענות ראשונה, "ויסעו מהר ד'", שהיה למעשה מעין בריחה מהר ד' בו חנו כמעט שנה כדבר חז"ל במדרש ילמדנו "כתינוק היוצא מבית הספר שבורח לו והולך לו…" (מובא בתו"ס ד"ה 'פורענות' שבת קט"ו ע"ב), לבין פורענות שנייה, "ויהי העם כמתאוננים רע באזני ד'".

מקורן של מחלות רבות בעבר היה נעוץ במחסור באבות מזון. כיום נובעות עיקר בעיות התזונה בעולם המערבי מתזונה "עשירה" יתר על המידה – בשומנים, חלבונים, סוכרים, שומנים רוויים, זרחן ונתרן, ולכמויות של כימיקלים רעילים ועוד, כך התפתח המושג "מחלות עודף". יותר ויותר רופאים ותזונאים ממליצים כיום על תזונה מהצומח כתרופת מנע ל"מחלות עודף".

הפורענות השנייה מתחילה כאמור במילים "ויהי העם כמתאוננים רע באזני ד'…" המדרש מוסיף ואומר את הדברים הבאים "כמתאוננים אין מתאוננים אלא מתרעמים מבקשים עלילה היאך לפרוש מאחרי המקום…רבי אליעזר אומר אין כמתאוננים אלא כמתלהמיםבאזני ה' מלמד שהיו ישראל מתכוונים להשמיע את המקום, היה רבי שמעון אומר משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מקלל את המלך והיה המלך עובר, אמר לו שתוק שלא ישמע המלך, אמר לו מי יאמר לכם שלא הייתה כוונתי אלא להשמיעו, כך היו ישראל מתכוונים להשמיע המקום" (ילקוט שמעוני רמז תשל"ב), המדרש מפרש את המילה "מתאוננים" – מתלהמים, ביטוי הנשמע לנו מאוד מודרני ומתברר שמקורו קדום. להתלהם פירושו להלום בפה, בשפה המודרנית יקראו לכך "אלימות מילולית", כוחה של זו והשפעתה ההרסנית גדולה מאלימות פיזית, הצלקות הללו אינן נעלמות. התיאור המקראי מתאר אנשים המחפשים להלום בפיהם, הם זקוקים לאוזן קשבת שתספוג מהלומות אלו, על כן נאמר שהתלונה היא "באוזני ד'", המדרש ממשיך ומתאר אדם המלא בתרעומת על המלך והנהגתו, בעודו מרעיף "שבחים" על המלך, לוחשים באוזנו שכעת המלך עובר עם פמלייתו, ומומלץ להנמיך מעט את קולו, תשובתו של הנ"ל, לזו הייתה כוונתי, שיגיעו הדברים לאוזניו של המלך, שישמעו אוזניו את תלונותיי. התלונות אינן פוסקות העם ממשיך ומבקש בשר "והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר" (שם י"א ד'). העם מקבל עונש כבד מאוד, כגודל תאוותו כך גודל עונשו. הוא מקבל את מבוקשו במשך חודש ימים "עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא…" (שם, שם, כ'), והסוף ידוע הם מתו בתוך תאוותם בעוד הבשר בין שיניהם.

מחקר ענק מצא כי אכילה יומיומית של מנת בשר אדום מעובד מעלה את הסיכון לתמותה מוקדמת. מהמחקר עלה שהנחקרים שאכלו מנת בשר אדום לא מעובד מידי יום היו בסיכון גבוהב-13% לתמותה מוקדמת, בהשוואה לאלה שלא צרכו בשר אדום באופן תדיר. בשר אדום מעובד, העלה את הסיכון עוד יותר, מנגד אלה שהחליפו את הבשר האדום באגוזים או לפחות בעוף או דגנים מלאים הפחית את הסיכון משמעותית.

בנוסף לבשר הניתן לבני ישראל כמענה לתלונתם נאמר לו למשה את הדברים הבאים: "ויאמר ד' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל …ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו איתך במשא העם ולא תשא אותו לבדך" (שם י"א ט"ז), מה יועילו שבעים הזקנים למי שמבקש למלא אחר תאוותיו הגשמיות? למי שמבקשים "מי יאכילנו בשר" (שם י"א ד')? כיצד אותה רוח שתשרה על זקני העדה תפתור את בקשת הבשר? מתברר שבשר אינו אלא עילה, שהרי גם לאחר שהמחנה כולו הוצף בבשר "ורוח נסע מאת ד' ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה.." (שם י"א ל"א), לא שבעה נפשם "ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים…" (שם, שם, ל"ב), הרעב התברר אינו לבשר, על כן השובע לא באמת ניכר, הבקשה לבשר ביטאה חוסר שלווה פנימית, הזקוקה יותר מכל להכוונה רוחנית, שבעים הזקנים הם דוגמא חיה לכך שמי שנפשם שבעה, כאלה יובילו את העם להכרה שאין להסתפק בבשר או בארוחה דשנה, ככל שאלה ירבו ויהפכו מנציגות קטנה לתופעה רחבה כדברי הפסוק "…ומי יתן כל עם ד' נביאים כי יתן ד' את רוחו עליהם"(שם י"א כ"ט), כך עתידה להתקרב ולהתגשם הנבואה הבאה:  "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר, ונבאו בניכם ובנותיכם, זקניכם חלומות יחלמון, בחוריכם חזיונות יראו וגם על העבדים והשפחות בימים ההם אשפוך את רוחי"(יואל ג' א'-ב').

למרות כל זאת, תזונאים ממליצים לצרוך בשר בקר במינון של בין פעם לפעמיים בשבוע, ובעיקר בשר בקר רזה כגון סינטה ופילה, כף כפליים ושוק. בשל זמינות הברזל, בשל ריבוי חלבון, מינרלים כגון אבץ, סלניום וזרחן, ויטמינים שונים ביניהם, בי12, כמו כן בשר עשיר בחומצה שהינה חומר נוגד חמצון, ולכן רצוי שיהווה חלק אינטגרלי מתזונה נבונה ומאוזנת.

מצינו בין הפוסקים דיונים על תרופות מסוימות ומוגדרות המיוצרות עם מרכיבים אסורים שונים, דיונינו יתייחס לג'לטין שבא בעיקרו לעבות את המאכל ולהקשותו, או לייצב את הכיסוי של התרופות. ג'לטין העשוי באופן מלאכותי או מצמחים – הרי הוא כשר ללא ספק. ג'לטין ברוב  המקרים מופק מעצמות של נבילות וטריפות, ויש שהוא מופק ממיני עור שונים ואף מעור חזיר, או מדגים טמאים. ג'לטין, הוא חלבון קרישי הג'לטין משמש כחומר מייצב בתעשיית המזון, בעיקר בתחום המגדנות. מקור השם ג'לטין מהמילה הלטינית "גֶלָטוס", שמשמעותה קשיח או קפוא. את העצמות מרסקים לאבקה דקיקה שבעזרתה ניתן לייצב מוצרי מזון בקירור. אבקה זו מומסת במים חמים ונקרשת לאחר קירור התערובת. יש מי שכתב, שמעיקר הדין אין בו איסור ומן הטעמים הבאים. טעם אחד,  ההיתר לטעום מן המוסק, סוג של בושם, שמקורו בדם חיה טמאה כאשר שבתהליך ייצורו הפך לפרש, שאין בו עוד כל טעם והרי זה כמי שנשרף, ומותר לאכלו (מובא ברא"ש בשם רבינו יונה ברכות פר' ט' סי' ל"ה). טעם אחר להיתר, ההלכה מבחינה בין ביצת תרנגולת טרפה שאסור באכילה, לבין מקרה בו בקע כבר האפרוח מן הביצה הטריפה, שהיא מותרת באכילה, למרות שהתרנגולת עצמה היא טריפה, ההבדל, הביצה בטרם בקיעת האפרוח ממנה מסריחה, ואינה ראויה לאכילה, על כן פקע ממנה שם איסור בדומה לג'לטין, ובכל אופן צריך שיהיה בתערובת פי שישים יותר מן הג'לטין (שו"ת אחיעזר, חלק ג' סימן ל"ג אות ה', ח"ד סי' ל"א). טעמים נוספים שהובאו בפוסקים, יש הסוברים שעצמות יבשות של בעלי חיים אסורים מותרות באכילה שאינן בשר ובתורה נאמר "מבשרם לא תאכלו" (שות "ציץ אליעזר" ח"ד בפתיחה). טעם נוסף להיתר מתבסס על יסוד "שלא כדרך אכילה", כלומר, בליעת תרופה אינה נחשבת דרך אכילה (שו"ת ציץ אליעזר ח"כ סי' ל"ג ו"שבט הלוי" ח"ז סי' קל"ה). יש המוסיפים וכותבים, שגם לאלו הסוברים כי שילובו של הג'לטין במאכל והשבחתו מחדש משיבה את איסור האכילה למקומו, "חוזר וניעור", שכל זה לא נאמר אלא בדבר מאכל ולא בתרופה שאינה ראויה לאכילה (שו"ת "ציץ אליעזר" שם).

בברכת שבת שלום  – הרב אברהם רזניקוב

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד