פרשת בהר – מה עניין שמיטה אצל תרופות

י׳ באייר ה׳תשפ״ב (מאי 11, 2022) | עלון בית החולים, חומש ויקרא, בהר

המהפכה התרופתית של המאה ה-20 שיפרה לאין שיעור את בריאות המין האנושי ומיגרה מחלות רבות. אך בשנים האחרונות מתבררות גם השלכותיה השליליות של המהפכה הזאת. מחקרים מעידים שתרופות וחומרים פרמצבטיים אחרים נפלטים לסביבה ונצברים בה, בעיקר במקורות מים, בקצב הולך וגובר עם העלייה בצריכתם.

הפרשה פותחת במילים, "וידבר ד' אל- משה בהר סיני לאמור.." (ויקרא, כ"ה, א'). מדוע נקראת הפרשה בשם זה "בהר"?מתוך דברי רש"י השואל "מה עניין שמיטה אצל הר סיני"? ותשובתו על פי המדרש כי מקור התורה כולה על כלליה ופרטיה מסיני, למדנו כי ישנה חשיבות גדולה לכך שהתורה ניתנה בסיני. מדוע דווקא בסיני, ומדוע על הר סיני? בתיאוריה היה אמור להיות הר-סיני אחד המקומות המוכרים ביותר לעם ישראל ולמיליוני אנשים בעולם המאמינים בתנ"ך. בפועל, מיקומו של הר סיני, הוא בגדר השערה והוא מעסיק ארכיאולוגים וחוקרי מקרא מכל רחבי העולם (מ' הראל, 'סיני', אנציקלופדיה מקראית, ה', עמ' 1021). מדוע מיקומו נשאר בגדר תעלומה? על פי אחת הטענות המרכזיות, היה חשש כבד שהמקום יהפוך לאתר פולחן לעבודה זרה, ולכן הושכח בכוונה. המדרש תומך בכך כשהוא מתאר ויכוח המתבסס על פסוק בתהילים "לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱל-ֹקים לְשִׁבְתּוֹ אַף ד' יִשְׁכֹּן לָנֶצַח" (ס"ח י"ז)…בשעה שבא ד' ליתן תורה בסיני, היו ההרים רצים ומדיינים אלו עם אלו. זה אומר, עלי התורה ניתנת! וזה אומר, עלי התורה ניתנת! …אמר ד' "למה תרצדון הרים גבנונים"… כולכם נעשתה עבודה זרה על ראשיכם. אבל סיני, שלא נעשתה עבודה זרה עליו, "ההר חמד א-לקים לשבתו" (ב"ר, צ"ט, א'). מדרש זה אינו עוסק בטופוגרפיה אלא בערכים, התורה הדגישה את המאבק בעבודה זרה שהייתה ממוקמת דרך כלל על ההרים הגבוהים, "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם יורשים אותם את אלהיהם, על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן" (דברים, י"ב, ג'). אל מול "ההרים הרמים" עליהם בדרך כלל הייתה מושמת עבודה זרה, עומדת נמיכות הקומה של הר סיני, עליו לא עבדו עבודה זרה, ועליו ניתנה התורה.

תרופות נפוצות מאוד במי שפכים, שאליהם הן מגיעות בעיקר דרך הפרשות גוף והשלכה לא מבוקרת של תרופות לפח ולאסלה. תרופות מגיעות לסביבה על ידי שפכים של מפעלי תעשייה ופעילות חקלאית שנעזרת בתרופות להשבחת גידולים ובעלי חיים. מכאן הן מוצאות את דרכן בקלות רבה למאגרי המים.

חז"ל במדרש נימקו בנימוק נוסף את בחירתו של הר סיני כמקום ראוי למתן תורה לעם ישראל, "כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא", זה אומר נקראתי הר תבור, עליי נאה שתשרה שכינה, לפי שאני גבוה מכל ההרים…וזה אומר אני נקראתי הר הכרמל, עליי נאה שתשרה שכינה, לפי שאני נתמצעתי בתווך…אמר ד' כבר נפסלתם לפניי בגבהות שיש בכם, כולכם פסולים לפניי…אין רצוני אלא בסיני שהוא שפל מכולכם" (שוחר טוב, תהילים, ס"ח). הר סיני לפי כל השערה שהיא גבוה מהר תבור ומהר כרמל. נראה שדברי מדרש על גובהו של הר סיני, באים לחדד מסר שונה, דווקא ובגלל שהר סיני גבוה מהרים אלו, יש להעריך את הענווה שלו, שהרי אם היה הוא נמוך מבחינה טופוגרפית, הרעיון של הענווה היה מחוסר בסיס! המדרש מביא גם את דרשת ר' עקיבא שמסביר את אותו הפסוק בתהלים על השבטים שהיו רבים ביניהם בחלקו של מי ייבנה בית המקדש. וזכה בנימין משום שהוא לא השתתף במכירת יוסף, 'גבננים', היא "גיבנת" המרמזת על גניבת יוסף. האם מכאן נלמד ש"הרים גבוהים" הם דבר פסול בכל מקרה? לא בהכרח, הנביא ישעיה ניבא "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ד' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם" (ב', ב'). הר סיני השפל אם כן הוא רק תחנה בדרך להר ד' בירושלים, רבי עקיבא הדורש "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה" בחר לדרוש על הר סיני, דרשה על השבטים כמספרים את סיפורה של החברה, ולא על ההרים. הרב קוק הוסיף וקבע כי, "ברצוננו לקיים מצוות "ואהבת לרעך כמוך" גם לגבי האומות, ושלא תהיה גם לאומות העולם טענה וטינה עלינו" (מאמרי הראי", עמ' 252).

בעולם המערבי מי שפכים מחויבים לעבור דרך מכוני טיהור שמסננים מהם מזהמים וממחזרים את חלקם כמי קולחין להשקיה חקלאית. בטכנולוגיה הקיימת, מכוני הטיהור מסוגלים לסנן תרופות באופן מוגבל, אך אין פיקוח על רמת הסינון ותרופות רבות חודרות בכל זאת למי קולחין בריכוזים גבוהים בהרבה מהחשיפה המומלצת.

אל ההר עולים, העלייה אל ההר מחייבת התבוננות ובחינה מי שנשאר למטה. בפרשה התורה מתייחסת כמה פעמים למי שנפל ממדרגתו הכלכלית, החברתית והנפשית, וכותבת "ְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ… וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ " (שם, ל"ה-ל"ו). במדרש מובא, "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך אל תניחהו שירד, למה הוא דומה למשוי שעל גבי חמור עודנהו במקומו אחד אוחז בו ומעמידו נפל לארץ חמשה אין מגביהין אותן…" (ילקוט שמעוני רמז תרס"ה). הר סיני עליו ניתנת התורה, שונה מכל הר אחר בכך שרק אם יודעים להושיט יד למי שמך לבו, למי שאינו נמצא בפסגת חייו, הופכים לשותפים אמיתיים למורשתו – מורשת הר סיני. כך גם ניתן להבין את הקשר של הר סיני לשמיטה בה יבול הארץ והחובות נשמטים מידינו, אך אל ניתן לאדם היושב בארץ להשמט מידינו. הרב נחום אליעזר רבינוביץ זצ"ל מבאר מדוע בחר המדרש דווקא בהרים אלו, סיני, תבור וכרמל. סיני הוא מקום נתינת התורה. הר תבור, מסמל את המוכנות למסור את הנפש כדי להגן על עם ישראל ועל ארץ ישראל. דבורה מצווה את אבינועם בן ברק להעמיד את הצבא בהר תבור שם יתרחש העימות עם סיסרא, ושם ד' יציל אותם.  המצב של עם ישראל היה על סף ייאוש. דבורה מתארת פילוג וקיטוב בעם, פירוד פנימי, שבט ראובן המרובה באוכלוסין הוציא עצמו מהכלל, כאילו המצב הביטחוני אינו נוגע אליו כלל. דבורה מתארת את המוכנות הזאת לצאת למלחמה אל מול סיסרא ויבין מלך חצור כ"עזרת ד' בגיבורים" (שופטים, ה' כ"ג). ההר השלישי הוא הר הכרמל, המאבק שהתרחש עליו היה בין אליהו ונביאי הבעל, אליהו מזהה את התסכול הגדול שהעם נתון בו אל מול נביאי הבעל, הוא אוסף אבנים כמספר שבטי ישראל, שנים עשר, ואינו מוציא איש מכלל ישראל, על אף שמרביתם עובדים עבודה זרה. עם ישראל אומר הרב רבינוביץ, זקוק לשלשת המרכיבים הללו. בלי תורה אין לעם קיום. בלי תבור, בלי מסירות נפש, גם סיני אינו משמעותי – כלומר, אם התורה מסתגרת בבית המדרש ואינה מעוררת את העם להקרבה עצמית, היא לא שווה כלום. יששכר, חמור הגרם הנושא בעולה של תורה, יוצא כראש החץ בצבא דבורה וברק, מחוקקי בנימין ומושכים בשבט סופר של זבולון – הם תבור וסיני ביחד. אבל התורה מחייבת לא רק הקרבה עצמית, היא מחייבת אותנו לצאת מתוך בית המדרש למטרות נוספות. אם הנאמנים לדבר ד' מתבדלים אף מבחינה אידיאולוגית בלבד, אם הם מדברים רק אחד עם השני, אם בעלי התורה לא אומרים דברים היוצאים אל הלב והמופנים כלפי ליבותיהם של כל ישראל – העם יתפורר. אפילו אם יש הרבה מאוד לומדי תורה וצבא חזק, העם יתפורר. לומדי התורה צריכים לפנות אל כל עם. רק כך הם יצליחו לעשות רושם על העם – זה כרמל. עם שלשת העמודים האלה ניתן לבנות את עם ישראל, את ירושלים ואת המקדש. רק על גבי שלשת ההרים הללו הר בית ד' יכול להיות יציב.

חוקרים מביעים דאגה מפוטנציאל הנזק לבני אדם בעקבות הזיהום התרופתי. חשיפה כרונית לקוקטייל התרופות וההורמונים הנפלט למי שפכים, ועוד יותר מכך חדירתם למי התהום המשמשים לשתייה, עלולה להיות קטלנית. לכך מצטרף השימוש במי קולחין מזוהמים בתרופות, שמועברות בהשקיה חזרה לקרקע ומזינות צמחים ובעלי חיים שאנחנו אוכלים בסופו של דבר.

לפי התורה, חלה חובה על האדם בשנה השביעית ל"עזוב" שלושה דברים, לשבות מעבודת הקרקע, להפקיר את הפירות שצמחו בשנת השביעית לכל מי שרוצה לאוכלם – ובסוף גם לוותר על החובות הכספיים שאחרים חייבים לנו. הרמב"ם בספרו "מורה הנבוכים" מסביר כי אחת מהסיבות לקיום המצווה היא להפסיק את ניצול משאבי הטבע לשנה אחת. הזמן הזה נועד לאפשר לטבע ולאדמה להתחדש ולהתחזק. בכך נימנע מתוצאות הרות אסון לסביבה ולאדם, שעלולות להתרחש בגלל ניצול מוגזם של משאבי הטבע. (ח"ג, ל"ט) טעם נוסף שאותו מביא הרמב"ם הוא שבשנה הזו, באופן מיוחד, יש חמלה ודאגה לכל העניים והנזקקים, סוג של צדקה כללית שלה שותפים כל בעלי הרכוש במדינה. בשנת תשע"ה הועלתה יוזמה לקחת את הרעיונות הסביבתיים והחברתיים העומדים בלב מצוות השמיטה הקדומה, ולהציע אותם כמקור השראה לפעילות בישראל של המאה ה-21. כך, לא תתבטא שנת השמיטה בישראל רק בדיני הכשרות או בהגבלות שונות על 2% החקלאים במדינה, אלא תייצר מחזוריות בת שבע שנים בהתנהלות הציבורית של המדינה, כאשר כל שנה שביעית יתרכזו מאמצים מיוחדים בעיסוק בתחום "הקיימות היהודית. "אמנת שמיטה ישראלית" היא המסמך המכונן של היוזמה, המציעה למצוא דרכים ליישם את השמיטה בחייו במישור הפרטי או להצטרף להובלת מהלך ציבורי ערכי. במילות המסמך, "מתוך הכרה כי שנת השמיטה היא ערך יסוד בחינוך האדם בישראל, ומתוך הבנה כי עם שיבת העם היהודי לציון מבקשת השמיטה את הגשמתה בזמן הזה, אנו מבקשים לפעול יחדיו על מנת להחיות את שנת השמיטה ולקיימה כשנה משמעותית בחיי היחיד, הקהילה, החברה והאומה"

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד