פרשת במדבר – שבועות – מה עניין חלב אצל הר סיני

ה׳ בסיון ה׳תשפ״א (מאי 16, 2021) | במדבר, שבועות, עלון בית החולים, חומש במדבר, חגים

אלרגיה לחלב היא סוג של אלרגיה למזון שבה מתקיימות תגובה חיסונית לאחד או יותר מחלבוני החלב שמקורו בבעל חיים כלשהו. השכיחות המדווחות בספרות, בקרב פעוטות ותינוקות נעה בין 2% לבין 5% וחולפת לרוב עד גיל 5 שנים. הטיפול באנשים אלרגיים לחלב היא הימנעות מוחלטת מחלב ומוצריו, וכן ממזונות המכילים חלבוני חלב.

חג השבועות מציין את נתינת התורה. סיון הוא השם הבבלי של החודש, ובמקרא – החודש השלישי, שהוא שלישי לחודש ניסן, ראש חודשי השנה, לחשבון התורה. בתורה נאמר "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה באו מדבר סיני" (שמות י"ט), ואמרו חכמינו "ביום הזה" – בראש חודש. שבאחד לחודש סיון חנו במדבר סיני, מוכנים לקבלת התורה. שבועות הוא המועד היחיד שתאריכו אינו מצוין בתורה ולפי האמור בתורה הוא חל ביום החמישים לתחילת ספירת העומר. על פי חז"ל, ספירת העומר מתחילה למחרת יום טוב הראשון של פסח. לפי הלוח העברי הקיים היום לעולם יחול חג השבועות בארץ ישראל באחד מהימים ראשון, שני, רביעי או שישי. מספר שמות לחג השבועות, חג הקציר – "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה" (שמות כ"ג ט"ז), על שם קציר החיטים שבאותה תקופה, והחיטים הן המאוחרות בתבואות השנה, ובהן כלתה עונת קציר השנה ועושים חג במנחה חדשה שמביאים בית ד'. חג השבועות"וחג השבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים" (שמות ל"ד כ"ב). ונאמר: "ועשית חג שבועות לד' אלוקיך" (דברים ט"ז), על שם שבעה שבועות שסופרים לפניו, 'ספירת העומר', וביום החמישים חג לד' ולתורה אשר נתן. יום הביכורים – על שם המנחה החדשה, לחם תנופה שתיים שמביאים למקדש, והיא מתירה לאכול את התבואה החדשה שמה של המנחה 'שתי הלחם'. קרבן זה מובא בסוף ימי 'ספירת העומר', ואחריו מותר להביא לבית המקדש קרבנות מתבואת השנה החדשה. ביום זה מתחילה עונת הביכורים, שכל אחד לוקח מראשית פרי אדמתו, משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שם אותם בטנא ומביאים בית ד'. עצרת – קראוהו חכמים, לפי שעיקר עניינו של חג זה שהוא שמיני שאחר שבעת ימי חג המצות וקשור עמהם, עצרת של פסח הוא, המשכם הוא וסיומם. ימי הספירה שביניהם אינם מפסיקים, שהם כחולו של מועד שאינו מפסיק בין חג ראשון לחג אחרון. חג מתן תורה – לפי המסורת ביום זה ניתנה התורה ועל כן נקרא גם בשם "חג מתן תורה" (יומא דף ד' ע"ב), מתן תורה", הוא נושא ראשון הנטוע ומושרש בתודעתם של מקיימי המצוות ויש לו ביטוי בהלכות החג ומנהגיו.

גם אנשים עם רגישויות ללקטוז או לחלבון הקזאין יכולים לצרוך מוצרי חלב וגבינה כמקור לסידן. בקרב אנשים הסובלים מאי סבילות ללקטוז לרוב תהיה ספיגה טובה יותר של חלב ממקור עז שהוא פחות אלרגני, ומכיל פחות לקטוז, כמו כן ייתכן שיוכלו לאכול מוצרים הדלים בלקטוז כגון גבינות קוט'ג וגבינות קשות.

נוהגים להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים, כדי שיזכירו שבעצרת נידונים על פירות האילן ויתפללו עליהם (מג"א סי' תצ"ד ה' וחק יעקב ס"ק ז'). ונוהגים לשטוח עשבים בבית הכנסת ותוחבים עשבים בבית תחת הקורה, לזכר שבמתן תורה היו על ההר מלא עשבים, או סביבו, שנאמר, "גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא" (לבוש שם). וכתב המהרי"ל נוהגים לשטוח על רצפת בית הכנסת עשבים ושושנים של בשמים לשמחת הרג, ואם חל שבועות ביום א' הנהיג המהרי"ל לשטוח בשמים בהכנסת שבת (מנהגי המהרי"ל הל' שבועות). מנהג ישראל, לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, הרבה טעמים נאמרו בדבר. הטעמים המפורסמים יותר למנהג הם, א. חג השבועות הוא חג מתן תורה, וכיוון שהתורה נמשלה לחלב, שנאמר, "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים, ד, יא), נוהגים באכילת מאכלי חלב (כל בו סי' נ"ב, הובא במ"ב ס"ק י"א). ב. בשבועות ניתנה התורה, ובמתן תורה הוזהרו בני ישראל על כל התורה, איסור נבלה ומצוות השחיטה, דיני הכשר הבשר וכד', וכיוון שלא יכלו באותו יום להכין את כל הדרוש לאכילת מאכלי בשר, בעקבות דיני ההכשר החדשים שקיבלו, הוכרחו לאכול מאכלי חלב (ספר המטעמים, שבועות, אות פ"ח, מ"ב ס"ק י"ב). ג. בפסוקי קרבנות החג נאמר: "וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם וגו'" (במדבר, כ"ח, כ"ו-ל"א)  – ראשי התיבות של "חדשה לה' בשבועותיכם" הם חלב, והרי רמז לאכילת מאכלי חלב בחג זה (ערוך השולחן, תצ"ד, ה', קיצור שולחן ערוך, ק"ג, ו'). בספר טעמים ומנהגים הוסיף – שדבש אדום וחלב לבן, לרמוז שהתורה יש בה מידת הדין ומידת הרחמים, "זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם המוות". מבחינה סמלית, כשם שהחלב הוא מזון קיומי לתינוק, כך התורה היא מזון רוחני קיומי לכל אדם. ועוד, החלב – צבעו לבן שמסמל טוהר, בני ישראל נצטוו להיטהר לקראת קבלת התורה. מעניינת העובדה שבתלמוד מובא שתיכף כשקבלו את התורה נעשו תשושי כוח לפי שהתורה מתשת כוחו של האדם על כן אכלו מאכלי חלב לרפואה שהוא מאכל תינוקות (סנהדרין כ"ו ע"ב) .

מוצרי החלב מכילים שומנים, סוכרים וחלבונים, כאשר הרכב מוצר החלב משתנה ממוצר למוצר. כמו כן, ניתן למצוא שני סוגי חלבונים המאפיינים את מוצרי החלב, חלבון מי הגבינה והקזאין. הסוכר שמצוי במוצרי החלב נקרא לקטוז והוא עובר פירוק על ידיי אנזים הלקטאז אשר מצוי במעי הדק.

ר' מאיר מדזי'קוב בעל "אמרי נועם", אומר, התורה משולה לחלב כי החלב הוא המזון היחידי שאפשר להתקיים עליו בלבד (ראו תינוקות שנולדים), אם אדם אוכל רק לחם, יוותר צמא, ואם ישתה רק מים יישאר רעב. החלב מספק גם את הרעב וגם את הצמא של האדם. כך התורה היא תזונתו הרוחנית של האדם, מספקת גם את הצמא וגם את הרעב הרוחני של האדם. אכילת מאכלי חלב בסעודות חג השבועות מלווה דיון הלכתי, מצווה לשמוח ביום טוב, ואין שמחה אלא בבשר וביין "חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד, הוא ואשתו ובניו וכל הנלווים אליו…אוכלים בשר ושותים יין, שאין שמחה אלא בבשר, ואין שמחה אלא ביין" (רמב"ם הל' יו"ט פר' ו' הל' י"ז-י"ח), ואף בזמן הזה שאין מקדש ואין קרבנות דין זה נוהג (ביאור הלכה סוף סי' תקכ"ט), כך פוסק הרב עובדיה יוסף שדעת רוב האחרונים שאף בזמן הזה יש מצווה מהתורה לקיים שמחת החג באכילת בשר (שו"ת יחווה דעת ח"ו סי' ל"ג). אם כך המנהג לאכול מאכלי חלב במקום מאכלי בשר, עומד בסתירה למצוות שמחת יו"ט, וכיצד ניתן לקיימו? הרמ"א כותב כיצד לקיים מנהג זה "…אוכלים מאכל חלב ואחר כך מאכל בשר.." (או"ח סוף סי' תצ"ד), יוצא מדבריו  שאין המנהג לאכול מאכלי חלב בא במקום מאכלי בשר, אלא כתוספת לאכילת הבשר באותה ארוחה. רבים ערערו על מנהג זה שהרי הוא עומד בסתירה לנפסק להלכה בהלכות בשר וחלב שאין לאכול ישירות בשר אחרי חלב , ועל אף שמחמירים בשהיית בשר אחרי גבינה (בסעודה אחרת) רק בגבינה ישנה בת שישה חודשים או בגבינה מתולעת (רמ"א יו"ד סי' פ"ט סעי' ב' ובט"ז שם ס"ק ד') אך באותה ארוחה ראוי להיזהר (אגרות משה או"ח, ח"א, סי' ק"ס). על פי דברים הללו יש מי שכתבו להימנע מאכילת מאכלי חלב בשבועות (תורת חיים). לדעת הרב עובדיה יוסף המנהג העדיף לאכול מאכלי חלב בסעודת הלילה, לקנח ולהדיח את הפה (ללא ברכה), ולאכול מיד לאחר מכן מאכלי בשר (שו"ת יחווה דעת, ח"ג סי' נ"ח, ילקוט יוסף על המועדים).

מרכיבים נוספים שניתן למצוא במוצרי חלב הם מינרלים רבים והנפוץ ביותר הוא הסידן. לסידן תפקיד מבני בעצם ובשן. במחקרים רבים נחקר הקשר בין צריכת סידן כתוסף או דרך מוצרי חלב על צפיפות העצם. פרט להשפעה על צפיפות העצם, לסידן תפקידים רבים כגון כיווץ והרפיית כלי דם, הולכה עצבית והפרשה מבלוטות, השפעה על קרישת הדם וקצב הלב.

שיעור ההמתנה בין אכילת בשר לאכילת גבינה אינו מן התורה, ומרווח הזמן שביניהם נלמד ממעשה במר עוקבא, חכם תלמודי, שאכל בשר בסעודה אחת ורק בסעודה הבאה אכל חלב (חולין ק"ה א').  כיוון שישנן שלוש שיטות שונות ביחס למרווח הזמן שבין סעודה לסעודה, ובהתאם גם קיימים מנהגים שונים הראשונה, יש להמתין 'שש שעות', "מי שאכל בשר בתחילה בין בשר בהמה בין בשר עוף לא יאכל אחריו חלב עד שיהיה ביניהן שיעור סעודה אחרת והוא כמו שש שעות…" (רמב"ם מאכלות אסורות ט' כ"ח) שזהו הזמן המבדיל בין סעודה לסעודה (בזמנם היו נוהגים לאכול רק שתי סעודות ביום בקר וערב) ובשולחן ערוך נפסק להלכה "אכל בשר אפילו של חיה ועוף, לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות" (יו"ד פ"ט א'). השנייה, לאחר סיום הארוחה וברכת המזון מותר לאכול חלב, שכן לא אכל חלב ובשר באותה סעודה (תו"ס בשם ר"ת, חולין ק"ה עמ' א', בד"ה "לסעודתא אחריתא"). השלישית, מעיקר הדיןאין צורך להמתין, אולם פשט המנהג להמתיןשעה ולברך ברכת המזון ורק אח"כ לאכול חלב ('איסור והיתר הארוך'כלל מ'). על יסודות אלו פסק החיי אדם להקל לחולה שאינו צריך להמתין שש שעות "שמי שנהג תמיד להמתין בין אכילת בשר לחלב שש שעות ועכשיו מפני חולשתו רצה לנהוג כהמקילין רק איזה שעות כיון דלכל הדעות אין איסור האיסור רק מחמת סייג וגדר ואם כן מהני לזה התרה להמקילין" (חיי אדם, סימן קכ"ז סעיף י'). סיבה נוספת להקל לחולה כיוון שבהלכה השעות נמדדות באופן יחסי. ההלכה מחלקת את היום לשנים עשר חלקים שווים, במה שקרוי 'שעות זמניות', המשתנות בהתאם לאורך וקוצר היום בין הקיץ לחורף, ועל כן בחורף שהימים קצרים, מי שאכל בצהרים בשר יכול לאכול בערב חלב, למרות שעברו רק ארבע שעות (פרי חדש' יו"ד פ"ט ס"ק ו'), יסוד זה משמש היתר לחולה לאכול מאכלי חלב אחרי אכילת מאכלי בשר כאשר מרווח הזמן שבין הארוחות מצומצם יותר  "…ובמקום שיש מיחוש חולי יש לסמוך על דעת הפרי חדש" (יד אפרים על השו"ע חלק יו"ד סי' פ"ט). כך הורה גם הורה למעשה הרב חיים דוד הלוי לחייל שהתקשה במהלך פעילותו המבצעית להמתין שש שעות בין אכילת בשר לחלב, שיכול הוא להמתין רק ארבע שעות (שו"ת עשה לך רב, חלק ו' סימן נ"ב). הבחנה נוספת קיימת בין אכילת מאכלי חלב לאחר אכילת בשר עוף ובין אכילתם לאחר אכילת בשר בקר, כיוון שאיסור בשר עוף בחלב אינו אלא מדרבנן (שו"ע יו"ד סי' פ"ז סעי' ג').

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד