פרשת בשלח – אני ד רופאך – הקורונה

י״ח בשבט ה׳תש״פ (פבר 13, 2020) | קורונה, חומש שמות, עלון בית החולים, בשלח

וירוס הקורונה – המאבק על הכתר

נגיפים אחראים לכמה מהמחלות הקטלניות ביותר שידעה האנושות, בהן אבעבועות שחורות, איידס, אבולה, וגם השפעת עצמה, שמגפות שלה קטלו בעבר מיליונים. אפשר להבין אם כך, מדוע בכל פעם שמתגלה זן חדש של הנגיף, הקהילה המדעית ממהרת לנסות להבין את מידת הסכנה ומהירות ההתפשטות.

בסופה של הפרשה לאחר שהלכו ישראל במדבר שלושה ימים בחוסר מים מצאו מים, בעקבות כך מועבר מסר, "ויאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ד' אֱלקיךָ… וכָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ד' רֹפְאֶךָ (שמות ט"ו כ"ו), הפסוק  עוסק בהשגחת ד' ובחובתם של בני ישראל לקיים את המצוות. בספר דברים חוזרת ומובאת ההבטחה "והסיר ד' ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת" (ז', ט"ו). האם יש מחלות או "מדווים" המצויים דווקא במצרים? בהיסטוריה הרפואית ידועים לא מעט מקרים של מחלות המכונות על שם אזורים גיאוגרפיים. מבחינה מסוימת גם ברפואה המודרנית, כגון התייחסות מיוחדת למחלות בארצות העולם השלישי, או ההמלצה בדבר הצורך בחיסונים מיוחדים למי שנוסע לכל מיני מקומות "אקזוטיים". בין הקללות המובאות בפרשת כי תבוא נזכר "שחין מצרים","יככה ד' בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקך" (שם, כ"ח, כ"ז). אספקת מי השתייה במצרים מבוססת כולה על נהר אחד, נהר המנקז גם את ההפרשות של כולם, ומספק מים להשקיית שדות ולשתייה. תרבות החיים המצרים הייתה מבוססת על חקלאות שבה נעשה שימוש בבני אדם יחפים ככוח עבודה בשדות. יתרונה של ארץ ישראל על פני מצרים בתחום ההשקיה, וממילא גם בתחום הבריאות "כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים…אשר תזרע…והשקית ברגלך" (שם, י"א י' – י"א) (פרופ' מאיר בר אילן,  מדווי מצרים, פרשת עקב, תש"ס, גיליון מספר354). ספרות ההלכה לדורותיה מהווה מאגר לשמות רבים של מחלות שהוזכרו בה בזיקה לסוגיות הלכה שונות ומגוונות. הדיונים אודות המחלות עוסקים בקשת רחבה של תחומי הלכה, כגון, כשרות, שבת ומועדים, דיני קידושין וגיטין, תפילה ועוד. המחלות נזכרות במגוון שפות, להגים וניבים, שמות המחלות מבטאים את שפת האזור או המדינה של החכם העוסק בסוגיה, ולעיתים את הניב הספציפי שבו דיברו בקהל עדתו (הרב ד"ר אברהם אופיר שמש, מילון שימושי לשמות מחלות בספרות הרבנית של ימי הביניים והעת החדשה, אסיא, חוברת פ"א-פ"ב, עמ' 128-144).

מחלה במובן הפיזי, היא פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתפקוד לקוי של הגוף. מחלה, בהגדרתה הביולוגית היא הפרה של תהליך ההומיאוסטזיס. במקרים רבים למחלה שי הן ביטוי פיזי – גופני והן ביטוי נפשי. מחלות יכולות להיגרם כתוצאה מגורם פנימי, כגון פגם גנטי או שיני כרוני בגוף, או כתגובה לגורמים חיצוניים, כגון חיידקים, נגיפים, או טפילים אחרים.

האפידמיולוגיה התלמודית מחפשת גם מניעים מוסריים ורוחניים לסיבת התפרצות המגיפה. לסיבת התפרצות המגיפה אצל תלמידי רבי עקיבא נותן התלמוד צידוק ערכי ומוסרי "מפני שלא נהגו כבוד זה בזה". בגרסת המדרש הארץ ישראלי "על שהייתה עיניהם צרה אלו באלו" (קהלת רבה, י"א), המגיפה הפיסית מעידה על יחסים בין אישיים פגומים. בהקשר אחר כורך התלמוד התפרצות מגיפה דומה בסימפטומים רוחניים "סימן ללשון הרע, אסכרה" (שבת ל"ג ע"א) כלומר, מחלה המלווה  קשיים בדרכי הנשימה העליונות ומסתיימת במוות, מעידה על אינטראקציה לוקה בין בני אדם, יחסי חברות קלוקלים ולשון הרע, עשויים להתבטא גם בצד הפיסי. בתהליך עצירת המגיפה היהדות תבקש לבחון גם את הפן הסוציאלי או ליתר דיוק האנטי-סוציאלי. בתלמוד מתוארת מגיפה שמקורה בחזירים "אמרו ליה לרב יהודה: איכא מותנא בחזירי (מגפה בחזירים) התגובה גזר תעניתא (צום ותפילה), נימא קסבר רב יהודה מכה משולחת ממין אחד משולחת מכל המינין? (משמע חשש רב יהודה שמגפה במין אחד מתפשטת גם למינים אחרים) – לא, שאני חזירי דדמיין מעייהו לבני אינשי (שונה מגפת החזירים משאר מגיפות, כיוון שמערכת העיכול של החזיר דומה לזו של האדם קיים חשש יתר להדבקות) (תענית פ"ג ופ"ד). מרתקת העובדה שלמרות התקופה הקדומה יחסית חז"ל אבחנו את מקורה של המגיפה, ואף ניתן הסבר מדעי כיצד הועבר הנגיף מחזירים לבני אדם נושא מרכזי בתהליך מניעת והפצת מחלות. שמואל גוזר תענית על מגיפה הנמצאת במקום מרוחק בנימוק שעשויה לעבור ממקום למקום בשל גשר המחבר בין המחוזות השונים (תענית כ"א ע"ב). הדבקות בנגיף שמקורו בחזיר העובר מוטציה המדביקה בין בני אדם, כנראה קשורה גם במוטציה חברתית המאופיינת בחוסר פרגון  הדדי וצרות עין.

את המחלות ניתן למיין לפי מספר שיטות. אחת היא מיון לפי משך המחלה. מחלה אקוטית, מחלה המתפרצת לפתע, המלווה בסימפטומים בולטים, ובדרך-כלל חולפת מהר. מחלה כרונית ממושכת, מחלה קשה אותה נושא החולה בשמך זמן רב, לעיתים כל חייו, ניתן להבחין בשני סוגים של מחלה כרונית, פרוגרסיבית מתקדמת, ומחלה כרונית שאינה מתקדמת.

העטלף ממנו כנראה הועבר הנגיף מוזכר אחרון בין העופות הטמאים. לאמיתו של דבר, העטלף הוא יונק ולא עוף, הוא רק עף כמו ציפור. בתלמוד בהקשר לבעלי חיים המזיקים מובא "…עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד" (ב"ק ט"ז ע"א). "יונתן" תירגם 'ערפדא' ובפרשת ראה 'אל טרפידא'. הערפד דמות מיתולוגית המתקיימת על דמם של בני אדם, הערפדים דומים לעטלפים רק בצורתם החיצונית, ולכן תת המשפחה של העטלפים הניזונים מדם נקראת ערפדים. בגלל מראם המוזר והמפחיד, והיותם יצורי לילה, שימשו בתרבות אלגוריה לכוחות האופל. סין בדרכה למעמד של מעצמת על – דורכת על כל פינה בגלובוס, אך בדרך רומסת את אזרחיה, סין הינה הציוויליזציה המאוכלסת ביותר בעולם אך כ-500 מיליון מתושביה מתקשים להשיג מים ראויים לשתייה. המחיר שעל מדינה זאת לשלם בשל פיתוחה הכלכלי הוא כבד ביותר, פערי העושר במדינה הם מהגדולים בעולם. סין היא מסננת המידע הפעילה ביותר בעולם. המשטר בסין מבצע עוולות רבות, עקירת מיליוני אנשים מבתיהם ללא כל פיצוי וללא התראה, רציחה וכליאה של אסירי מצפון חפים מכל פשע. במחנות בסין כורתים איברים לשם מכירה לתעשיית השתלות האיברים, וזאת בהרדמה חלקית, ומשליכים להשמדה גופות אנשים שטרם מתו. קצירת איברים לשם סחר איברים להשתלה נעשית בסין על ידי השלטונות עצמם. סין היא אומנם הציביליזציה העתיקה בעולם, אך היא מתגלה בעת החדשה כרומסת זכויות וכבוד אדם, לא פלא אם כך  שהיא זוכה לביקור נגיפים שמקורם כנראה ממי שמתקיימים מדמם של אחרים- העטלפים. כתר מלוכה שייך למי שנמלך באחרים, לרודנים ומעתיקים מציעים קורונה, תחליפים-נגיפים.

מאפיין נוסף לפיו ניתן למיין מחלות הוא יכולת ההדבקה שלהן – יכולתן להתפשט. מחלות גנטיות או מחלות שנגרמות משינויים עצמיים-פנימיים בגוף כמעט לעולם אינן מדבקות. מחלות הנגרמות על ידי אורגניזם זר (או נגיף) מדבקות במרבית המקרים, לדוגמה, זיהום נגיפי בדרכי הנשימה הוא בדרך כלל מדבק מאוד, שכן בתהליך הנשימה פולט החולה אוויר מזוהם בנגיפים.

הקושי העולה מקריאת הפסוק "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ד' רופאך", אם אין מחלה מה צורך ברופא? מתיישב בכך שהרפואה המונעת הטובה ביותר לפי השקפת התורה היא שמירת אורח חיים ערכי ותורני, כנאמר: "ועבדתם את ד' אלקיכם… והסירותי מחלה מקרבך", אך במצב הקיים, שבו 'אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא', יש חשיבות רבה לרפואה המונעת ועל כן תצוינו התורה לשמור משכנותינו ומקומותינו לבל יקרנו מות בפשיעתנו, ולא נסכן נפשותינו על סמך הנס, רבות ממצוות התורה כוללות בתוכן גם תועלת של רפואה מונעת, אף על פי שכמובן לא זו הייתה מטרתן העיקרית. מאכלות אסורות, המילה, ניקיון המחנה, הרחקת המצורע, המנוגע, טמא מת ושאר הטמאים, ודיני הטהרה במים חיים, מצוות השמיטה כמי שמחזירה לאדם את טבעו הרענן, כל ההלכות הקשורות בהסדרי עבודה ומנוחה, וגולת הכותרת מצוות השבת, יש אף שראו במצוות יום הכיפורים ערך רפואי, כדי להפחית את הנזקים של אכילה בעודף. תשובות רבות דנו בהתנהגות הרצויה בזמן מגיפות, ובעיקר נידון העניין במגפות הדבר. הפוסקים נתנו עצות שונות למניעת הידבקות, העצה העיקרית הייתה לברוח מן העיר כשיש דבר בעיר (בבא קמא ס' ע"ב, רמ"א יו"ד קט"ז ה'). ההלכה קובעת כי קיים איסור תענית בזמן מגיפה (מג"א סי' תע"ו ס"ק ב'). מסופר כי בזמן מגפת החולירע הכריז הגאון ר' ישראל סלנטר שלא להתענות ביו הכיפורים, וללכת לטייל באוויר הצח, והוא עצמו עלה על הבימה ואכל לעיני כל הקהל (ש"י עגנון, ימים נוראים, עמ' רע"ג), ר' ישראל היה רגיל לומר כי חולה פטור מכל המצוות פרט למצווה אחת "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", והנה בא היצר ומסית לזלזל גם במצווה יחידה. פעם ראוהו עומד בשעת בין השמשות ומסתכל בשמיים, כדי לכוון את זמן צאת הכוכבים. התברר, שהרופאים פקדו עליו לנוח שלושה ימים מלימודים. ר' ישראל מילא כמובן אחר פקודתם, ובפנות היום השלישי עמד לכוון בדיוק שעת יציאת היום, הסביר, שכשם שאסור לאחר לרגע את הלימוד, משום מצוות תלמוד תורה, כך איסור להקדים רגע, משום חובת שמירת הנפש (תנועת המוסר, הרב דב כץ, עמ' 315-316).

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד