פרשת בשלח – ארבע כיתות – למידה מרחוק

כ״ה בשבט ה׳תשפ״א (פבר 7, 2021) | חומש שמות, עלון בית החולים, בשלח

תלות הדדית היא מערכת יחסים שבה כל אחד מחברי מערכת היחסים הזו תלוי באחרים. תפיסה זו שונה מיחסי תלות, בהם חלק מהחברים תלויים וחלקם לא. יחסי תלות הדדיים יכולים להיווצר בין שניים או יותר אנשים, ארגונים, מדינות וכו'. ציוויליזציה בכל מקום דורשת תלות הדדית.

במרכזה של פרשת השבוע קריעת ים סוף (שמות י"ד כ"ב). כאשר בני ישראל מגיעים לים סוף התורה מתארת לנו מצב בלתי אפשרי "…וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם..'" (שם, ט'-י'). הים לפניהם ומצריים אחריהם. גם במדבר אין מוצא מן הסבל "סגר עליהם המדבר". בני ישראל ניצבו בפני מבחן קשה מאוד. בבחנם את המצב שנראה נואש למדי באותו זמן, נחלקו דעותיהם באשר לצעדים שעליהם לנקוט. חז"ל רמזו לנו על הפסוק "וַיּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ד' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם, כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לא תוסִיפוּ לִרְאותָם עוֹד עַד עוֹלָם ד' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִשׁוּן" (שם, י"ד י"ג-י"ד). שעם ישראל התפצל לארבע קבוצות "ארבע כתות נעשו ישראל על הים. אחת אומרת לפול אל הים, ואחת אומרת לשוב למצרים, ואחת אומרת לעשות מלחמה כנגדן ואחת אומרת נצווח כנגדן". (מכילתא דר' ישמעאל מסכתא דויהי בשלח, ב'), המדרש מציג בפנינו ארבע אפשרויות של תגובה ברגעי משבר, ללכת קדימה ומה שיהיה יהיה, לוותר ולהיכנע, להיאבק, או לבחור בצרחות, בלחץ, בהיסטריה. מול הים עומדים למעשה ארבעה סוגים של אנשים, ארבעה טיפוסים-המתייאש, הנסוג, הנלחם והמתפלל. המדרש ממשיך ומבאר כיצד מרומזת התשובה בפסוק לכל אחת מן הכיתות. "זו שאמרה נפול לים, אמר להן משה התיצבו וראו את ישועת ד' (התייצבו – אל תיפלו). זו שאמרה נחזור למצרים אמר להן משה כי את אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם (לא חוזרים למצרים). וזו שאמרה נעשה עמהן מלחמה אמר להן משה ד' ילחם לכם (הפעם המלחמה לא על כתפיכם), וזו שאמרה נצווח כנגדן אמר להן משה ואתם תחרישון" (אין הזמן מתאים להיכנס להיסטריה). בדורנו הרב קוק בהתייחסו למחלוקות בחברה המתגבשת כתב "שלשה כוחות מתאבקים כעת במחננו. המלחמה ביניהם ניכרת היא ביותר בארץ ישראל, אבל פעולתם היא פעולה נמשכת מחיי האומה בכלל, ושורשיהם קבועים הם בתוך ההכרה החודרת במרחבי רוח האדם… הקודש, האומה, האנושיות, – אלה הם שלוש התביעות העיקריות, שהחיים כולם, שלנו ושל כל אדם, באיזו צורה שהיא, מורכבים מהם… " (אורות התחיה י"ח)

תלות הדדית שיתופית יעילה מתקיימת כאשר המשימות מתחלקות בין חברי הקבוצה וכאשר אנשים מאחדים כוחות על מנת להשיג מטרות שהיו קשות יותר או בלתי ניתנות להשגה עבור אדם בודד. במצב זה כל אחד מביא את כישוריו הטובים ביותר כדי להגיע לתוצאה משותפת, האחריות מתחלקת בין חברי הקבוצה, וכל אחד תלוי באחרים בביצוע חלקו.

ספר שמות פותח בפסוק "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו" (א' א'). כשירדנו למצרים היינו רק משפחה, ראובן, שמעון, לוי, יהודה וכו'. וכשיצאנו ממצרים הפכנו לעם פרעה אומר בפחד לעם המצרי "הנה עם בני ישראל רב ועצום(=הם רבים וחזקים), הבה נתחכמה לו (=בואו נתחכם כדי להכניע אותם)". עם ישראל, זו איכות אחרת הבנויה מחיבור של כולם יחדיו, כשם שאדם הוא הרבה מעבר לסך אבריו, כך גם עם ישראל. מדוע פחד מהם? וממה הוא פחד? התורה מתארת את ירידתם ומסכמת "ויהי כל יוצאי ירך יעקב שבעים נפש", ולא כתוב 'שבעים נפשות', ללמדנו שהיו מאוחדים כל עם ישראל כאיש אחד , כי שום כח שבעולם לא יכול לגבור על בני ישראל בשעה שהם מאוחדים. לכן התחכם פרעה ומינה שוטרים יהודים שיפקחו על העבודה של אחיהם היהודים, ומי שלא ימלא אחר המשימות עלול לשלם מחיר כבד. מטרת המצרים הייתה שזה יגרום למריבה וסכסוך בין בני ישראל. בהמשך הספר אנו עתידים לשמוע על קבלת התורה. התורה לא ניתנה לנו כיחידים, התורה ניתנת לנו כעם "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו". בעל האורח חיים הקדוש מבאר מה ראה פרעה שבגינו כינה את בני ישראל כעם וכך הוא כותב "…כי עם זה משונה מכל העמים כי שאר העמים יתערבו ביניהם, ואין לך עם שאין בו תערובת גדול מכמה עמים, אשר לא כן עם ישראל…באמצעות היותם עם אחד ומיוחד, הגם שיהיו מעטים בערך שאר האומות יחשבו לרבים ועצומים מהם, לצד שהם כל אחד נותן נפשו על אחיו, וזה ידוע ליודעי ערך מלחמה" (שם). למדנו על תכונתו המיוחדת של עם ישראל, הנובעת מערבות וממוכנות להקרבה אחד למען השני, מסירות זו מהווה חלק בלתי נפרד מתקומת ישראל וממלחמות ישראל בדורנו.

סטיגמה היא מאפיין שלילי המקביל בין בעל המאפיין לבין אחרים. זוהי הדרך בה אנשים בחברה מתייחסים לקבוצה חברתית על פי הסטריאוטיפים והדעות הקדומות הקיימות כלפי אותה קבוצה, מקורן של אלו בחוס ידע ובחוסר הבנה. סטריאוטיפ היא דעה הקשורה בין קבוצה של אנשים לבין תכונה אחת או יותר, ובכך היא בעצם הכללת היתר.

במאמר קול דודי דופק המבוסס על נאום פרו-ציוני שנשא הרב יוסף דב סולובייצי'ק, ביום העצמאות השמיני של מדינת ישראל בישיבת רבי יצחק אלחנן בניו יורק, הסביר הרב מיהו עם ישראל. הקמת המדינה, אומר הרב סולובייצ'יק, היא "המאורע היותר חשוב שאירע בדברי ימי ישראל בתקופה החדשה" (דברי הגות והערכה עמ' 90). ומיהו עם ישראל? יעקב ריבנר במאמר 'שבעים פנים לכלל ישראל' מסכם את משנת הרב סולובייצ'יק וכותב, "עם ישראל כשאר העמים מורכב מאנשים שונים בעלי תכונות שונות ודעות שונות. אם כן, ייחודו של עם ישראל מתבטא במטרתו, שהיא, כמטרת כל יהודי להידבק עד כמה שאפשר בקב"ה. מכאן עולה השאלה הגדולה, כיצד אנו כעם יכולים להגיע למטרה זו? התשובה גם היא טמונה בשוני. משמעותה הייחודית של הקהילה ניתנת לה מתוקף היותה מורכבת מאנשים שונים היוצרים ביחד יצירה מושלמת. כך הם הדברים גם בנוגע לגוף הגדול והשלם – עם ישראל. עם ישראל יכול להתקדם הלאה אל עבר מטרתו על ידי ההכרה בשוני בין מרכיביו, יהדות העולם נמצאת כיום במצב של אי וודאות וחוסר אונים. ההתבוללות נוסקת לשיאים חדשים, ומתוך כך מתחזקת ההרגשה שיש בעיות קשות בחלקים רבים של העם. בעיות אלו מובילות לרצון להתבודד ו להתנתק משאר העם, להוקיע מתוכנו את אותם אנשים שלכאורה גורמים לאותן בעיות. אך כאן עולה מילת המפתח – אחדות. כאשר אנו באים לתקן את עם ישראל ראוי שנזכור תמיד שהדבר הכי חשוב הוא אחדות עם ישראל. לאורך חיינו נפגוש אנשים שונים, אנשי הלכה ואנשי אמונה. לפעמים נסכים איתם ולפעמים נחלוק עליהם. לפעמים הפערים ייראו כל כך עמוקים עד שיעלה על דעתנו שהם אינם בני גישור. אבל בדיוק אז בא הקב"ה ואומר, "קול דודי דופק". הקב"ה דופק על דלתותינו וצועק לנו שנתאחד, שעל אף הקושי הרב נמצא את עמק השווה. כידוע, עם ישראל הוא לא עם רגיל, "כי עם קשה עורף הוא", ולכן לפעמים קשה מאוד להתחבר אליו…לכל אדם מעם ישראל יש תכונה, תכונה אחת שמוסיפה לכלל ישראל…ברגע שנפסיק לשנוא אחד את השני וברגע שנסתכל אחד על השני בנקודת מבט קצת שונה, קצת פחות ביקורתית, נוכל לראות את … שבעים הפנים אשר לכלל ישראל זהו בעצם המסר של "קול דודי דופק". (י. ריבנר, נתיבות, נתיב א' תשס"ו).

מקור המילה "סטיגמה" יווני. משמעותה המקורית של המילה היא סימני היכר גופניים שנועדו להבליט משהו שלילי ויוצא דופן המעיד על מעמדו הנחות של הפרט. היוונים נהגו לצרוב את גופם של אנשים מסוימים, עבדים, פושעים, בוגדים, כדי שהציבור ידע ויזהה אנשים אלו, וירחק מהם. צורת הענישה הייתה דרך להשפיל ולהרתיע.

הקמת מדינת ישראל הניבה מאות ואלפי שאלות אופייניות. הציונות, ההתיישבות (עוד בתקופת טרום-מדינה), הביטחון, שירותים ציבוריים, חקיקת כנסת ישראל וקליטת העלייה הציפו את שלחן הרבנים במטר שאלות, שבת, צבא, רפואה מודרנית, שמיטה, מדיניות פנים וחוץ, מעמד האישה, ניהול המדינה, משפט עברי וכיו"ב, מתוך מבט ציבורי-לאומי ואפילו אוניברסלי. כתב הרב הרצוג "מדינת ישראל העמידה לפנינו בעיות קשות הדורשות עיון ובירור מצד חכמי התורה. הייתי בין המתלהבים לרעיון של מדינת ישראל. בדעתי נגמר שמדינת ישראל היא צורך חיוני לא רק מנקודת הראות של הצלת נפשות; לא רק מהבחינה ההיסטורית-לאומית של השאיפה לפריקת עול גלות; לא רק כדי לסלק את הסכנה של השמדת ישראל ח"ו המאיימת תמיד; לא רק כדי להכין מקלט לעת צרה; לא רק מהבחינה של כלות הנפש היהודית את חירות ישראל… בלבי נקבעה הדעה שהיהדות עצמה, בתוך תוכה, מהבחינה הכי עמוקה, זקוקה אליו במאד-מאד (הקדמה לספר "הפכה פסוקה", מכון אריאל). הרב קוק זצ"ל כותב שהלכות ציבור שונות מהלכות היחיד. הלכות ציבור הן הלכות אחרות, לא דנים על הפרט הזה או הפרט האחר אלא על האומה, מה האומה צריכה לעשות ומה המצווה שמוטלת על האומה. הרב מביא את הכלל הזה בספרו 'משפט כהן' שם הרב דן בשאלה, האם מותר לאדם לסכן את נפשו בשביל להציל ציבור או להציל את כלל ישראל?, הוא מנסה להביא לכך ראיה ממקורות שונים ולא מוצא ראיות ברורות שמותר ליחיד לסכן את נפשו. על כן אומר הרב שנראה לו שסיכון חיי היחיד בשביל ציבור הוא מסוג "הוראת שעה ולמיגדר מילתא", כלומר יש כוח לחכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה, ובדברים יוצאים מן הכלל יש כוח לחכמים לעקור דבר מן התורה גם בקום ועשה (לפעול באופן אקטיבי). כאשר יש סברה מאוד חזקה לכך. הרב מסתמך בזה על התוספות במסכת יבמות (פ"ח, א 'ד"ה מתוך), וכותב שיש מקרים שיש סברה חזקה שליחיד יהיה מותר לסכן את נפשו למען הציבור (משפט כהן, עמודים שח -ש"ט-שטז, שכ"ז, שכ"ט-ש"ל), אסיים בדבריו האופטימיים והנפלאים של הרב במאמרי הראי"ה "נתוודע איש אל אחיו בשם ישראל הכללי, לא בשם מפלגתי ומחנתי, נדע, שיש לנו בכל מחנה הרבה מה לתקן והרבה מה לקבל מהאור והטוב זה מזה , ואז תופיע עלינו האורה העליונה הכללית אשר בה ניוושע תשועת עולמים, ותתקיים בנו התפילה המוקדשת קודש קודשים, שהננו עתידים להביעה בכל המיית נפש, ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם" (עמ' 77).  גישה זו גורסת כי כל קבוצה מחזיקה בעמדה שיש בה מן האמת, אולם חסרות בה  איכויות ואמיתות המצויות בחלקים האחרים שבחברה. הרמוניה בין החלקים השונים, אשר שומרת על ייחודיותו של כל חלק, עשויה לאפשר התפתחות מוסרית ורוחנית של החברה כולה.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד