פרשת בראשית – תורה ומדע

י״א בתשרי ה׳תשע״ט (ספט 20, 2018) | חומש בראשית, בראשית, עלון בית החולים

האבולוציה

אבולוציה, תיאוריה ביולוגית שלפיה חל תהליך שינוי הדרגתי בתכונותיהם של אוכלוסיות או יצורים, עפ"י התיאוריה, האבולוציה היא שגרמה להתפתחות כל צורות החיים הקיימות, מצורות קדומות שהיו לפנים על פני כדור הארץ, החל מראשית החיים. תורת האבולוציה שואפת לתאר את התפתחותם של כל המינים מאב קדום יחיד, שבמרוצת הדורות הסתעפו צאצאיו בהדרגה לכיוונים שונים והשתלבו בבתי גידול שונים, מהם יצאו כל מיני היצורים המצויים בעולם. כיצד מתייחסת היהדות לתיאוריה זו?

ספר בראשית פותח בבריאת העולם ובקורותיו של אדם וראשית האנושות. פרקים א'-ב' בספר בראשית מספרים כיצד ברא הא-ל את העולם והאדם. חלקו הראשון של הסיפור מתאר את בריאת העולם במאמר הא-ל במשך שישה ימים וכיצד קידש את היום השביעי בו "שבת מכל מלאכתו". חלקו השני של הסיפור מרחיב את היריעה בעניין בריאת האדם והאשה. הפסוק הראשון בפרשת בראשית עוסק בבריאת העולם – מעשה היצירה הגדול ביותר של כל הזמנים. "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ" (בראשית א' פס' א'). הפסוק השני מתאר את המצב הראשוני של היקום שקדם לתהליך יצירה זו: "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" (בראשית א' פס' ב'). ספר בראשית נמשך על פני תקופה של 2,309 שנים: אלפיים השנים הראשונות לבריאת העולם המכונות "אלפיים שנות תוהו, ועוד 309 שנה בחיי האבות הנכללות באלפיים השנים הנקראות "אלפיים שנות תורה". זאת, לפי המקובל במסורת היהודית. וכך מובא במסכת עבודה זרה "תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי העולם, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח…" (דף ט' עמ' א'). ומבואר בגמרא שאלפיים שנות תוהו נמשכות עד שהגיע אברהם אבינו לגיל 52 שאז, על פי חלק מהמפרשים, החל ללמד אנשים בחרן את דרך התורה. כלומר, אלפיים השנים הראשונות של העולם נקראות "שנות תוהו" מפני שבניגוד לתקופות שבאו אחריו, תקופה זו הייתה בלא תורה בעולם. פירוש נוסף, משמעות המילה תוהו היא תהייה. אין זה אי סדר ללא סיבה, אלא תקופה של תהייה ושאלה. כמו "לתהות על קנקנו" שפירושו לשאול שאלה ולנסות להבין. בדומה, המילה "בוהו" באה מהמילה "בהִייה" שפירושה הסתכלות במשהו לא ברור, זהו מבט שעדיין לא נתבררו בו הצורות. ע"פ התורה. בפשטות, העולם כולו נברא לפני פחות מ-6000 שנה, ותוך שבוע נברא העולם, בעלי החיים והאדם.

הָאֵבוֹלוּצְיָה שֶׁל הָאָדָם היא תהליך ההתפתחות של המין האנושי המודרני, אדם נבון, כמו גם של מינים נכחדים נוספים בתת-שבט האדם. ממצאי המאובנים חושפים את קיומה של שושלת מסועפת, שבה לפחות עשרים מינים ידועים. על פי ממצאים אלו, התהליך העיקרי שהוביל להתפתחות האדם הוא הגידול המהיר של קליפת המוח, בשיעור של בערך פי שלושה. על פי תורת האבולוציה המודרנית, תהליך זה התרחש כתוצאה ממוטציות ומגוון גנטי שנבררו על ידי ברירה טבעית וסחף גנטי.

בריאת האדם, "נזר הבריאה", היא שיאו וסיומו של סיפור בריאת העולם המקראי. סיפור בריאתם של אדם וחוה מופיע בספר בראשית פעמיים, פעם בפרק א' ופעם נוספת בפרק ב', בשני תיאורים שונים. על פי המקרא, מקור שמו של אדם הוא האדמה, ממנה נברא, ומקור שמה של חוה הוא מלשון "חי", כיוון שהייתה "אם כל חי". על פי הכתוב בפרק א', אדם וחוה נבראו יחדיו ביום השישי, "וַיֹּאמֶר אֱלֹקים: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה… אֱלֹקים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקים בָּרָא אֹתוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" (שם, שם, כ"ו-כ"ז). על פי המסופר בפרק ב', אלוקים ברא את האדם "עָפָר מִן הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים", ולאחר ששם אותו בגן עדן אמר אלוקים: "לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (שם, שם, י"ח) "וַיַּפֵּל ד' אֱלֹקים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן, וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. וַיִּבֶן ד' אֱלֹקים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה, וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם. וַיֹּאמֶר הָאָדָם: זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי, לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת " (שם, שם, כ"ב-כ"ד). בפרק ב' שבו מופיע תיאור מרכזי ומפורט יותר של בריאת האדם, מתוארת בפרוטרוט בריאת אדם כזכר, "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם" (בראשית ב ז) ולאחר מכן נבראת הנקבה מצלעו, "וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם" (בראשית ב' כ"א-כ"ב). חכמי התלמוד פירשו צלע זו כפאה (צד), כמשמעות המילה בשאר הופעותיה במקרא. אולם הם נחלקו בשאלת היחס בין אדם לחוה, וניסו ליישב את התיאורים השונים במקרא. דעה אחת נוקטת שאדם וחוה נבראו שני פרצופין בגוף אחד, כלומר גוף אחד שמצדו האחד זכר ומצדו השני נקבה, ולאחר מכן הפרידם אלוקים לשני גופים.

רבים משוכנעים שתיאוריית מוצא המינים ההתפתחותית נוצרה במאות ה-18 וה-19 על ידי בופון ולמרק הצרפתים, וצ'רלס דרווין הבריטי. אולם עיון היסטורי מצביע על תיאוריה דומה כבר במאה השישית לפני הספירה. אנכסימנדרוס היווני, מתאר את התפתחות החיים, לפי אמונתו: הארץ היתה מתחילה במצב של נוזל, ובהתגבשותה נבראו ממנה בעלי החיים והאדם. בידי אנכסימנדרוס לא היו כלים לתת הסבר למנגנוני ההתפתחות.

שני הסיפורים המקבילים של בריאת האדם מהווים בסיס למסה של הרב יוסף דב סולובייצ'יק, "איש האמונה הבודד". במסה זו מנתח הרב סולוביצ'יק את מקומו של איש האמונה ואת תפקידו בעולם ובקהילה באמצעות הצגת שני טיפוסים – "איש ההדר" ו"איש האמונה" – המבוססים על שני התיאורים של בריאת האדם בספר בראשית. הספר מציג שתי דמויות: האדם המודרני הרוצה לשלוט ולכבוש את כוחות הטבע, ולנצלם לצרכיו (איש ההדר), והאדם השני הרוחני שמחפש את הרוחניות ואת מרות הא-ל (איש האמונה הבודד). הרב סולובייצ'יק מתאר את שתי הדמויות באמצעות שני תיאורי בריאה שונים של האדם, המופיעים בסיפורי בריאת העולם שבספר בראשית, ומציג את "איש ההדר" כאדם שבריאתו מתוארת בפרק א' מול "איש האמונה הבודד", אותו מייצג תיאור הבריאה של פרק ב'. מאפייני "איש ההדר" באים לידי ביטוי בתיאור הראשון של בריאת האדם בפרק א' בה ד' מצווה לאדם: "וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ". כלומר האדם נתבע להוביל את העולם ולשלוט בו, לפתח אותו ולנצל את העולם החומרי לצרכיו. בנוסף, בניגוד לפרק ב', מסופר שם שהאדם וחוה נבראו יחד – "זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם". מכאן, ש"איש ההדר" אינו בודד – ולא היה לבדו אפילו ביום שנוצר: הוא נברא יחד עם חוה, הוא יצור חברתי החי בתוך קהילה מתוך אינטרסים משותפים. לעומת זאת, מאפייני "איש האמונה" מוצגים בתיאור השני של בריאת האדם בפרק ב', בה אלוקים אינו מצווה את האדם לכבוש את כוחות הטבע, אלא מצווה אך ורק "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" ביחס לגן עדן, כלומר לשמור על הקיים, ולהשתעבד לקונו. כמו כן, האדם בפרק ב' נברא בודד, ללא האישה, והוא זכה לבת זוג רק לאחר שהקריב מעצמו: ד' הפיל עליו תרדמה ולקח ממנו צלע. הוא "נכבש ונוצח" – אך בתהליך זה מצא את בת זוגו. האמירה "לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ", מבטאת את הבדידות של "איש האמונה". בסוף החיבור מתאר הרב סולובייצ'יק את הקונפליקט בין שני התיאורים הסותרים: שני סוגי האנשים, "איש ההדר" ו"איש האמונה"- למעשה אינם שני אנשים נפרדים. שני סוגי אישיות אלה, קיימים בתוך כל אדם, וטבועים בו מרגע הבריאה.

אחד הקשיים העיקריים בתאוריה של דרווין בא מתחום ההורשה. ב-1867 שאל המהנדס הסקוטי פלימינג ג'נקין כיצד פריטים בעלי יתרון שיאפשר להם לשרוד מסוגלים להתרבות במספרים גדולים מספיק כדי לשנות את האוכלוסייה. טענה נוספת הועלתה בידי הפיזיקאי ויליאם תומפסון, לימים לורד קלווין, אשר טען ב-1866 שכדור הארץ צעיר מידי מכדי לאפשר אבולוציה.

ליישוב הסתירות ביחס לגיל העולם נאמרו מספר תירוצים. 1. נאמר במדרש בראשית רבה "א"ר אבהו מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו" (פרשה ג' אות ז'). יש מפרשים שאותם "עולמות" שהוחרבו היו בכדור הארץ, ועל כן המאובנים ושאר ממצאים הם מאותם עולמות קודמים שנחרבו (עיין בספרי המשניות, בסדר נזיקין, נדפס באותיות רש"י 'דרוש אור החיים' שנכתב על ידי בעל 'תפארת ישראל' הגאון המופלא ר' ישראל ליפשיץ (1782-1880) ובו דיון על הדינוזאורים: "וכן מצאו גם בריאה אבניית שקראוה איגיואנאדאן שגבהה ט"ו רגל וארכה עד צ' רגל ומתוך תכונת אבריה שפטו התוכניים שמאכלה רק חציר היה, ועוד מין חיה אחרת מצאו שקראוה מעגאלאזוירוס… חיה טורפת אוכלת בשר") 2. בדברי הרמב"ן מבואר, שמה שכתוב בתורה שהעולם נברא ב"שש ימים", הכוונה היא בשש שלבים. ומביאים ראיה לכך, שהרי כפי התואר בתורה, בתחילת הבריאה עדיין לא היו שמש וירח, ועל כן עדיין לא היו "ימים" כפי המובן של ימינו. 3. העולם נברא מוכן, כאילו הוא עתיק, כשם שאומרים חז"ל שאדם הראשון נברא כאילו הוא בגיל 20 ולא כמו תינוק. תירוץ זה בעיקר נאמר לגבי עצים (שנבראו כבר עם הרבה טבעות) וכוכבים (שנבראו באופן שאורם כבר מגיע לכדור הארץ). 4. "בראשית ברא" הוא לפני זמן רב מאוד, ואח"כ "והארץ הייתה תוהו ובוהו" 5. בעניין גיל העולם יש שהוסיפו שבריאת העולם המוזכרת בתורה אינה על כל היקום אלא רק על שביל החלב (הגלקסיה שבה אנו נמצאים) או מערכת השמש, אך שאר היקום נברא קודם לכן. 6. על פי דברי המלבי"ם על התורה (פרשת נח) מבארים, שבדיקת פחמן ה-14 איננה נכונה על העבר הרחוק, כיון שבזמן המבול כל העולם עבר תהליך של לחץ וחימום (כפי המתואר בחז"ל). וכותב עוד המלבי"ם, שגם המיקום של השכבות אינו רלוונטי, כיון שבזמן המבול שכבות האדמה נתהפכו 7. הרב קוק קרא לא לפחד משינוי תפיסתי בהבנת פרשת הבריאה, וסבר שהניסיון לחבר בין התורה לאבולוציה יהיה בו קידום מוסרי והתפתחותי גם באמונתו של האדם, וטען שדווקא ההתפתחות ההולכת "ממטה למעלה, מיצור שפל לעליון" מצביעה על תכלית היקום. הוא אף אמר על רעיון האבולוציה כי "בעומקו הרי הוא המקור היותר נשגב ליסוד ההשגחה"‏ (אורות הקודש ב', תורת ההתפתחות וההשגחה, עמ' תקמ"ז). עם זאת, הרב קוק טען שתורת האבולציה בעצמה עדיין צריכה לעבור אבולוציה, "ובכלל אין אנו צריכים להיות כ"כ מאודקים לשיטת ההתפתחות. יש בה ודאי כמה נצוצי אמת, אבל ג"כ כמה כזבים ודמיונות.." (אגרות הראי"ה, אגרת קל"ד למשה זיידל, יפו, תרס"ח).

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד