פרשת בראשית – הרדמה

י״א בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 20, 2018) | חומש בראשית, בראשית, עלון בית החולים

הרדמה היא פעולה מכוונת של ערפול חושים או חוסר הכרה הנגרמת בדרך כלל על ידי מתן תרופות נרקוטיות, אשר פועלות לדיכוי מערכת העצבים, זאת כדי לאפשר טיפול בחולה או בפצוע ללא גרימת כאב, תוך שמרה על תפקוד תקין של מערכות הגוף. ביצוע ההרדמה יכול להתבצע בעזרת תרופות נרקוטיות, דיקור, היפנוזה רפואית או שילוב של כמה מן השיטות. שינה היא מצב המאופיין בפעילות ותגובה לגירויים בעוצמה הנמוכה מעצמת התגובה בזמן ערות. השינה היא המנגנון הטבעי ביותר שיש לנו, הצורך להתנתק מן הפעילות הפורמאלית לפרק זמן של עד שמונה שעות בכל יממה הוא צורך חזק מאוד, משך השינה ואיכותה משפיעים השפעה רבה על בריאותם של אנשים, השינה תופסת קרוב לשליש מחייו של האדם הממוצע, אך למרות זאת ידוע עליה מעט יחסית.

בפרשת השבוע מובאות שתי בריתות "ברית המילה", ו"ברית בין הבתרים", ברית זו האחרונה פותחת בהודעה "אני ד' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה"(בראשית ט"ו ז') ומסיימת בהודעה "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת"(שם י"ח). בין שתי ההודעות הקצרות הללו, מצויה הבשורה המחרידה אודות שיעבוד בני ישראל "בארץ לא להם", במשך ארבע מאות שנה, שיעבוד שילווה בעבודת פרך ובעינויים. ההבדל המהותי שבין שתי בריתות אלו שזו הראשונה נכרתת עם כל יחיד ויחיד, על ידי קיום מצוות המילה, ואילו השנייה נכרתה עם האומה בכללה ובה הבטחת הארץ וגבולותיה, בברית זו הודיעו לאברהם גם את ימי הגלות וגם את ימי קץ הגאולה. רבו הפירושים בטעמה ובסיבתה של גלות נוראה זו, בתלמוד ניתנו שלוש תשובות ושלושתן כרכו בתוכן את עיקרון השכר והעונש, יש שתלה זאת במלחמת אברהם עם כדרלעמר וחבריו "…מפני שעשה אנגרייא (שימוש לא הכרחי) בתלמידי חכמים, שנאמר וירק את חניכיו ילידי ביתו"(נדרים ל"ב ע"א) יש מי שתלה זאת בפגם אמוני, אברהם לא הסתפק בהבטחה שניתנה לו על הארץ ושאל אות "במה אדע כי אירשנה", ובלשון התלמוד "…שהפריז על מידותיו" (שם) דרש הוכחות ולא הסתפק בהבטחות, מאמר תלמודי זה סותר למדרש אחר בו לא ראו בבקשה זו קריאת תיגר, אברהם שאל באיזו זכות ירשו את הארץ? (בראשית רבה פ' מ"ד) ויש מי שראה בכך חולשה ערכית למעלתו של אברהם שלא השתדל די בקירוב רחוקים "שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה, שנאמר, תן לי הנפש והרכוש קח לך" (שם) (עיין במאמרו של הרב יעקב מדן "ברית בין הבתרים", בביאור טעמים אלו, בית מדרש וירטואלי, ישיבת הר עציון). בברית זאת צווה אברהם לקחת עגלה משולשת, עז משולשת, ואיל משולש, את אלו היה עליו לבתר לשניים כדרך כורתי בריתות (ע"פ רש"י לפס' י') ואילו את הציפור השאיר בשלמותה, כל פרט מחלקיה של ברית זו בשל חשיבותה הרבה מרמזת על העתיד לבוא ומהווה כר נרחב לעיון, פרשנות והעמקה. אברהם מושפע עמוקות ממשמעותה של ברית זו, עת מנסה הוא להפריח ולסלק את העיט ושאר עופות דורסים העטים על הפגרים נופלת עליו תרדמה "ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדולה נפלת עליו"(שם ט"ו י"ב).

תרדמה, היא תקופה של חוסר פעילות באורגניזם, הבאה לידי ביטוי בהפסקת גידולו ובשינויים מטבוליים המתרחשים בו. בעלי חיים מתגוננים מתנאי הסביבה באמצעות מעבר למצב של תרדמה. תרדמת החורף אינה בלעדית רק לחיות הבר כגון, דובים, סנאים, קיפודים, צבים, נחשים, עטלפים ועוד, אלא גם לבעלי חיים קטנים הנכנסים לתרדמת חורף של ימים ספורים.

ברית זו ניתנה כחזון "…היה דבר ד' אל אברם במחזה לאמר" (שם ט"ו א ') שלא כברית המילה שניתנה לו בהקיץ, השפעתה של ברית זו הותירה חותם רב רושם "והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו", השינה העמוקה, התרדמה, בה שרוי אברהם מאפשרת לו לצפות במחזה רב העוצמה "והנה תנור עשן ולפיד אש, אשר עבר בין הבתרים האלה"(שם י"ז) השכינה מתגלה בכל הדרת מוראה. אין זו התרדמה הראשונה במקרא 'תרדמה' כבר הופיע בהקשר אחר, תוך כדי  יצירתה של האישה נאמר "ויפל ד' אלוקים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעותיו ויסגר בשר תחתנה"(בראשית ב' כ"א). מתרגמי המקרא לשפה הארמית והפרשנים הבדילו בין תרדמה לשינה "תרדמה –שינתא עמיקתא, ויישן – ודמך"(תרגום יונתן בן עוזיאל שם) הבדל זה נוסח על ידי אצל אחד מחשובי הפשטנים באופן הבא "תרדמה יותר משינה, ושינה יותר מתנומה"(אבן עזרא שם) ניתוח מדויק יותר להבחנה בין תרדמה ושינה ניתן במאה ה-18 על ידי ר' שמשון רפאל הירש " 'תרדמה' – "רדם" קרוב ל"רתם", פעם אחת מצינו "רתם" כפעל 'רתם המרכבה' = אסר המרכבה. יתכן אפוא שמשמעות "רדם" = אסר, ומכאן "הרדם" = היאסר. כביכול הנרדם נאסר בכל יצורי גוו, והוא נטול כל עצמאות ותנועה. התרדמה קרובה אפוא לעילפון. מידה זו של חוסר אונים וכוח אינה מצויה בשינה…"(שם). הסיבה שמפניה נפלה תרדמה על האדם הוסברה בדרכים שונות, יש מי שפירש "…שלא ירגיש בהסרת הצלע מגופו"(רמב"ן שם) פרשן אחר "לפי הפשט חס הקב"ה על אדם הראשון שלא להכאיבו, לפיכך הפיל עליו תרדמה"(חזקוני שם) כדרך שעושה הנרקוטיקה המודרנית בדיכוי מערכת העצבים, עת מוחדרים חומרי ההרדמה למערכת הדם, או הנשימה, כדי להרפות שרירים ולהוריד את תחושת הכאב בעת הטיפול בחולה. יש מהפרשנים שעסקו בהשלכות הפסיכולוגיות של התהליך "…אם כדי שלא תתבזה בעיניו בראותו הוויתה מתבוססת בדמיה…"(אברבנאל שם) ההשלכות הפוסט טראומטיות ילוו לא רק את חייו האישיים של אדם הראשון אלא את חייהם הזוגיים. פירוש נוסף, שלישי במספר, לסיבת התרדמה "…וגם כדי שתבואהו שמחה פתאומית ויהיה כמוצא מציאה טובה, שתגל נפשו בבואה אליו בהיסח הדעת…"(אברבנאל שם) כשיתעורר משנתו וימצא בת זוג בחיקו, תשמח נפשו.

עובדה ברורה היא שהשינה חיונית לשמירת היציבות הפנימית של מערכות הגוף. החוקרים כולם מסכימים כי לשינה יש פונקציות קיומיות חשובות. מניעת שינה מאדם או מכל בעל חי יונק, היא אסון העלול להביא בעקבותיו מוות, בעיקר בשל חוסר יכולת הגוף לווסת את הטמפרטורה הפנימית ולתת למוח את המנוחה הדרושה לצורך התחדשות ורענון. אך אין תשובה מדעית מדויקת למה אנחנו ישנים.

חז"ל הניחו כאכסיומה פשוטה "אי אפשר לאדם לעמוד שלושה ימים בלא שינה" (נדרים ט"ו ע"א). הנחה זו נסתרת מסוגיה תלמודית המתארת את שמחת בית השואבה שהייתה נהוגה בחג הסוכות בזמן הבית "תניא, אמר רבי יהושע בן חנניה: כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו…איני? והאמר רבי יוחנן: שבועה שלא אישן שלשה ימים – מלקין אותו וישן לאלתר?! (סוכה נ"ג ע"א) אדם שנשבע שלא יישן שבועתו אינה צריכה הפרה, זוהי שבועה בדבר שלא ניתן למימוש, אך על עצם מעשה השבועה יש לכפר שהרי עבר על ציווי התורה "לא תשא את שם ד' אלקיך לשוא", שהזכיר שם ד' ולשווא ובניסוח ההלכתי  "…שנשבע על דבר שאין כח בו לעשות, כיצד כגון שנשבע שלא יישן שלשה ימים לילה ויום רצופים, או שלא יטעום כלום שבעה ימים רצופים וכן כל כיוצא בזה..". (רמב"ם הל' שבועות פר' א' הל' ז')  התשובה התלמודית על הקושיה "…אלא הכי קאמר: לא טעמנו טעם שינה, דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי" (סוכה שם) שינה במובנה העמוק לא הייתה אך תנומה האחד על כתפי חברו הייתה ובכך די כדי להמשיך ולתפקד ואין בכך סתירה לעיקרון שלא ניתן להחזיק מעמד ברציפות יותר משלושה ימים ללא שינה כלל. הבחנה שבין שינה ותנומה, הינה גם המלצתם של העוסקים בחקר השינה לנהגים החשים עייפות, "לתפוס תנומה" למשך כ-20 דקות, לאחריה ניתן להמשיך בעירות מליאה עוד שעות רבות ללא כל קושי.

שנתו של כל אדם בריא נעשית בשלבים. שלב א', שינה קלה. שלב ב', גלי המוח נעשים איטיים ויש ירידה בלחץ הדם, בקצב הלב והנשימה ובחום הגוף. שלב ג', מואטת פעילות הגוף ומופיעים גלי מוח המכונים 'גלי דלתא'. שלב ד', פעילות הגוף איטית מאוד, ובמוח גלי דלתא בלבד.  שלב רע"מ, נשימה מהירה, רדודה וחסרת קצב סדיר, לחץ הדם והדופק עולים, שרירי הגוף משותקים למעט שרירי העיניים אלה דווקא מרצדות לכל כיוון וצופות בסרט המוקרן פנימית – החלום.

חשיבותה של השינה במהלך חייו התקין של האדם הייתה ידועה מקדמת דנה, הדרכת חכמים מאזנת בין החובה לישון "רבי חנינא בן חכינאי אומר הנעור בלילה…הרי זה מתחייב בנפשו" (אבות פ"ג מ"ד) לבין ההפרזה בשינה "שמונה – רובן קשה ומיעוטן יפה…ושינה…" (גיטין דף ע' ע"א) אין להגזים בריבוי השינה, ובמקום אחר הניסוח אף חריף יותר "רבי דוסא בן הרכינס אומר שינה של שחרית…מוציאין את האדם מן העולם" (אבות פ"ג מ"י), הרמב"ם בהדרכתו המבוססת על הבנתו הרפואית מסדיר את מספר השעות להם זקוק אדם ממוצע "היום והלילה כ"ד שעות, די לו לאדם לישן שלישן שהוא שמונה שעות, ויהיו בסוף הלילה כדי שתהיה מתחלת שנתו עד שתעלה השמש שמונה שעות, ונמצא עומד ממטתו קודם שתעלה השמש" (הל' דעות פ"ד ה"ד). הדרכה זו קרובה להמלצה הרפואית בת ימינו על כ-7 שעות שינה בלילה לאדם בוגר. לחובה זו השלכות מרחיקות לכת, לשאלת רופא המופנית לרב משה פינשטיין האם רשאי לישון בביתו בליל שבת על אף שידוע לו כי למחרת היום יאלץ לנסוע ברכבו לבית החולים ובכך לעבור איסור חילול שבת, משיב הרב בחיוב לאחר שמסייג את הדברים ומתנה שאין מקום ראוי בסביבת בית החולים או בתוך בית החולים לישון בהם, ונימוקו "…משום שצריך הרופא כדי לידע איך לרפאות לישן בלילה במנוחה דלא גרע ממלמד שאסור לו להיות נעור בלילה משום שלא יוכל ללמד היטב כדאיתא ברמ"א יו"ד סי' רמ"ה וכל שכן שיש לחוש זה ברופא שנוגע לפקוח נפש ואם כן היה מוכרח לבא הביתה שלכן הרי יש להתיר לו ליסע אף שמחלל שבת כיון שאי אפשר לו לבא ברגליו וגם כדי למהר ביאתו לשם…"(אגרות משה או"ח ח"א סי' קל"א). חקר השינה ומעבדות השינה הינן תחום מחקר חדשני וצעיר לימים, חלק מן המחקרים המהותיים אודות השינה החלו רק באמצע שנות השישים של המאה הקודמת, ההבחנה בין השלבים השונים במהלך השינה, הקביעה כי במהלך השינה מתמלאים גם הצרכים הפיסיולוגיים וגם הצרכים הפסיכולוגיים בת עשרות שנים בלבד, לפלא הוא כיצד חז"ל בנסחם את ברכות השחר, "ברוך אתה ד'… המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי" הפרידו בין הדבקים, העין והעפעף, ודרכם תיארו את עולם השינה. הגדיל לעשות הרב קוק בביאורו לסידור התפילה בנתחו ברכה זו "ההכרח של השינה בא בתכונה כפולה. העיפות הנפשית, אחרי אשר מלאה חקה בעמלה החיוני, לקבל רשמים מכל הסביבה, לעבדם עבוד רוחני, ולהביאם לאוצרה הרוחני פנימה…זאת היא הפעולה הנפשית של השינה, הבאה בעיקרה ביחש להעינים, הכלי המקשר את הנפש אל כל העולם החי והרוגש אשר מסביב לו. זאת היא השינה העמוקה, הבאה מתוך תביעתה של המרגעה הנפשית, אבל עם זה מתחברת היא התביעה של התנומה, הבאה בעקב הלאות של הכח החמרי, הניכרת על האיברים החיצונים, שהמקום היותר מסוים וקודם לכל האברים להיות מורגש בהם הכרת דרישה זו הם העפעפיים…"(מתוך סידור 'עולת ראיה')

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד