פרשת בהר – דילמה מוסרית

י״ב בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 21, 2018) | עלון בית החולים, חומש ויקרא, בהר

דִּילֵמָה, הוא מונח מתחום הרטוריקה והלוגיקה. מקור המילה מיוונית, משמעותה, "טענה כפולה או "קביעה כפולה" המונח מתייחס למצב בו קיימות שתי חלופות, שיש לבחור ביניהן. בדילמה מוסרית, ההתלבטות נובעת ממניעים הקשורים למצפון המתלבט, ולקשיים בתפיסת המעשה הנכון בעיניו. הדילמה מתרחשת כאשר המתלבט מתקשה להחליט איזה חלופה מוסרית יותר.

פרשת בהר, העוסקת בענין השמיטה והיובל, ונקראת בימי ספירת העומר שהם הכנה לקבלת התורה, בחג השבועות פותחת במילים, "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר" (ויקרא פרק כ"ה פסוק א'), ויש לשאול מה ענין שמיטה אצל הר סיני? ועל זה כתב רש"י את הדברים הבאים "מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, כך שנויה בתורת כהנים (שם). ועדין יש לשאול, מדוע בחרה התורה דוקא את הדוגמא הזאת של שמיטה כדי ללמדנו את החדוש הזה, שכל המצוות פרטותיהם וכללותיהם מסיני?מובא ברמב"ן "לפי דעתי כי נכתבה כאן בסדר נכון, כי פירוש "בהר סיני" בעלותו שם לקבל לוחות שניות… וכשנתרצה הקב"ה למשה בלוחות שניות צוהו בברית חדשה...והנה בספר הברית הראשון נאמרה השביעית בכלל כמו שהזכרתי, שנאמר והשביעית תשמטנה ונטשתה וכו', ועתה בברית הזאת השנית נאמרה בפרטיה ודקדוקיה ועונשיה". |(רמב"ן שם). במדרש מובא רעיון אחר "א"ר יצחק: בשומרי שביעית הכתוב מדבר, בנוהג שבעולם אדם עושה מצוה ליום א' לשבת אחת לחודש א' שמא לשאר ימות השנה…יש לך גבור גדול מזה?! מצוות השמיטה הינה דרישה מופלגת הנפרסת על פני שנה תמימה, וכמעמד הר סיני בו הקדימו ישראל ואמרו נעשה עוד לפני ששמעו מה נדרש מהם, שגם זן גבורת הרוח היא כפי שאומר בהמשך המדרש "…רבי הונא בשם ר' אחא אמר: בישראל שעמדו לפני הר סיני הכתוב מדבר, שהקדימו עשייה לשמיעה, ואמרו (שמות כד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, לשמוע בקול דברו".(ויקרא רבה פרשה א'). שתי דרשות נאמרו על אותו פסוק "עושי דברו לשמוע בקול דברו", אבענין שומרי שביעית, ב. ובענין מקבלי תורה בסיני. על שניהם נאמר גבורי כח, ועליהם נאמר שהם כמלאכים, כפי שנאמר בתחילת הפסוק "ברכו ה' מלאכיו".

מהי דילמה מוסרית ? בעיה מוסרית היא שאלה מעשית המחייבת קבלת החלטה. אנו נתקלים בבעיות מעשיות לעתים קרובות בחיי היום יום . אולם לא כל בעיה מעשית היא בעיה מוסרית , אם כן , אילו בעיות הן בעיות מוסריות ? בעיה מוסרית קשורה בערכים . מהו ערך ? ערך הוא אידיאל בתחום האמונה , בתחום המוסר ובתחום ההתנהגות . כדי ליישם ערכים חשובים מוכנים לוותר על עקרונות אחרים החשובים בעיניהם לא פחות.

השמיטה לא פחות משהיא ערך דתי הינה ערך חברתי הכתוב מפרט מי זכאי לאכול מהיבול בשנת השמיטה: "לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ" (שם), אם כן מסר חברתי ממדרגה ראשונה. איננו בעלים על הקרקע, דבר אינו מבדיל בינינו לבין האחר, כפי שמבאר רש"י (שם): "אף על פי שאסרתים עליך לא באכילה ולא בהנאה אסרתים, אלא שלא תנהוג בהם כבעל הבית אלא שהכל יהיו שוים בה אתה ושכירך ותושבך". הנצי"ב בפירושו דייק מכפל הלשון "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ". על פניו, המילה "לכם" מיותרת. די היה לצוות עלינו "והיתה שבת הארץ לאכלה לך ולעבדך". מה מוסיפה ההדגשה שבמילה "לכם"? לדבריו, הארץ שובתת עבורנו, היא מלמדת אותנו את מעמדנו האמתי, היא מזכירה לנו כי היא רכוש הכלל. רק כשנבין את רעיון השמיטה – לָכֶם – רק כשנרגיש שאיננו מורמים מעם, יהיה שוויון אמיתי "לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ" (העמק דבר, שם).  פסוק נוסף מאופיין באותו מסר,: כִי־יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ. אַל־תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱ‑לֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ" (כ"ה ל"ה-ל"ו). הרואה את תהליך ההידרדרות אל לו לעמוד מן הצד, המילה "ימוך" היא ייחודית לכאן. הכוונה היא לאדם המגיע למצב בו הוא מוגדר כאדם עני. אבות דרבי נתן רואה במילה "מך" את  אחד משבעת הכינויים לאדם העני: "ז' שמות נקרא עני. עני. אביון. מסכן. מך. דל. דך. רש. עני כמשמעו. אביון שהוא מתאוה לכל רואה דבר ואינו אוכל דבר ואינו שותה. מסכן שהוא מסוכן בנפשו. מך שהוא מך עד האסקופה. דך שהוא מדוכדך. דל שהוא דל מנכסיו. רש שהוא מתרושש" (אבות דרבי נתן פרק מ"ג ד"ה ז' שמות). מדובר על אדם היורד ממצב מרומם לדכאון הרוח. מכאן חשיבותה של המילה "אחיך" בביטוי שלפנינו. היות והוא אחיך אל תתיחס רק למצבו הכלכלי, אלא דאג לו, שמור עליו, אל לך להשפיל ולדכא את מי שהוא אחיך. ואולי אפשר להוסיף אדם הנמצא על ההר רואה הכל מלמעלה, הר סיני המוזכר בפרשה שונה מכל הר אחר בכך שרק אם יודעים להושיט יד למי שמך לבו, למי שאינו נמצא בפסגת חייו, הופכים לשותפים אמיתיים למורשתו – מורשת הר סיני.

א . בעיה מוסרית היא שאלה מעשית הדורשת הכרעה . ב . בעיה מוסרית היא שאלה שמעורבים בה ערכים , וערכים מתנגשים בה , זה בזה . ניתן להבחין בשאלות מוסריות גם באמצעות ביטויים המאפיינים אותן , כגון : טוב ורע , ראוי ומגונה , בחירה וחובה , כוונה וקבלת החלטות , דילמה ושיפוט ערכי . לעומת זאת , בשאלה מדעית משתמשים במושגים אחרים : אמת ושקר , יש ואין , הכרת עובדות והסקת מסקנות .

בתלמוד מבוארת שאלה יסודית בהלכות פיקוח נפש. שניים שהיו הולכים במדבר, וביד אחד מהם קיתון של מים. אם שניהם ישתו מהמים, הרי ששניהם ימותו, ואם אחד ישתה – יוכל להגיע למקום הישוב ולהינצל. מה על בעל המים לעשות, האם חובתו לתת לחברו לשתות מן המים חלק כחלק, או לא? דרש מתחילה בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חברו, עד שבא רבי עקיבא ולימד: נאמר "וחי אחיך עמך" – חייך קודמים לחיי חברך. כלומר על כל אדם מוטלת מצווה להחיות את אחיו עימו, אבל אם חייו הוא בסכנה, עליו להציל תחילה את עצמו, ורק לאחר מכן להציל את חברו (בבא מציעא ס"ב ע"א),  וכדי לחדד את ההלכה, יש לבאר שאפילו אם יטען החבר, תן לי מעט מן המים כדי שלא אמות מיד, ונחיה שנינו עוד זמן מה, ואולי בתוך כך ימצאונו אנשים אחרים ויצילונו. אף-על-פי-כן אם הסבירות לכך נמוכה, ומירב הסיכויים שלבסוף שניהם ימותו, על בעל המים לשתותם בעצמו ולחיות, שחייו קודמים לחיי חברו (העמק שאלה קמ"ז), שכן למדנו, שאין אדם צריך להציל את חברו תוך הסתכנות כזו שעל פי רוב הסיכויים ימות. וכן הלכה במקרים דומים, שניים שטובעים בים, ומצא אחד גלגל הצלה שיכול להציף אותו לבדו, אינו צריך לתת אותו לחברו. וכן שני חולים שנזקקים לתרופה נדירה שאזלה, ואחד מהם עשיר וביכולתו לקנותה לעצמו, אם הכמות מספקת לו לבדו, אינו צריך להתחלק בה עם חברו החולה. אלא שעדיין ראוי לברר, האם מותר לאדם מרצונו להקריב את חייו למען הצלת חברו, היינו שיוותר על המים שבידו ויתנם לחברו. לדעת כמה פוסקים אסור, שהואיל והמים בידיו ויש בכוחו להמשיך לחיות – חובתו לשמור על חייו תחילה. ויתר על כן, מכך שהמים בידו, סימן הוא שמשמיים רוצים שיחייה, ואם יתן לחברו את המים הרי זה כהתאבדות (הרב אונטרמן עיין "בצומת התורה והמדינה" ח"ג ע' 315; הרב פיינשטיין אג"מ יו"ד ח"ב קע"ד, ד'). אולם לדעת כמה וכמה פוסקים, מאחר שמבחינה עקרונית חייו וחיי חברו שווים, מותר לו למסור את עצמו למען חברו. ואין זה נחשב כהתאבדות, משום שאין כאן פגיעה בחיים, שאין הבדל בין אם לבסוף הוא יחיה או חברו (הנצי"ב שאילתות קמ"ז, ראשון לציון יו"ד רמ"ז, א; הראי"ה במשפט כהן קמ"ג). ואם מדובר בהצלת תלמיד חכם, כתב בעל ספר חסידים (סי' תרח"ץ), שהיה מן הראשונים, שראוי למסור את הנפש למען הצלת תלמיד חכם שהציבור נצרך לו. (עוד עייין במאמרו של הרב בר אילן אסיא ח"ז ע' 181).

דילמה היא למשל כוח חיילים נקלע לתקרית אש קשה. חייל פצוע שוכב בשטח, ומצבו מחמיר והולך. חייל אחר יכול להתקרב אליו ולנסות לסייע לו, אולם בכך יסכן את חייו באופן ממשי. כיצד עליו לנהוג? אוניית נוסעים טובעת בלב ים, סירות רבות מורדות לים ונראה שלא יישארו מספיק סירות לכולם. המלחים מחליטים להפסיק לסייע לנוסעים, מחשש שלא יישארו עבורם מקומות. והם מצילים את עצמם ומתרחקים מן האנייה. לדעתם זה מצודק שהרי "חייך קודמים לחיי חברך"?

ההלכה קובעת שאיסור רציחה אינו נדחה מפני פיקוח נפש, בתלמוד מובא מעשה "דההוא דאתא לקמיה דרבה ואמר ליה אמר לי מרי דוראי זיל קטליה לפלניא ואי לא קטלינא לך אמר ליה לקטלוך ולא תיקטול מי יימר דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דהוא גברא סומק טפי (סנהדרין דף עד ע"א). ופרש"י "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי – מי יודע שיהא דמך חביב ונאה ליוצרך יותר מדם חבירך, הלכך אין כאן לומר וחי בהם ולא שימות  שלא התיר הכתוב אלא משום חביבות נפשם של ישראל להקדוש ברוך הוא, וכאן שיש אבוד נפש חבירו לא ניתן דבר המלך לדחות שצוה על הרציחה" (שם). אם כן מתי אנו אומרים חייך קודמים ומתי מאי חזית? שאלה זו לכאורה זה תלויה בהבנה של הכלל "חייך קודמים", האם כלל זה בא לומר שאין חיוב לתת את המים ואין כאן חיוב מצד "לא תעמוד על דם רעך" משום שחייך קודמים. או שכלל זה של חייך קודמים אינו רק למנוע איסור של לא תעמוד על דם רעך אלא זה היתר חיובי לאדם תמיד להציל את עצמו. ההשלכה של חקירה זו נוגעת במצב שאם הוא ינצל, חברו לא ימות כתוצאה משב ואל תעשה שלו, אלא במעשה ההצלה שלו הוא גורם למיתת חברו. האם יהיה מותר לחטוף את המים מיד מי שמחזיק את המים מדין חייך קודמין? או יהיה הדין יהרג ואל יעבור משום מאי חזית דדמא דידך סומק טפי ולא נאמר שחייך קודמין ! לכאורה תשובה להבדל שבין מאי חזית ובין חייך קודמים נמצא ברש"י שהובא לעיל, רק במקום שמדובר על הריגה בידים קיימת טענת מאי חזית אבל במקום שאין הריגה בידים אלא זה שב ואל תעשה נאמר שחייך קודמים. אבל יש לשאול, מה הדין כשיש מעשה שלו להציל את עצמו, וכתוצאה מכך יהרג אחר? האם חייך קודמים בקיתון של מים הוא רק משום שחברו ימות ממילא או אף אם חברו יהרג בגרמתו יהיה מותר? בהגהות יד אברהם על שו"ע יו"ד סימן קנ"ז סעיף א' (הסימן העוסק בדיני יהרג ואל יעבור), על דברי הרמ"א שם שהביא את דברי הרמב"ם בעובדי כוכבים שאמרו תנו לנו אחד מכן ונהרגנו ואם לא נהרוג את כולם, שאסור לתת אלא אם כן חייב מיתה כשבע בן בכרי, כתב:

וע' בנודע ביהודה (מ"ת חי"ד סי' ע"ד) שכתב דאם כבר לקחו אנשים ידועים אסור להשתדל להצילם רק קודם שנלקח אף א' מותר להשתדל להציל א'. וכמ"ש הש"ך בחו"מ סי' קס"ג ובהג"ה שם ש"פ. ונראה שהוא עצמו יכול להשתדל אף שנלקח דחייך קודמין.

הרי שאכן לדעתו שלגבי האדם עצמו שייך גם כאן הדין של חייך קודמים. ורק לגבי אחר אנו אומרים מאי חזית ולכן אסור לעשות מעשה (תורה שבעל פה כרך כו, תשמ"ה במאמרו של הרב יהודה דוד בלייך, גדרי מסירה והצלה שדן בדבריו.

 

 

 

בברכת שבת שלום  – הרב אברהם רזניקוב

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד