פרשת בהעלותך – פסח שני מצה ומרור הגל השני

ט״ו בסיון ה׳תש״פ (יונ 7, 2020) | קורונה, בהעלותך, עלון בית החולים, חומש במדבר

פסח (שני) מצה ומרור- הגל השני – "הזדמנות נוספת"

ההיסטוריה של מגפות השפעת ב-130 השנים האחרונות מגלה תופעה מטרידה, הן נוטות להגיע בשני גלים של תחלואה, שהפער ביניהם הוא חודשים ספורים. בשפעת הספרדית היו אפילו שלושה גלים, שהשני היה הקטלני מכולם עד שתוך שעות ספורות מתחילת התסמינים הפכה המחלה לדלקת ריאות סוערת וממיתה.

בפרשת השבוע התורה מספרת לנו התורה על קבוצת אנשים שבימי הקרבת קורבן הפסח הראשון היו טמאים ומשום כך לא יכלו להשתתף בהקרבת הקורבן  "לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת- קָרְבַּן ד' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹך בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ט' ו'-ז'), בעקבות הבקשה שלהם משה שואל בד' ומקבל תשובה שאכן, חודש לאחר הקרבת הפסח ביום י"ד באייר הם יוכלו לקיים בעצמם "פסח שני" "אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה, לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם, וְעָשָׂה פֶסַח לַד', בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ, עַל-מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ…" (שם, ט'-י"ב). מאז נקבע חג זה לדורות. מלבד מצוות הקרבת קורבן הפסח, ישנה עוד מצווה באכילת קורבן על מצות ומרורים כפסח ראשון. אמנם לעניין שאר דיניו אמרו בתלמוד שאין כל מצוות הפסח חלות עליו – למשל, מותר שישהה חמץ בבית יחד עם קרבן הפסח הזה, דבר האסור ב"פסח ראשון". הרמב"ם מסכם את דיני פסח שני בהתבססו על המשנה,  "מה בין פסח ראשון לפסח שני? הראשון – אסור בחמץ… וטעון הלל באכילתו…ואפשר שביבוא בטומאה…אבל פסח שני –  חמץ ומצה עמו בבית, ואינו טעון הלל באכילתו…ואינו בא בטומאה, ושניהם דוחין את השבת….ונאכלין צלי בבית אחד על מצה ומרור…. ואין שוברין בהם העצם. ולמה לא ישווה השני לראשון לכל הדברים…לפי שפירש בו מקצת חוקי הפסח, ללמד שאינו שווה לראשון אלא בדברים שנתפרשו בו, והן המצוות שבגופו, והם 'חוקת הפסח' שכלל" (הל' קרבן פסח פ"י הל' ט"ו). אם כן על פי הרמב"ם , מי שלא עשה קורבן פסח ראשון מאחת הסיבות – טמא לנפש, הולך בדרך רחוקה, או אנוס, עבורו פסח שני הוא לא רק 'תשלום פיצוי' לחג הראשון אלא ממש חג בפני עצמו.

תנאי סביבה ירודים, אוכלוסייה ללא חסינות לווירוס חדש וצפיפות אנושית הם הגורמים המאפשרים לנגיף לשפר את יכולותיו באמצעות מוטציות. השפעת הספרדית הדגימה זאת היטב: היא החלה עקב תנועת כוחות צבא באירופה המדממת, משם נפוצה ברחבי היבשת ואז למזרח התיכון, ועם החיילים ההודים, האמריקנים, האוסטרליים והאחרים לכל שאר היבשות.                 למעשה יש פה עניין ייחודי – זהו חג מהתורה שנקבע בעקבות רצון ודרישה של העם. אין לזה תקדים – אין אף חג שאנו מכירים שהתורה או חכמים מאפשרים לנו להשלים אותו. חכמי ישראל שבכל הדורות נתנו לכך סיבות שונות. המהר"ל אומר שפסח שני מלמד אותנו על שתי הנהגות של הקב"ה, הנהגת ד' את הציבור בפסח ראשון לעומת הנהגת ד' את האדם הפרטי בפסח שני, הנהגת הכלל היא קבועה ועומדת ואילו הנהגת היחיד חייבת לנבוע בטהרה ומתוך רצונו האישי של האדם. לעומתו האדמו"ר מלובביץ אומר כי "ענינו של פסח שני הוא שאין דבר אבוד, תמיד ניתן לתקן, אפילו מי שהיה טמא, מי שהיה בדרך רחוקה", במילים אחרות, פסח שני נותן לכולנו את התקווה והאמונה שתמיד ייתן לנו ד' הזדמנות שנייה לתקן את מה שהחסרנו. הרב אורי שרקי כדרכו, מעניק לחג משמעות לאומית ואומר שפסח שני נועד לאפשר השתתפות בחג הפסח שמבטא את הגאולה הלאומית, שהרי ללא השתתפות בגאולה זו אין אפשרות לקבל תורה שלמה בחג השבועות. חמישה פסחים מאלה שנעשו במשך ההיסטוריה תוארו בתנ"ך מלבד פסח מצרים, פסח מדבר, פסח יהושע, פסח חזקיהו, פסח יאשיהו, ופסחם של עולי בבל. המשותף לכל חמשת הפסחים הוא שהיה בהם יסוד של חידוש ברית ונעשו לאחר תקופה של הפסקה. א. פסח מדבר היה הראשון שנעשה לדורות, "זכר ליציאת מצרים", קורבן שבא להנציח לדורות את הברית. ב. פסח יהושע נעשה לאחר ארבעים שנה שהיו מנועים מלעשות פסח במדבר, משום שלא מלו בדרך. ג. פסח חזקיהו נעשה לאחר תקופתו של אחז, שסגר את דלתות ההיכל. ד. יאשיהו המלך עשה פסח לאחר תקופת מלכותו הארוכה של מנשה וחטאיה. ה. שבי הגולה חידשו אותו לאחר שבעים שנות החורבן. קורבן הפסח ביטא את ברית האומה עם קונה, כפי שהתגלתה בראשיתה הוויתה, והא ראוי לעצב גם את תוכנן של תקופות-מיפנה ראשוניות אלה בקורות ישראל: (מקדש מלך על ספר מלכים לרב יגאל אריאל עמ' 500).                                                                  הפנדמיה מתרחשת לאחר שהתפתח וירוס שעבר מוטציה וביכולתו לעבור לבני אדם מבעלי חיים. בשלב השני מתפתחת מוטציה שמאפשרת לו הדבקה מאדם לאדם, בעוד האוכלוסייה טרם פיתחה יכולת חסינות טבעית, אולם מידת הקטלניות שלו נמוכה. בגל התחלואה השני, הווירוס עובר מוטציה נוספת כך שהוא עלול להיות קטלני הרבה יותר.                                            בטעם מצות פסח שני כתב בעל ספר החינוך, "משרשי המצוה, לפי שמצות הפסח הוא אות חזק וברור לכל רואי השמש בחידוש העולם, כי אז בעת ההיא עשה עמנו הא-ל ברוך הוא נסים ונפלאות גדולות ושינה טבע העולם לעיני עמים רבים, וראו כל עמי הארץ כי השגחתו ויכולתו בתחתונים…על כן היה מרצונו ברוך הוא לזכות במצווה זו הנכבדת כל איש מישראל ואל יעכבהו אונס וריחוק מקום מעשותה, כי אם יקרהו עוון שנאנס בחדש הראשון ולא זכה בה עם הקודמין יעשה אותה בחדש השני. ולפי שהוא יסוד גדול בדת, הגיע החיוב גם כן אף על הגר שנתגייר בין פסח ראשון לשני, וכן קטן שהגדיל בין שני הפסחים, שחייבין לעשות פסח שני". התורה טרחה במספר מקומות להדגיש את חשיבות המצווה בטיפוח האחדות והזהות היהודית. רק אדם שנמול יכול לגשת להקריב, וכיוצא בו נאסר על יהודי שהמיר את דתו לאכול מקורבן הפסח. בנדידתם במדבר ארבעים שנה עם ישראל לא נמול ולכן לא קיימו את קורבן הפסח. רק בעברם את הירדן נימולו בני ישראל בצורה המונית והצעד המתבקש מצדו של יהושע כביטוי לזהות היהודית הייחודית היה קיום מצוות קורבן פסח (יהושע א', א'-יב"). קשר נוסף בין מילה לקורבן פסח הוא שמי שאינו מקיים כל אחת משתי מצוות העשה הללו עונשו כרת, המצווה הנוספת היא ברית המילה. זהו העונש הכבד ביותר על אי קיום מצוות עשה ומבטא את המוות הרוחני והניתוק מעם ישראל. על מנת להמעיט במקרים הללו סיפקה התורה מועד ב' בפסח שני לאותם אנשים שנמנע מהם לקיים את הפסח היות והיו בדרך רחוקה או טמאים. קורבן הפסח בקיצור מקשר אותנו לזהותנו וזורע אחדות והעדרו של קורבן הפסח מהווה אבן נגד לאחדות וזהות יהודית.

אזרחי ישראל, אני מבקש שתמשיכו לשמור על מרחק בטיחות בין אדם לאדם – 2 מטר, על שטיפת הידיים, על היגיינה ועל חבישת מסכה, אמר ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, אני אומר זה סדר הקורונה, זה כמו סדר פסח. יש בסדר פסח – "פסח, מצה ומרור". פה יש מרחק, היגיינה ומסכה.                                                                                         ליל הסדר עבר, גם פסח שני מאחורינו, עם כל זה  החשש מפני התפרצות גל שני והשלכותיו משחזרים את ליל הסדר ההוא שהיה בזמן הסגר. המחשבה על גל שני משחזרת את אותה תקופה ומעמידה בפנינו מחדש את אותם דילמות ואתגרים. פסח שני, הוא מסר למי שהיה בדרך רחוקה ושב הביתה, למי ששהה בבידוד ויצא, למי שחלה ומשום כך נאנס, הנה ניתנה הזדמנות נוספת. בפסח שני החמץ שוהה בבית, אין מסלקים אותו, מכירים בעובדה שהוא מצוי בבתים, ומסמל את התופח, המחמיץ, המתעפש, אותו מרכיב קטן המכונה בפי חכמים 'שאור', כלומר שמרים. גם הקורונה מצויה עדיין באוויר, נגיף מיקרוסקופי ששינה את חיינו ללא הכר. פסח שני ממשיך את טעם המרור והמצה אל תוך הקיץ, ההיגיינה הריחוק והמסכה הן מחויבי המציאות. דיווחים שונים מרמזים כי אובדן חוש הריח עשוי להיות אחד מהתסמינים הראשונים של מחלת הקורונה. שאלת אכילת מצה ומרור כשאין טועמים את טעמן נידונה בהלכה, ההלכה הבחינה בין מקרים בהם אוכל אדם מצה אך אכילתו נעשית בדרך שונה מדרך האכילה המקובלת שאז אינו יוצא ידי חובת אכילת מצה. לדוגמא, אדם האוכל אכילה גסה, דהיינו, כשהוא שבע עד שקץ במאכל לא יצא ידי חובת אכילת מצה (רמ"א תע"ו ס"א, ובמשנה ברורה סק"ו). דוגמא נוספת, כשכרכו בסיב (עטיפה), שגם אז לא יצא ידי חובת אכילה והרי זה כמי שהשליך האוכל ישר לתוך כרסו (פסחים קט"ו ע"ב, וברשב"ם שם, שו"ע תע"ה ס"ג). נשוא הדיון שלנו שונה בכך שאין מדובר במי שאינו אוכל כדרך שאוכלים הבריות ואכילתו נעשית בדרך משונה, שהרי אוכל דבר ראוי ובדרך ראויה אלא שאינו חש בטעמו של המאכל מפני מחלתו, במקרה זה נראה שיצא ידי חובה כשם שמי שבלע מצה יצא ידי חובת אכילת מצה ועל אף שלא טעם מטעמה של המצה ועל כן קבעה ההלכה שגם יברך על המצה (שו"ע או"ח תע"ה ס"ה). ביחס לאכילת מרור ייתכן והדין שונה שהרי מי שבלע מרור לא יצא ידי חובת אכילת מרור שצריך הוא לטעום את טעמו המר כדי לזכור את "וימררו את חייהם בחומר ובלבנים", דהיינו, שיזכור את שעבוד מצרים, מאידך, יוצאים ידי חובה גם בשרש חזרת (חריין) ועל אף שאין טעמה מר, וכן בחסה כזו שאינה מרירה כשיודע שאוכל חסה, ואין צורך שירגיש בפועל את הטעם המר של החסה. התורה חסה עלינו ועל ממונינו, נקווה שנחוס עלינו ועל קרובינו ונשמור, פסח (שני), מצה ומרור, ריחוק, היגיינה ומסכה.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד