פרשת ואתחנן – כה זקוקים לנחמה

י״ב באב ה׳תש״פ (אוג 2, 2020) | ואתחנן, עלון בית החולים, חומש דברים

'מן המדבר והלבנון' הוא ספר אוטוביוגרפי המתאר את הלחימה בעזה ובמלחמת לבנון השנייה, מנקודת מבטו של מפקד מחלקה מגולני. תיאור ימי הלחימה וההכנות משולב בהרהורים ודילמות של המחבר כמפקד של לוחמים המופקד על ביצוע המשימה, שלום חייליו, ההתמודדות עם הפחד וההחלטות תחת אש.

הפִּסקה הראשונה בפרשתנו מתארת את תחנוניו של משה רבנו לעבור ולראות את הארץ "אֶעְבְּרָה־נָּא וְאֶרְאֶה אֶת־הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן"(דב' ג' כ"ה).              משאת חייו של משה רבנו הייתה להיכנס לארץ המובטחת יחד עם העם. הנה עתה הם נמצאים בפאתי הארץ הנכספת, וד' אינו נעתר לתחנוניו לאפשר לו להיכנס עם עמו ארצה, ועונה לו בהחלטיות, "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת  הַיַּרְדֵּן הַזֶּה (דב' ג' כ"ז).חז"ל מציינים במדרש כי משה התפלל 515 תפילות, כמניין הגימטרייה של המילה "ואתחנן" ולמרות זאת, סירב הקב"ה לקבל את תפילותיו (דברים רבה, פר' י"א סעי' י'). תגובתו של הקב"ה לתפילותיו של משה היא "רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה"- וכפי שמפרש רש"י שד' אומר למשה שיפסיק את תפילתו, "שלא יאמרו הרב כמה קשה והתלמיד כמה סרבן ומפציר". הקב"ה לא נענה לבקשתו לעבור את הירדן, אבל מנחם אותו בכך שהוא מאפשר לו לראות את הארץ מהר נבו, "עלה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרֵחוֹ " (דב' ל"ד א'). הגמרא דנה בשאלה מדוע משה חפץ להיכנס לארץ? "מפני מה נתאווה משה רבנו ליכנס לארץ ישראל וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך?? אלא כך אמר משה הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי" (סוטה י"ד ע"א). לשון הפסוק "אעברה נא ואראה" מלמדת לפי חז"ל שמדובר בראיה ערכית ומהותית. 'ראיה' זו, משמעה הבנת המשמעות של קיום המצוות בא"י. משה רבנו שזכה לראות יותר מכל אדם רוצה לזכות ולחיות חיים יהודיים שלמים בארץ ישראל.

בין המארבים הרבים, בולט קרב בינת ג'בייל, בו נהרג סמג"ד גולני רועי קליין הי"ד, ביחד עם עוד שבעה ממפקדי ומלוחמי הגדוד. אחד הנופלים הוא חבר קרוב של המחבר, עמיחי מרחביה. הספר מוקדש לזכרו. לאחר ימי לחימה רבים המחבר נפצע בעצמו מטיל נ"ט. בעקבות הפציעה עבר שיקום ארוך .

אם כן מדוע הקב"ה מסרב בתוקף לכניסתו של משה לארץ ישראל? דיוק לשון הפסוק "ויתעבר ד' בי למענכם ולא שמע אלי", 'למענכם', כלומר לטובתכם, מה טובה היא לישראל שמשה לא נכנס איתם אל הארץ המובטחת? משה מאופיין בהנהגה ניסית, כך הנהיגם החל מיציאת מצרים, דרך קריעת ים סוף ושאר מאורעות המדבר, גם דבריו אודות כיבוש הארץ מתארים את הכיבוש האורח פלאי וכך הוא אומר,"ואומר עליכם לא תערצון ולא תיראון מהם, א-לוקיכם ההולך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה איתכם במצרים לעיניכם" – -אמירה שכזו עשויה להחליש את רוח העם שמחלישה את העם וגורמת לו להבין שאכן אין ביכולתו של העם לכבוש את הארץ, ללא ניסים כדרך שנעשה להם במצרים. יהושע וכלב לעומת זאת בשומעם את דברי המרגלים הממסים את לב העם נענים ואומרים, "ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר… ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם, סר צילם מעליהם וה' איתנו אל תיראום" (במדבר, י"ד,ז'-ט'). יהושע וכלב מחזקים את רוח העם, הם מבינים שהארץ צריכה להיכבש על ידי עם ישראל ולכן הם אומרים לעם "אל תיראו.. כי לחמנו הם"- כלומר, נאכל אותם כלחם, "סר צילם מעליהם"- כלומר, אין להם מנהיג והם מפוחדים, ד' ילווה אותנו במלחמה וננצח. חז"ל אומרים, 'כיוון שגלו ישראל ממקומם – אין לך ביטול תורה גדול מזה' (חגיגה ה' ע"ב). לכאורה, נראה להיפך, 'כיוון שחזרו ישראל לארצם – אין לך ביטול תורה גדול מזה', הרי אנו נדרשים לעסוק בביטחון, בכלכלה, במדע בתעשייה בחברה ובכל שאר הצרכים המלווים מדינה ריבונית. ההסבר הוא שעניינה של תורה הוא להדריך לחיים שלמים, חיים כאומה על כל מערכותיה, חיים שיש בהם חיבור בין שמים לארץ, בין גשמיות לרוחניות, בין האומה ליחידים ובין ישראל לעמים, החיבורים האלה מתאפשרים רק בהיותנו בארץ.

בין הניתוחים, הטיפולים והכאבים, מתגלים כוחות הנפש, העוצמות והחוויות של פצועים מהמלחמה. יחד עם חוויות ההווה מתגלים סיפורים מהעבר, כגון שסבו של המחבר, נפצע כפרטיזן בקרב מול הנאצים. בעקבות המפגש עם עולם הרפואה המחבר הפך סטודנט ללימודי רפואה. בשנת 2017 זכה באות המופת השיקומי.

אחרי שנות גלות רבות הרבה מושגים השתבשו מאד, ביניהם המושג 'ביטול תורה' – מתפרש אצלנו כחוסר בלימוד התורה, תפיסה הנובעת מכך שבגלות הדבר הגדול ביותר שניתן לעשות הוא ללמוד תורה, אך אין אפשרות ליישם את רוב התורה ולחיות אותה, אך האמת היא, שהאידיאל העליון איננו לימוד התורה בלבד אלא חיי התורה, וכיוון שגלו ישראל מארצם – הרי שאינם אינם יכולים לחיות את התורה ולקיימה בחייהם, וזהו ביטול תורה שאין כדוגמתו. הרב נחום אליעזר רבינוביץ זצ"ל מתאר את השינוי הדרמטי שחל בארץ, לפני התהליך של מתן זכויות אזרח ליהודים, היהודים חיו כחברה בתוך חברה בכל מדינות העולם. חברתם הייתה סגורה בפני החברה הכללית שהייתה עוינת להם לרוב. עם תחילת המהפכה החל תהליך של פתיחת שערי הגטו ויחד עם פתיחת השערים לחברה החלה גם בריחה המונית מהיהדות. כתוצאה מבריחה זו, אחרי כ-150 שנה רובו ועיקרו של עם ישראל הפכו חילונים. תופעה זו שינתה לגמרי את פני  העם היהודי. אין ספק כי אחד הגורמים של התהליך הזה היה מחסור במנהיגות מתאימה. הרבה ממנהיגי היהדות ראו לראשונה עולם חיצוני, מעין מה שראו המרגלים. הם התפעלו מעוצמת הידע והכוח של העולם הרחב. יהודים שלא היו חשופים לעולם הזה פתאום גילו שיש איזו עוצמה עצומה בתרבות המערבית. "רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק… וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים" [במדבר י"ג, ל"ג] – זאת הייתה תגובתם של הרבה יהודים. אם אנחנו חגבים והם ענקים, והם עכשיו מוכנים לקבל אותנו, משמע שאנחנו יכולים להיות גם כן ענקים, ומחשבה זו משכה בעוצמה רבה הרבה יהודים לא רק מהגטו אלא מהיהדות בכלל.

לימים הצטרף המחבר למעבדה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן, בשנת 2019 זכה בפרס סיוורסטן לחקר הסרטן, מטעם האוניברסיטה העברית, בזכות גילויים בעבודתו על מקטעי ד.נ.א חופשיים בדם כסימנים לסרטן. בשנת 2020 זכתה קבוצת המחקר במענק על סך 500 אלף דור, מקרן ביל ומלינדה גייטס. התפני בימינו היא שאין סתירה בין התורה לבין חיים פוריים בכל המישורים, ואנו זקוקים לכוח אדם, כאלה שיילכו לפנינינו. הדור שלנו עומד בפני אתגרים מרתקים, אין מדובר עוד רק על לשמור על הקיים אלא להביא לשגשוג, להביא להרחבה של התורה ושל המאמינים בה. בעשרות השנים האחרונות חלה מהפכה בתחום הספרות ההלכתית-רפואית. ממאמרים הפזורים במרחבי הספרות ההלכתית, דרך אסופות מאמרים שיוחדו להלכות רפואה, ועד ריכוזים מקצועיים ברפואה והלכה במבנה אנציקלופדי או בסידור קלאסי על פי סדר סעיפי השולחן ערוך. אולם המהפכה לא הסתכמה רק במבנה הצורני של הספרות המקצועית הזו, אלא באה לידי ביטוי גם במיסוד הרפואה וההלכה כמקצוע רב-תחומי, בשילובם של רופאים בעלי השכלה תורנית גבוהה ורבנים בעלי השכלה רפואית רחבה במרכזי מחקר רפואיים-הלכתיים, בקשר דו-סיטרי בין גדולי הפוסקים לבין רופאים בכירים בישראל ובפזורה, ובהטמעת עקרונות הומניים יהודיים בחוקי  בריאות ורפואה מורכבים של כנסת ישראל. במהלך השנים הללו אף נולדו מושגים וכינויים חדשים הקשורים לרפואה והלכה. עד לפני שנים ספורות לא היה קיים בהלכה מושג ייחודי או התייחסות נפרדת לאתיקה רפואית. כללי האתיקה הרפואית נגזרו ישירות מכללי ההלכה של המשפט העברי, ויושמו לתחום הרפואי בדיוק כפי שאותם עקרונות יושמו לתחום הכלכלי או החברתי. אולם לאור התפתחות ענף האתיקה הרפואית בעולם המחשבה העולמי, הורגש צורך לייחד מקום לענף זה גם במסגרת היהדות, והוטבע המונח 'אתיקה רפואית יהודית'. הראשון שטבע מונח זה והשתמש בו היה הרב ישראל (עמנואל) יעקובוביץ בספרו, למעשה מחקרו הרב יעקובוביץ עוסק בניתוח הלכתי משווה של סוגיות מגוונות בתחום הרפואה. במקרא ובספרות ההלכה נקבעו עקרונות כלליים ביחסים שבין אדם לחברו, כגון 'ואהבת לרעך כמוך' – זה כלל גדול בתורה. 'דעלך סני לחברך לא תעביד' – זו כל התורה כולה,ואידך זיל גמור. 'ועשית הישר והטוב בעיני ד". 'שמרו משפט ועשו צדקה'. 'שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט'. 'עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלקיך'. 'למען תלך בדרך טובים, ואורחות צדיקים תשמור'. 'דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום. ועוד. מערכת המוסר היהודי, בדומה למערכת ההלכתית, איננה מסתפקת רק בכללים תיאורטיים, אלא ממלאת אותם בתוכן מעשי פרטני. דרישת ההלכה היא שכל אחד ואחת ישאף ויחתור להגיע לשלמות התנהגותית כלפי הזולת, ולא שיסתפק בהגדרות מופשטות של מידות טובות.

תכנים נוספים באותו נושא:

פרשת עקב – והיה העקב למישור והרכסים לבקעה

גובה האדם הוא המרחק מהחלק התחתון של הרגליים עד לקצה הראש, אשר נמדד כאשר האדם עומד זקוף. גובה האדם נמדד בסנטימטרים, או ברגל ואינץ'. לפי ההערכות, גובה האדם מושפע ב-80% מגנטיקה, כשתזונה ומשתנים סביבתיים אחרים אחראים ל-20% הנותרים. בני האדם בעולם הפכו גבוהים יותר בממוצע...

קראו עוד

פרשת ואתחנן – הראש והשתלת שער

ראש הממשלה הראשון שלנו – דוד בן גוריון. היה נוהג לעמוד על ראשו על החול הים הרך משך דקות ארוכות. את התרגיל הזה הוא היה מבצע לאחר אימון הליכה יומי בים וטבילה במים, כשהוא פועל על פי הנחיותיו של ד"ר משה פלדנקרייז, ד"ר לפיזיקה, ממציא שיטת ההתעמלות והריפוי העצמי שקרויה על...

קראו עוד

פרשת שופטים – התשובה המדיצינת

מחליפי ניתוח ניתוח מוגדר כפעולה פולשנית המערבת חתך בעור חדירה אל חלל הגוף ביצוע פעולה מתקנת וסגירת העור. ההתפתחויות הטכנולוגיות פורצות הדרך בתחום הרפואה, מאפשרות כיום לרופאים לטפל במגוון מצבים רפואיים שבעבר דרשו ניתוח באמצעות טיפול תחליפי לא פולשני. מרבית הטיפולים...

קראו עוד

פרשת מסעי – חזק ונתחזק בעד עמנו

חלון הזדמנויות הוא פרק זמן שבמהלכו ניתן לבצע פעולה שתשיג תוצאה רצויה. כאשר "החלון נסגר", התוצאה שצוינה כבר אינה אפשרית. אורכו של החלון עשוי להיות ידוע היטב או ידוע בצורה גרועה, במקרה של מצבי חירום רפואיים או שינויי אקליםבמקרים מסוימים ייתכנו חלונות מרובים שבמהלכם ניתן...

קראו עוד

פרשת מטות – ברית המילה

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. כל מילה מורכבת מרצף של הגאים מתוך של תנועות ועיצורים שהם היחידות הבסיסיות של השפה המדוברת. עם זאת, בעוד שהשפה היא תנאי הכרחי לקיומו של הדיבור, הדיבור אינו תנאי הכרחי...

קראו עוד

פרשת פנחס – מבצע פנחס

הפרעת התפרצות לסירוגין (IED) מתאפיינת בהתקפי זעם שמתלווים במצוקה נפשית שפוגעת בכל אספקט של חיים. (IED) נחשבת להפרעת שליטה בדחפים והקושי המרכזי הוא לווסת דחפים תוקפניים, מה שמוביל להתקפות זעם חמורות, הרס של רכוש, ונדליזם, או תוקפנות מילולית תכופה. הפרשה נקראת על שמו של...

קראו עוד