פרשת וארא – כשאלוקים מתעקש

כ״ה בטבת ה׳תשפ״ב (דצמ 29, 2021) | וארא, חומש שמות, עלון בית החולים

מחקרים הוכיחו נחישות חשובה יותר להצלחה מאינטליגנציה. על פי התזה של "עקומת הפעמון" ניתן היה לצפות כי בעלי האינטליגנציה הגבוהה יגיעו להצלחות המשמעותיות ביותר – התברר שהתוצאות הפוכות. דווקא בעלי השאיפות הצליחו יותר. מדובר במחקר פורץ דרך, בו ניתן לראות במספרים את השפעת הנחישות להצליח בקריירה.

אחד המוטיבים החוזרים בהתנהלותו של פרעה הוא סירובו להיענות לדרישתו של ד' להוציא את עם ישראל ממצרים. בזמן  שמשה יוצא לשליחותו מודיע לו ד' " ואני אחזק את ליבו" (שמות, ד’, כ”א). וכן, "ואני אקשה את לב פרעה" (שם, ז' ג'). פרעה הוא אב-טיפוס לעקשנות, שוב ושוב מסרב הוא לשמוע להפצרותיהם של משה ואהרון, כפי שמספרים הכתובים "ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם" (שמות ז', י"ג). מה בין נחישות לעקשנות? הנחישות מבטאת חוזק ותעוזה. בלשון המודרנית המילה נחוש היא בעלת משמעות חיובית, שמתארת אדם הדבק במשימה, ואינו נרתע מהתמודדות או קושי. תופעת הסרבנות-עקשנות מוגדרת כדפוס חוזר של חוסר ציות, עוינות והתנהגות מתנגדת המופנית כלפי דמויות סמכותיות. פרעה שוב ושוב מגלה עיקשות להיענות לדרישת ד' באמצעות משה, אלא שהגורם לאטימות זו נובע מצד שלישי, ד' מונע ממנו "ויחזק ד' את לב פרעה ולא שמע אליהם" (שם, ט' י"ב ). "כי אני הכבדתי את לבו" (שם, י', א'). מדוע? המפרשים התחבטו בפשר הדבר הן מבחינת הצדק שבה והן מבחינת הבנת מציאותה. מבחינת הצדק – היאך יכול ד' לבוא בטענות אל פרעה ולהענישו, אם הוא עצמו הקשה את לבו?! ובלשון הרמב"ן "בשאלה אשר ישאלו הכל, אם ד' הקשה את ליבו מה פשעו?! ומבחינת הבנת המציאות, כלום כל המשא ומתן עם משה וכל התוכחות שאמר משה לפרעה לא היו אלא אחיזת עיניים וחסרי ביסוס אמיתי? הרי ד' קבע מראש מה יהיו תשובותיו של פרעה, ולשם מה – אם כן – נועד כל המשא ומתן? ?! התערבותו של ד' בתחום הפרטי של האדם – ברצונו ובבחירתו החופשיים – מעלה חשד שמא האדם אינו בעל בחירה באמת.

תופעת הסרבנות-עקשנות מוגדרת כדפוס חוזר של חוסר ציות, עוינות והתנהגות מתנגדת המופנית כלפי דמויות סמכותיות. התופעה מאפיינת ילדים, מתגברים ומבוגרים. עם השנים התופעה באה לידי ביטוי באופנים שונים, המציבים אתגרים משתנים עם חלוף הזמן. הילד הסרבן-עקשן הופך להיות נער סרבן-עקשן, ההופך להיות מבוגר סרבן-עקשן.

הרמב"ן בפירושו הראשון מבאר שהכבדת הלב הייתה עונש לפרעה "כי פרעה ברשעו אשר עשה לישראל רעות גדולות חנם נתחייב למנוע ממנו דרכי תשובה, כאשר באו פסוקים רבים בתורה ובכתובים ולפי מעשיו הראשונים נידון" (שם, ז', י"ג). הרמב"ם הקדים את הרמב"ן בטעמו הראשון וכתב בהלכות תשובה שלפעמים שוללים מן האדם את הבחירה החופשית כעונש "ואפשר שיחטא אדם חטא גדול או חטאים רבים עד שיתן הדין לפני דיין אמת שיהא הפירעון מזה החוטא על החטאים אלו שעשה ברצונו ומדעתו שימנעו ממנו התשובה ואין מניחים לו לשוב מרשעו כדי שימות ויאבד בחטאו שעשה… לפיכך כתוב בתורה ואני אחזק את לב פרעה לפי שחטא מעצמו תחילה והרע לישראל הגרים בארצו שנאמר הבה נתחכמה לו, נתן הדין למנוע התשובה ממנו עד שנפרע ממנו לפיכך חזק הקב"ה את ליבו …" (פ"ו ה"ג). הרמב"ן הסכים באופן עקרוני עם הרמב"ם, אך לדעתו מניעת התשובה בכל עשר המכות אינה עונש על השעבוד. בחמש המכות הראשונות, שנאמר בהן "ויחזק לב פרעה", "ויכבד פרעה את לבו"  – הייתה לפרעה בחירה חופשית, אך משסירב לצו ד' – מנע ד' ממנו דרכי תשובה, ולכן הביטוי השולט במכות האחרונות הוא "ויחזק ה' את לב פרעה". הרמב"ם מוסיף ומקשה ולמה היה שולח לו ביד משה ואומר 'שלח' וכבר אמר לו ד' אין אתה משלח…ואולם בעבור זאת העמדתיך'? כדי להודיע לבאי העולם, שבזמן שמונע ד' התשובה לחוטא – אינו יכול לשוב, אלא ימות ברשעו שעשה בתחילה ברצונו. מסכם הרמב"ם ומבאר, "נמצאת אומר, שלא גזר הא-ל על פרעה להרע לישראל, ולא על סיחון לחטוא בארצו, ולא על הכנענים להתעיב, ולא על ישראל לעבוד עכו"ם, אלא כולן חטאו מעצמן וכולן נתחייבו למנוע מהן התשובה" (שם), הבחירה החופשית תישלל מן האדם רק במצבי קצה.

מסקירת הספרות עולה כי לאנשים סרבנים-עקשנים יש מאפיינים ייחודיים הקשורים לתפיסת עולמם, לחווייתם הרגשית ולצורת התנהלותם בעולם. תפיסת עולמם גורסת שהעולם צריך להתנהל על פי דרכם. תפיסה המתקשה לראות את צרכיו של האחר, את רצונותיו ואת רגשותיו. ילדים סרבנים-עקשנים יפריעו למהלך השיעור, יזלזלו במורה ובדרישות הלימודיות

הרב יעקב מדן מבאר שהקשחת ליבו של פרעה אינה מעמידה למבחן את עיקרון הבחירה החופשית. גם לדעתו מקרה זה אינו מלמד על הכלל, את סיבת הקשחת הלב של פרעה הוא מסביר כחלק מתהליך של גאולה, משה ואהרן באו אל העם, סיפרו להם על ההתגלות בסנה ועשו לפניהם את האותות. אמונה חדשה ותקווה חדשה על האביב הקרוב החלו לפרוח בלבו של העם "….ויאמן העם, וישמעו כי פקד ד' את בני ישראל וכי ראה את ענים, ויקדו וישתחוו" (שם, ד', ל'-ל"א). אך מהר מאד מתברר שהגאולה הנסית הולכת בדרך עקלקלה. משה ואהרן עם מטותיהם ועם מופתיהם מגורשים מלפני פרעה פעם אחר פעם, ואף השעבוד רק הולך ומתגבר. בפגישתם הראשונה עם פרעה בביתו, הוא מסלק אותם מעל פניו וגוזר את גזירת התבן. המחזה התמים והמביש בו פרעה מבטיח למשה ואהרן לשחרר את עם ישראל ובכל פעם שסרה המכה סרה ההבטחה הינו שיעור חשוב בדרך החתחתים של גאולת ישראל, הנה התברר לכולם, שיד חזקה בלא מדיניות תקיפה, אין בה כדי להצעיד את העם אל חרותו. משה ואהרן כעת מבינים זאת היטב. גם פרעה 'מבין' זאת, וזוהי הקשיית לבו, ד' מוותר לו פעם אחר פעם, ונותן לו הזדמנות לשוב. אילו היה מצפון בלבו של אותו רשע – היה מכבד את העובדה שד' סומך על הבטחתו, אך כאדם חסר כבוד וחסר מצפון – פרעה הסיק את המסקנה שלד' ניתן להבטיח ואין צורך לקיים. על כן ד' ניצל זאת כדי להתעלל בפרעה ולהראותו את כוחו פעם אחר פעם, אך מידת צדקו וטובו של ד' לא נפגמה כלל, ואף לא עקרון ההזדמנות שהוא נותן לרשע לשוב מרשעותו.

עקשנות כמובן יש לה צד חיובי, הצד של חיפוש השלמות. בלי להתעקש, איך יגיע האדם אל השלמות חובה על האדם להתעקש ולהגיע אל השלמות. עקשנות באה לידי ביטוי ברצון לשנות את המציאות. לימוד ויסות תגובות מול סיטואציות משתנות וכן הפרדת רגש מפעולה, יסייעו בבנייה מחודשת של חשיבה הגיונית ואפשרית.

העקשנות היא תכונה קשה ומורכבת, דמות העקשן נתפסת כמרושעת ביותר, פרעה 'זכה' לה וביושר. שוב ושוב מסרב פרעה לראות את המציאות נכוחה וממאן בעקשנות לשלוח את בני ישראל ממצרים. אולם, פרשת וארא מלמדת שגם לדמויות נוספות, שאינן מרשעות, יש מן התכונה זו. פרעה איננו הדמות היחידה המסרבת בעקשנות לקבל את עובדת סיום העבדות והיציאה ממצרים. מצטרפים אליו, כל בני ישראל גם בלי שא-לוקים יקשה את ליבם. על פרעה נאמר "ולא שמע", וכך גם על בני ישראל, "ולא שמעו…". יחד עם זאת, הרי שהם עושים זאת מתוך הקשרים כמעט מנוגדים, פרעה אוחז בעם העבדים ומתעקש על המשך הסבל והפרך, לעומתו, בני ישראל מתוארים כלא שומעים "מקצר רוח ומעבודה קשה" (שם ו', ט'). אך למול פרעה הסרבן-העקשן ובני ישראל העקשנים-המיואשים ניצבת דמות שלישית, עקשנית מכולם, הלוא היא דמותו של א-לוקים. דמות זו נזקקת לעקשנות בבחינת התמדה, נחרצות ותקיפות למול אלו שלא מאמינים בה, לא מקבלים את תכניותיה כאפשריות, לא מוכנים לייצג אותה, ושוב ושוב מערערים על תמונת העתיד אותה היא מציגה. כבר בפתיחת הפרשה מבטיח א-לוקים למשה "וארא אל אברהם…ואזכר את בריתי, לכן אמר לבני ישראל והוצאתי אתכם…והבאתי אתכם אל הארץ" (שם, ו', ב'-ח'). כמה פסוקים אחר כך שוב פונה א-לוקים אל משה ואומר לו כי עליו להתייצב לפני פרעה ולומר לו כי ישלח את ישראל מארצו (שם, י', א'). משה מציג את הדברים בפני העם, והם מגיבים בשלילה, ואז מגיעה תגובת משה "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה?!" (שם, י"ב). אולם א-לוקים ממשיך בהתמדה עיקשת, "וידבר ד' אל משה ואל אהרון ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים", (שם, י"ג). התעקשותו של א-לוקים יש בה מסר לחולמים על עולם אחר, אולי כל מי שחולמת על קיום אחר, כל מי שמאמין שמציאות שונה היא בגדר האפשר, זקוקים לזן מסוים של עקשנות, זקוקים לדבקות עיקשת בחזון למול המתנגדים לשינוי מחד, והמיואשים מכדי להאמין מאידך. דמות הא-ל כפי שזו מוצגת בפרשה יוצאת אלינו, החולמים, בקריאה להתמדה עיקשת שהמחר יכול להיות שונה מהיום. ואם לא מן החולמים אנחנו, אלא מן השומעים, הרי שהיא טוענת למולנו שיש לסבול את הקושי, הכבדות, והחוזק של החולמים סביבנו. בזכות קולות כמו אלו של נציגי הא-ל, אהרון ומשה, נוכל, אם נעז, לדמיין את החיים שמעבר לעבדות מצרים ואף להגיע לשם.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד