פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

י״ג באב ה׳תשפ״ב (אוג 10, 2022) | ואתחנן, עלון בית החולים, חומש דברים

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על שמו.

פרשת ואתחנן פותחת בתפילת משה להיכנס לארץ ישראל "אֶעְבְּרָה-נָּא ואראה את הארץ הטובה". משאת חייו של משה רבנו הייתה להיכנס לארץ המובטחת יחד עם העם שהנהיג עשרות שנים, הוציאם ממצרים, סבב עמם במדבר וסבל עמם עד כלות הדור שלא זכה להיכנס לארץ, וד' אינו נעתר לתחנוניו לאפשר לו להיכנס עם עמו ארצה, מדרש תנחומא מתייחס לפסוק ומתאר את הוויכוח בין ד' למשה, "אמר לפניו, אם רצונך אכנס לארץ ואהיה שם שנים ושלש שנים ואחרי כן אמות. אמר לו, "וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא". אמר לפניו, אם לא אכנס בחיי, אכנס לאחר מותי. אמר לו, לא בחייך ולא לאחר מותך" (רבה, ואתחנן ו'), כלומר, גם ניסיונו של משה להמיר את הגזרה של אי כניסה לארץ, במתן רשות כניסה לזמן מוגבל בלבד, לא צלח. ויתר על כן, משה התבשר שאף לאחר מותו לא ייכנס לארץ. במדרש אחר משה מוותר על ההנהגה ומבקש להיכנס לארץ כסגנו של יהושע, מחליפו בהנהגה. אך גם לכך ד' מסרב, ומשיב לו, "ואם אתה נוטל הכל, לית את שבק ליהושע תלמידך כלום. גאלת את ישראל ממצרים, הנהגתם בים והורדת להם המן ואת התורה, הנהגתם במדבר מ' שנה, ואת מבקש ליכנס לארץ לחלקה להם, אין אתה מניח ליהושע כלום"?! אמר לו, יכנס יהושע ויחלק הארץ להם ויהיה מנהיגם ואני נכנס עמהם כסגן. אמר לו, רב הוא לך, הוי יהושע יושב ודורש ומנהיג את ישראל ומלמדן ואתה יושב ורואה אותו, הוי "רַב־לָךְ". (שם, ד"ה רב לך). המדרש מבטא כלל חשוב במנהיגות. כאשר מנהיג מוחלף, מסיבה כל שהיא, עליו להניח למחליפו להנהיג את הקהילה או העם בצורה עצמאית, מבלי שיפגין את נוכחותו. מן הראוי שיאציל עליו מרוחו לפני המינוי, יאמצהו ויחזקהו ויעביר אליו את שרביט ההנהגה בצורה מכובדת קבל עם ועדה, כפי שעשה משה.

פלדנקרייז היא שיטה שמטרתה שכלול היכולת של האדם, לאפשר מקסימום תנועה, במינימום מאמץ, על ידי חוויית קונפיגורציות תנועה מגוונות ושינוי הרגלים הטבועים במערכת העצבים מתוך ניסיון חייו של כל אדם. ככלל, השיטה פונה לכל אדם המעוניין לשפר את תפקודו הגופני והנפשי.

סיומו של הדו-שיח במדרש מתאר את דרך העברת המנהיגות התקין בעולם "אמר לו, כך עלתה במחשבה וכן מנהגו של עולם, דור דור ודורשיו דור דור ופרנסיו דור דור ומנהיגיו. עד עכשיו היה חלקך לשרת לפני ועכשיו אבד חלקך והגיע שעה של יהושע תלמידך לשרת" (תנחומא ואתחנן ו'), גדולתו של מנהיג מתבטאת גם בדרך פרישתו והעברת שרביט המנהיגות לבא אחריו, לכן מסתיימת תחינתו של משה בפרשתנו במענה ד' העונה לו בהחלטיות, "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה" (דברים, ג' כ"ז-כ"ח). רבותינו אמרו "הכל הולך אחר הראש" (פרקי דרבי אליעזר מ"ב). הציבור צריך לדעת בלי צל של ספק שהמנהיג מוכן תמיד להגן עליו. עליו לדעת שלמנהיג אכפת ממנו, שהוא רוצה בשבילו את הטוב ביותר, ושהוא מוכן אפילו ליטול סיכון אישי למענו. בתלמוד מובא סיפור מזעזע על אירוע היסטורי שבגללו גזור חכמים שלא לצאת בשבת לרשות הרבים ב'סנדל המסומר'. בזמן שגזרו האויבים גזרות שמד ורדפו את ישראל נאלצו יהודים רבים לברוח ולהתחבא במערות. פתח מערת מחבוא זו היה נסתר ומוסווה. כדי לשמור על סודיות המקום על מנת שלא יגלה אותם האויב, קבעו אנשי המערה כלל, "הנכנס יכנס והיוצא אל יצא". כלומר, להיכנס מותר בזהירות כדי שלא ייחשף המחבוא, אך אסור בשום אופן לצאת. באותה תקופה נהוג היה לנעול סנדלים מסומרים – סוג של סנדל עץ שהיה מחוזק במסמרים. המיוחד שהיה בסנדל זה, שאפשר היה לנעול אותו באופן רגיל, אך אפשר היה גם להפוך אותו, כך שאצבעות הרגליים יכנסו לרצועת העקב. הגמרא מספרת כי "נהפך סנדלו של אחד מהם", כלומר, הוא נעל את הסנדל הפוך, עקבותיו של הנועל ניכרו והם הבינו שמישהו מהם הפר את הכלל ויצא מן המערה, החשש שהאויבים גילו את פתח המערה, גרם שדחקו איש את רעהו לקצה המערה ובסנדליהם הרגו איש את רעהו.

עמידה על הראש מעניקה מנוחה ראויה ללב בעקבות החזקת הגוף במצב מהופך. במצב זה כח הכבידה מסייע להזרמת הדם ללא מאמץ לעבר האיברים החיוניים בבטן, החזה והראש. אנשים, שמתרגלים עמידת ראש באופן קבוע נוטים לפתח קצב פעימות לב ונשימה אטי וקוהרנטי המעיד תפקוד מיטבי ומסונכרן של כל מערכות הגוף.

הרב קוק מבאר כי האיסור לצאת בשבת ב'סנדל המסומר' לא נבע מדיני הוצא מרשות לרשות, שהרי מדובר בפריט לבוש. חז"ל מצאו במאורע זה הזדמנות היסטורית ללמד לדורות מה צריך להיות היחס הנכון בין השכל והדמיון ע"י הגזרה שגזרו. כיוון שסידר ד' את הראש גבוה מעל שאר האיברים, זהו רמז לאדם שינהיג עצמו בשכל ויסדר חייו בתבונה. השכל הוא שאמור להיות מלך על שאר הכוחות. הרגל לעומת הראש היא האיבר התחתון ביותר. הדמיון בסיפורנו נמשל לרגל שעליה סנדל. חשיבות הדמיון בהנהגת האדם קטנה מהנהגת השכל. אף על פי כן כשם שהאדם זקוק לסנדלים כדי לדרוך על הארץ כך השכל חייב את הדמיון לתפקודים רבים. בלא דמיון אי אפשר לאדם לפענח את הרשמים שמביאים אליו חמשת החושים, כך כותב הרב, "אי אפשר לאור השכל להציג רגלו על הארץ" הדמיון המופרז עלול לשתק את האדם או לגרום לו להתנהג בצורה לא שקולה וחשדנית. דמיון מופרז הוא דומה ל'סנדל המסומר' שיכול להתהפך ולגרום רעה גדולה. הסיפור בגמרא בא להדגים עד כמה מהר הדמיון יכול לגרום לפאניקה ולמעשים לא הגיוניים. וכך כותב הרב "וזאת היא הרעה האיומה שהאדם נעשה מחבל את עצמו יותר מכל צר ואויב" סיפור זה הוא שורש גדול בהדרכת האיזון הנכון בין הכוחות המרכזיים בנפש. ליחסי שני כוחות אלה תולדות עצומות ומרחיקות לכת "במרחב ההנהגה הציבורית בדרכי החשיבה של הדורות ובתרבות האנושית" (אין איה, שבת ס' ע"א). מנהיגות אחראית דואגת לאזן בין כוח הדמיון המסוכן ובין השכל השקול.

כדי לשפר את זרימת החומרים המזינים שבדם אל השיער והקרקפת שלכם, עמידת ראש היא התנוחה המומלצת. זרימת דם מוגברת לאזור הקרקפת עוזרת להחדיר לזקיקי השערות חמצן שחשוב מאוד עבור צמיחתן הבריאה, התנוחה הזו יכולה למנוע את תופעת ההתקרחות ודלילות השער, או לכל הפחות להאט אותה.

השתלת שער לגבר הפכה לפעולה שכיחהועל כן אין בכך משום איסור "לא ילבש גבר", כדרך שהתירו להסתכל במראה ולהעביר שער בית השחי "ויש אומרים הא דאסור לראות במראה היינו דווקא במקום דאין דרך לראות במראה רק נשים, ואית ביה משום לא ילבש גבר, אבל במקום שדרך האנשים לראות גם כן במראה, מותר. ואפילו במקום שנהגו להחמיר, אם עושה לרפואה שמאיר עיניו, או שעושה להסיר הכתמים מפניו או נוצות מראשו, שרי" (יו"ד סי' קנ"ו, ב'). "המעביר שער בית שחי ובית הערווה…במקום שמעבירין אותו גם האנשים, אם העביר אין מכין אותו". וברמ"א, "ואפילו לכתחלה שרי. רק החברים נמנעים בכל מקום. (שם, סי' קפ"ב ס"א). בדרכי משה כתב, "אם רואה במראה משום שיש לו נוצות בשערות או כתמים בפניו ומסירם כדי שלא יתגנה בין הבריות מותר הואיל ואין כוונתו ליפות רק שלא יתגנה כו' (שם סימן קנ"ו). עוד מובא בדרכי משה בשם המרדכי דבני אדם שיש להם ריבוי שער בידיים ובושין להראות בין אנשים מותר להסירן דאין לך צער גדול מזה" (שם, קפ"ב). הרב יצחק זילברשטיין כותב "אם עושה זאת בגלל שהוא מתבייש, יש להתיר, וזאת על פי מה שכתבו התוספות (שבת נ' ע"ב ד"ה בשביל) שאם מגררו מפני שמתבייש לילך בין בני אדם מותר, שאין לך צער גדול מזה" (ווי העמודים וחשוקיהם, זילברשטיין, נ"ד (ניסן תשע"ח), עמ' מ'). הרב משה פיינשטיין התיר זאת וכך הוא כותב, "מי שנקרח ראשו, אם מותר להניח שערות זרות, ודינם בעניין חציצה בתפילין, אני לא שמעתי ששייך דבר כזה שלמי שנקרחו שערותיו יהיה שייך שיצמחו שם שערות זרות שיניחו על הראש, ואם איכא דבר כזה היה זה דבר מותר לעשות, ולעניין חציצה לתפילין קודם שנצמחו אין זה חציצה כיון שאי אפשר להסירם וכל מי שאין לו שערות לא יסירם, ואם ליכא דבר כזה אבל הוא רק דביקת השערות זרות להגוף ע"י דבק נמי כיון שכן ישאר לעולם ורוצה בזה לא יחצוץ לתפילין" (שו"ת איגרות משה, או"ח, ח"ד סי' מ' אות י"ח). בספר נשמת אברהם כתב "השתלה של שיער טבעי עם זקיקים חיים כו' אמר לי מו"ר הגרי"י נויבירט שאין בפאה זאת בעיה של חציצה לא לגבי גבר והנחת תפילין של ראש ולא לגבי אישה וטהרתה לבעלה כי מכיוון שהשערות חיים וגדלים הופכות הן שוב להיות חלק מהגוף" ( ח"א סי' כ"ז ס"ק ד' סעיף 2).

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד

פרשת חוקת – חוק ההפלות – מה חושבת היהדות

הזכות להפלה אינה יותר זכות חוקתית פדרלית. כעת, הזכות תהיה תלויה במדינות עצמן. כיום, כמעט מחצית מכל המדינות בארצות הברית העבירו כבר או יעבירו חוקים שאוסרים הפלות בזמן שהאחרות קבעו רגולציה נוקשה על התהליך. הפלה היא אחד הנושאים המפלגים ביותר בפוליטיקה האמריקנית, מזה כמעט...

קראו עוד