פרשת בהעלותך – תפילה על החולה – מדוע בשם האם?

ט׳ בסיון ה׳תשפ״ב (יונ 8, 2022) | בהעלותך, עלון בית החולים, חומש במדבר

עד לאמצע המאה ה-20 הושתתה הפרקטיקה הרפואית על הנחת היסוד "פוסט הוק ארגו פרופטר הוק", שמשמעותה ייחוס תוצאה מסוימת באופן בלבדי לפעולה שקדמה לה בזמן. מתברר המציאות מורכבת יותר, במערכת קיימים גורמים משפיעים רבים והשפעתם עשויה להיות חשובה יותר מזו של הפעולה שכוונה לשינוי המציאות.

מובא בפרשתנו, אחרי שד' העניש את מרים בצרעת על זה שאמרה לשון הרע על משה רבנו, אהרן מבקש מאחיו, "וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה בִּי אֲדֹנִי אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנו… וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ד' לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" (במדבר י"ב יא-ט"ו). אהרון ביקש ממשה שני דברים, שימחול לו ולמרים על הפגיעה שגרמו לו באמרם עליו לשון הרע, וגם שיתפלל לד' כדי שמרים תתרפא מצרעתה. הבקשה הראשונה מובנת בהחלט, רק משה – הנפגע – יכול לסלוח על העוול שנעשה לו. אבל הבקשה השנייה תמוהה, למה אהרון זקוק למשה כדי להתפלל לד' ולבקש את רפואתה של מרים? מדוע מרים לא יכולה בעצמה להתפלל על כך? נראה כי לפנינו מקור חשוב לתפילת החכם על החולה כפי שמובא בגמרא, "כל שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים" (בבא בתרא קט"ז ע"א). הרמב"ן רואה בזה אחד מתפקידי החכם, "כי יבא אלי העם לדרוש א-לקים"… כי לדברים רבים באים לפני… להתפלל על חוליהם… כי זה יקרא "דרישת א-לקים…" (שמות י"ח ט"ו). על יסוד זה כותב בעל 'הנימוקי יוסף' "מנהג זה בצרפת כל מי שיש לו חולה מבקש פני הרב התופס ישיבה שיברך אותו" (ב"ב, נ"ג ע"א).  הרמ"א מביא את דברי הנימוקי יוסף האלה ומוסיף עליהם, "ונראה שמזה נהגו באלו המדינות לברך החולה בבית הכנסת ולבקש עליו רחמים" (דרכי משה הקצר, יו"ד, של"ה, ב'). משה איננו הראשון המתפלל לרפואה. כבר קדמו אברהם, "ויתפלל אברהם אל הא-לקים וירפא א-לקים את אבימלך ואת אשתו" (בראשית, כ', י"ז). אלא ששם לא פורש נוסח התפילה. מקום נוסף, תפילת חזקיהו (מלכים ב', כ'). ברכת רפאנו מבוססת על הפסוק מספר ירמיהו, בו אנו מבקשים מד' שירפא אותנו מכל המחלות ומכל המכאובים "רְפָאֵנִי ד' וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה" (ירמיהו י"ז, י"ד). חז"ל שינו את הפסוק ללשון רבים, מקור זה נבחר כטופס התפילה שלנו בשמונה עשרה.

בשנים האחרונות, אנו עדים לניסיונות לחקור באופן אמפירי את תרומתה של התפילה מרחוק בריפוי מחלות שונות. חשיפה בולטת של הנושא לקורא במדינות המערב ניתנה בשנת 1998 במאמר דווח על ניסיון קליני שנוהל ביחידה לקרדיולוגיה במרכז רפואי בארה"ב.

על פי האמונה הדתית הרווחת, יש בכוחה של התפילה לשנות את מצבו וגורלו של האדם לטובה, כפי שנכתב בתפילת ראש השנה, "תשובה, תפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה". הוגי דעות ותיאולוגים שונים ניסו לפתור את הפרדוקס של אפשרות שינוי הרצון הא-לוקי הנצחי בידי תפילת אדם. הטענה הרווחת היא שאין שינוי ברצון הא-לוקים הנצחי ששואף להטיב, ושבעקבות פעולת התפילה, האדם משתנה נפשית, רצונו מתעלה ומתעצם, נשמתו מיטהרת, כך שהוא כבר איננו אותו האדם, שהיה לפני התפילה, ולכן או שהגזרה מתבטלת, או שנפתחים לפניו שערי תבונה לכלכל את צעדיו, או שהוא מקבל מוטיבציה והניע פנימיים, להגשים את בקשותיו ומשאלותיו.התלמוד מספר על חזקיהו מלך יהודה שחלה ונטה למות, ישעיהו הנביא מבשרו שאינו עתיד להירפא ממחלה זו, חזקיהו לא רק שאינו מתמלא ייאוש אלא פונה בתפילה מעומק לב ומבקש "ויתפלל אל ד' לאמר…ויבך חזקיהו בכי גדול…, עוד לא הספיק ישעיה להרחיק ודבר ד' אליו "…שוב ואמרת אל חזקיהו…כה אמר ד'…שמעתי את תפילתך ראיתי את דמעתך, הנני רפא לך, ביום השלישי תעלה בית ד', והוספתי לך על ימיך חמש עשרה שנה…"(מלכים ב' כ'), חזקיהו  בעת תפילתו מסב פניו אל הקיר ופונה בפניה ישירה לא-לוקים, ללא מתווכים, אל השכינה הנמצאת למראשותיו של חולה, כלפיה הוא מסב פניו ומתפלל, תפילתו שבאה מקירות הלב ובבכי גדול התקבלה ונוספו לו חמש עשרה שנות חיים, מכאן למדו חכמינו"… אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים…ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ד'. מאי קיר? אמר רבי שמעון בן לקיש, מקירות לבו…"( ברכות י' ע"א).

חתן פרס נובל ברפואה ד"ר אלכסיס קארל כתב "התפילה היא צורת  האנרגיה רבת העוצמה ביותר שניתן להפיק. זהו כוח ממשי כפי שכוח משיכת האדמה הוא מוחשי. כרופא, ראיתי אנשים אשר לאחר שכל שיטות הריפוי האחרות נכשלו, נחלצו ממחלה, וממרה

אם כן, איך יש להבין את פנייתו של אהרון למשה בעניין הצרעת של מרים? כאשר התפילה הראויה ביותר היא דווקא זו הבאה מהחולה עצמו, ההסבר המתקבל על הדעת הוא כנראה שכאמור כאן לא מדובר במחלה רגילה, אלא כעונש הנשלח על ידי ד' על לשון הרע שמרים דברה על משה אחיה. אהרון הבין שהתנאי ההכרחי לכפרתה היה שהנפגע – משה רבנו – ימחול לה על כך, והביטוי האולטימטיבי למחילה זו היה שמשה בעצמו יבקש מד' את רפואתה. זו הייתה כוונתו כשהוא פנה אליו. גם ניתן לומר שבקשתו של אהרון לא הייתה עבור אדם זר ואנונימי, אלא עבור אחותו! אם כן, אין כל ספק שמשה היה מעורב אישית בצרת מרים, ואז הוא לא התפלל עבורה בלבד אלא אף לעצמו! כך גם ניתן להבין את דברי חז"ל –"כל מי שיש לו חולה בתוך ביתו", ולא לאדם זר. כך נראה לפרש גם את המאמר "כל המבקש רחמים על חברו אין צריך להזכיר שמו שנאמר "א-ל נא רפא נא לה" ולא הזכיר שמה של מרים (ברכות ל"ד). הזכרת שם החולה בתפילה לרפואתו נזכר להלכה בראשונים. כך למשל במנהגי רבי שלום מנוישטט  רב, ראש ישיבה, פוסק ומקובל באוסטריה בשלהי תקופת הראשונים, מחבר ספר הלכות ומנהגים, המהווה ספר חשוב בקביעת מנהגי אשכנז, הכותב שמי שעומד אצל החולה ומתפלל עליו אין צריך להזכיר שם החולה, וראיה ממשה רבינו ע"ה "א-ל נא רפא נא לה", ולא הזכיר שמה של מרים, אבל כשמברכים החולה ואינם עומדים אצלו, יש להזכיר שמו (סי' ת"ג). כך מובא גם במהרי"ל הלכות שמחות, המשנה ברורה סיכם הדברים (או"ח סימנים, קט"ז, קי"ט). הרב וולדינברג העיר והוסיף בעניין הזכרת תארים וכינויי כבוד בתפילה לחולה, "המתפלל על אביו או על רבו…נראה כי אין לומר בתחינתו רפא נא לאדוני אבי או אבא מרי או רבי ואלופי… שאין גבהות לפני המקום" (שו"ת ציץ אליעזר, ח"ה, פר' י"ג).

ד"ר אלכסיס, הוסיף וציין "באמצעות התפילה מבקשים בני אנוש להגביר את האנרגיה ה'סופית' שלהם, על ידי שהם מפנים את עצמם אל המקור האינסופי של האנרגיה".

המנהג הנפוץ להשתמש בפלוני בן פלונית מפליא. רשימות יוחסין במקרא בדרך כלל מסודרות על פי האב, "לבית אבותם" (מפקד במדבר א'). מפסוקים אלו הסיק אמורא רב כי "משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה" (בבא בתרא ק"ט ע"ב). במסמכים משפטיים כגון כתובות, גיטין ושטרות משתמשים בשם האב. כך גם נפסקה ההלכה שהעולה לתורה יוזכר בשם אביו "פלוני בן פלוני" (או"ח, סי' קל"ט, סעי' ג'). וכך גם ב"מי שברך" שלאחריו. הבן איש חי, בספרו "בן יהוידע", ביאר, "נראה לי בסייעתא דשמיא טעם מפני שהאישה אין עליה קטרוגים (=האשמות) כל כך כמו האיש, חדא (=דבר ראשון), שהיא פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמא, ועוד מוצלת (=ניצלת) מעוון של ביטול תורה ושל קרי" (ברכות נ"ה ע"ב). מעניינים דברי הזוהר בהקשר זה שם מובא על הפסוק "והושיע לבן אמתך", תהילים פ"ו, וכי (הוא) לא היה בנו של ישי עד שהוא אמר בשם אמו ולא בשם אביו ?! אלא זה מוכיח שכאשר יבוא בן-אדם לקבל דבר עליון, הוא צריך להזכיר…דבר שהוא וודאי, ועל זה (הוא) מזכיר את אמו ולא את אביו… (פרשת לך-לך, דף פ"ד ע"א). מקור תלמודי נוסף, האמורא אביי שהיה יתום מזכיר את האומנת ואומר "אמרה לי אם, כל מנייני (רש"י, לחישות) בשמא דאמא, מסביר המהרש"ל בספרו "חכמת שלמה" "דווקא נקט "פלוני בן פלונית" שבני אדם מכירין האישה שהיא אם הוולד יותר מאביו, כך שמעתי" (שבת ס"ו ע"ב). העיקרון של "האם בטוחה", עומד בסתירה לכך שבשטרות ובכל שאר המקומות מזכירים שם אביו ולא שם אמו. הרב משאש סבור כי הדבר קשור בלחשים שהיו נשים מצויות בהן יותר, גם המימרא של אביי "אמרא לי אם, כל מינייני (=לחישות)", וכן מגמרא במסכת פסחם המאפשרת לשתות ממים מסוכנים על ידי לחשים (דף קי"ב ע"א). לדבריו, העובדה שהיהודים חיו בארץ שנער ובבל למדו משכניהם הערביים והפרסיים, ועל כן כדי להשקיט לב החולה שלא תיטרף דעתו עליו, התירו לו גם לומר לחשים שונים משום פיקוח נפש.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד